כשאשלי וג׳וש ויליאמס קמו בבוקר, הם לא האמינו שימצאו את עצמם תוך כמה שעות מזגזגים בין חיים ומוות. בני הזוג, מיוטה, מטולטלים היטב, אבל מודים למזלם הטוב על כך שיצאו מסיטואציה ללא פגע. בני הזוג יצאו לטיול משפחתי, כשבנם בן העשרה חודשים, לויטן, במושב האחורי, בכיסא הבטיחות שלו. בנם הגדול יותר של השניים, ארתורו, בילה אצל חברים באותו הזמן.

אבא ג׳וש ישב מאחור עם התינוק ונימנם לצדו, בעוד האם נהגה. הם היו כבר כחצי שעה מהבית כשעל כביש מהיר הבחינה אשלי בפנסים מהבהבים וסירנות. שני אסירים נמלטים, התברר לה מאוחר יותר, עשו את דרכם ברכב ממש לצדה, להם האשמות מרובות בשלוש מדינות שונות, ביניהן ברצח ושוד. הפושעים: מתיו פנלי בן השלושים מניו מקסיקו וחוזה לופז מאל סלבדור, ניסו לברוח ברכבים גנובים. המשטרה עצרה את לופז, ואז החל המצוד של פנלי, שהדרדר לחילופי אש חיה, התנגשות במשאית דלק ולבסוף גם במכונית של משפחת ויליאמס.

תינוק בטיפול רפואי בבית חולים (צילום: RF123, חדשות)
"מה היה אם בני בן השש היה יושב במקום הקבוע שלו?"|צילום: RF123, חדשות

"נהגתי, אפילו לא הקשבתי למוזיקה," מספרת אשלי, "הבטתי בשעון ואז חזרה למראה, ופתאום ראיתי אותם מגיעים. לרוב במצבים דומים אני פשוט זזה הצידה, אבל הם נהגו ממש מהר. החלטתי לעצור בצד." שלוש דקות אחרי שעצרה, שמעה האם רעש חזק, ואז את כל המכוניות חולפות, של פנלי ושל המשטרה. "הרעש היה נוראי, וחשבתי: מה לעזאזל? בקושי הספקתי להסתובב לאחור, והשמשה האחורית שלנו היתה מנופצת. ג׳וש התעורר והדלקנו רדיו. שם אמרו שהפושע יורה מהרכב שלו."

בני הזוג המבוהלים החליטו להסתלק. הם נהגו כרבע שעה עד שיצאו מהכביש, ואז התקשרו למשטרה. "אמרנו להם שנראה לנו שהרכב שלנו נורה," מספרת אשלי. "כשג׳וש דיבר עם השוטרים, עברתי אחורה ואז גיליתי שהכדור חדר את הדלת ונכנס עד לכיסא של לויטן. איבדתי את זה לגמרי. התחלתי לצרוח ונפלתי על הרצפה."

המרדף בין השוטרים לבין פנלי ארך עוד מספר שעות, אך לבסוף רכבו נעצר, וגם הוא. כשהשוטרים הגיעו לרכבם של משפחת ויליאמס, הם גילו כי הכדור אכן חדר את הדלת, ונתקע בתוך ריפוד המושב, סנטימטרים מגופו של התינוק. "כמה חוטים של בד הפרידו בין ראשו של הבן שלי לבין הקליע. "מאז אני חושבת רק ׳מה היה אם׳. מה היה אם בני בן השש היה יושב במקום הקבוע שלו, שם לא ישב אף אחד בנסיעה הזאת? מה אם הכדור היה חודר את ריפוד הכיסא? אני מרגישה כאילו מלאך שמר עלינו, ואולי זו אמא שלי, שנפטרה כמה חודשים לפני שלויטן נולד, ולא זכתה להכיר אותו. יש לי במכונית מעט מהאפר של אמי, ואני מרגישה שהיא היתה איתנו."