"להוריד את השימוש בבית"
הכימיקל הפושע שנמצא במרבית המגבונים הללו נקרא מתיליסותיאזולינון, ובשמו הקולע יותר: MI, חומר משמר להארכת חיי המדף של מוצרים שונים, והוא נמצא במוצרים רבים מתחום הקוסמטיקה והנקיון. הכימיקל מואשם עתה בגרימת עלייה גדולה בכמות התגובות האלרגיות בעור של ילדים. "בעבר שייכו, בעיקר בארה"ב, את התופעות האלה לאקזמה", מספרת ראש צוות החוקרים, ד"ר מרי וו צ'נג, פרופסור לדרמטולוגיה ורפואת ילדים מאוניברסיטת קונטיקט לרפואה. "זה הרבה יותר נפוץ ממה שאנשים חושבים".
על אף התגלית המעניינת, ד"ר צ'אנג לא חושבת שהורים צריכים להיבהל ולהפסיק את השימוש במגבונים. "המגבונים הלחים כל כך נוחים", היא אומרת. "לי יש שלושה ילדים, ואני יודעת עד כמה מסובך זה לעבור לחיים ללא מגבונים לחים, בעיקר כשנמצאים מחוץ לבית ובנסיעות. אולי כדאי להוריד את השימוש בהם כשנמצאים בבית, זו התחלה טובה. עדיף יהיה לשטוף את הפנים או הטוסיק במעט מים וסבון עדין, כך החשיפה לחומר תהיה מינימלית".
"כמות הילדים הסובלים מהתופעה כל הזמן עולה", מוסיפה חוקרת נוספת מהמחלקה, ד"ר רובין גריס. "יכול להיות שזה כי כמויות ה-MI שבמגבונים עלו ואני ממליצה להשתמש בהם רק כשנמצאים בטיולים, למשל. בבית, מגבת נייר עם מעט מים יכולה להחליף את המגבון בקלות".
"התגובה האלרגית לחומר נעשתה כה נפוצה", אומר ד"ר איאן ווייט, דרמטולוג בכיר בבית החולים סט. תומאס בלונדון, "עד שניתן להגדיר זאת כמגפה של ממש, וחייבים לעשות מעשה ולהוציא את השימוש בו מהתעשייה".
"צריך לבדוק את הרכב החומר במוצרים בארץ"
"יש רשימה של משמרים וחומרים סינתטיים שנמצאים במגבונים שהם לא בריאים באופן כללי, וגם יש אנשים שרגישים אליהם", מסבירה ענבל בלך, קוסמטיקאית מסלון יפו – אסתטיקה לגוף ולנפש. "בחלק מהמגבונים הטבעיים אין את החומרים האלה, אבל זה שמשהו טבעי לא אומר שהוא היפואלרגני, וזה שמשהו הוא היפואלרגני לא אומר שלא משתמשים בו בחומרים לא מסוכנים, אלא בחומרים ממשפחת כימיקלים קצת שונה. מגבונים לחים זה לא דבר בריא. זה פונקציונלי, אבל זה לא טוב, במיוחד לטוסיק ולפה, לא של תינוק ולא של מבוגר. קשה מאוד להמנע מהשימוש בהם, אבל אני מציעה כחלופה, כמה שיותר לשטוף תחת מים, ולייבש טוב, ויש גם את טריק הסבתות של צמר גפן רטוב".