במשרד הבריאות מדווחים על עלייה משמעותית בחודשים האחרונים בתחלואת חצבת בצפון הארץ ובדרום תל אביב. מדובר בהתפרצות ממוקדת ביישובים בצפון בהם אחוז המתחסנים נמוך יחסית (פחות מ-90 אחוז מכלל התושבים), ובקרב ילדי מהגרים מאפריקה שטרם קיבלו חיסונים. במשרד מסבירים כי בוצעה חקירה בכדי לאתר את מקור ההתפרצות, שככל הנראה החלה מחולה שהגיע מספרד, וכי ילדים שבאו במגע עם חולים אותרו וקיבלו חיסון. כמו כן, הוחלט להוריד את גיל החיסון של ילדי המהגרים לחצי שנה על מנת למנוע התפרצות נוספת באזור. למרות שמדובר במקרים נקודתיים, משרד הבריאות מדגיש את חשיבות החיסון ומבקש לחסן ילדים שטרם חוסנו.
באילו יישובים אחוז המתחסנים נמוך יחסית?
על פי נתוני משרד הבריאות, מתחילת השנה, התגלה מספר גדול יחסית של חולי חצבת בהשוואה לשנים קודמות. עיקר המקרים נמצא במחוז צפון עם 63 חולים ובמחוז תל אביב עם 19 חולים. 14 מקרים נוספים מפוזרים במחוזות שונים. בסך הכל מדובר ב-96 חולים שאובחנו כחולי חצבת בחודשים האחרונים. לשם ההשוואה, בתקופה זו אשתקד דווח על ארבעה מקרים בלבד, וב-2010 על על 14 מקרים באותו פרק זמן.
בעקבות המקרים החלו במשרד הבריאות לפעול בכמה מישורים: בקרב המהגרים הוחלט, כאמור, על הורדת גיל החיסון לשישה חודשים, מתן חיסון לכל מי שבא במגע עם החולים ומימון חיסונים גם למהגרים שאינם מכוסים מבחינת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. בצפון הארץ פועלים במשרד להשלמת חיסונים של אוכלוסיות שבעבר סירבו להתחסן.
כפי שפורסם בעיתון "הארץ", עיבוד נתונים של תוכנה חדשה המתעדת את כיסוי החיסונים בקרב תינוקות ביישובי הארץ, מצביע כי ישנם יישובים בהם אחוז המתחסנים נמוך מ-90 אחוז מכלל מהתושבים. מצב זה מעלה את הסיכון להתפרצות מחלות זיהומיות כדוגמת חצבת. בצפון הארץ מתועד שיעור נמוך מ-90 אחוז לחיסון נגד חצבת ביישובים יודפת, כליל, בית קשת, יסוד המעלה, מרום גליל, הרדוף, אלוני אבא, טבעון, בנימינה ופרדס חנה. כמו כן, שיעור נמוך של מתחסנים מתועד בשלושה יישובים בדואיים בדרום: חורה, טראבין ואל-אטרש, וכן בשכונות מסוימות בירושלים, לרבות שכונות חרדיות.
"התפרצות החצבת מוכיחה שוב את החשיבות לחיסון", מדגיש פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. "כאשר ישנה התפרצות במוקדים מסוימים אנחנו מבצעים חקירה ומאתרים את אותם אנשים שבאו במגע עם החולים, וכך מחסנים גם כאלו שסירבו או לא ניגשו להתחסן. ישנם גם כאלו שמגיעים אל תחנות טיפות החלב בבקשה להתחסן, ואנחנו רואים מקרים של אנשים שסירבו להתחסן ומגיעים לבצע השלמות. לא מדובר בהתנפלות, אלו לא יישובים גדולים, אבל כן ישנה הבנה של הורים שכדאי להתחסן. לא מכולם, אך רובם".
מהי מחלת החצבת?
בעבר החצבת הייתה מחלת ילדים נפוצה שסיבוכיה, במיוחד בגילאים צעירים, היו קשים. מדובר במחלה זיהומית הנגרמת על ידי נגיף, היא מאוד מדבקת ומתבטאת בחום, דלקת עיניים ופריחה, ועלולה להסתבך לדלקות ריאות ודלקות אוזניים חריפות, ובמקרים קשים אף למוות.
"במקומות שונים בעולם כמו אפריקה המחלה מהווה גורם תמותה משמעותי", אומר פרופ' גרוטו. "בארץ החלו לחסן את הילדים בשנת 1967 וכיום חיסון החצבת ניתן לראשונה בגיל שנה כחלק מהחיסון המרובע (MMRV), שכולל גם את החיסונים למחלות החזרת, אדמת ואבעבועות רוח. את המנה השנייה של החיסון מקבלים הילדים בכיתה א'".
לחיסון קיימות תופעות לוואי שנחשבות קלות כמו חום, פריחה קלה, ואודם וכאב במקום ההזרקה. לרוב מדובר בתופעות שחולפות לאחר מספר ימים.