אם נניח תינוק שזה עתה נולד על בטן אמו, הוא יתחיל לזחול גחון לכיוון החזה של האם. זהו רפלקס הזחילה. לעתים הוא עשוי להתעורר גם בגיל חודשיים, אבל זחילה של ממש לא יכולה להתרחש לפני גיל ארבעה או חמישה חודשים.
"זחילה היא תכנון פעולה מודע, וככזו היא יכולה להתרחש רק מגיל חמישה חודשים", אומרת שירלי ורדי, מפתחת שיטת ורדי ובעלת מרכז ורדי – בית ספר להכשרת מטפלים ומאבחנים בשיטה. "הזחילה צריכה להיות מתוכננת. התינוק מסתכל על חפץ ודוחף את גופו, העין מגלה למוח 'הנה צעצוע', והמוח נותן הוראה לגוף לנוע ביחס למרחב. תינוקות שמתחילים לזחול בגיל חמישה חודשים הם לרוב תינוקות בעלי מבנה גוף קטן, שקל להם להניע את גופם ביחס למרחב. לעומתם, תינוקות שמתחילים לזחול בגיל שמונה חודשים, לרוב נולדו במשקל של מעל שלושה קילוגרמים וחצי. שני המצבים תקינים, ולמעשה, מה שחשוב הוא אם התינוק זוחל נכון ולאורך זמן".
מהן הסיבות לעיכוב בזחילה?
"יש סיבות רבות לעיכוב בזחילה, והעיקרית שבהן היא שלא משכיבים מספיק תינוקות על הבטן בזמן ערות. השכיבה על הבטן מחזקת את חגורת הכתפיים, את הגב ואת זוקפי הגב, ותינוק שאין לו חגורת כתפיים חזקה לא יכול להתחיל לזחול. בנוסף, יש תינוקות שנולדים עם טונוס שרירים נמוך או גבוה או עם גמישות יתר במפרקים, מצבים שיכולים להשפיע על איחורים בהתפתחות. עוד סיבות לעיכובים בזחילה בפרט ולאיחורים בהתפתחות בכלל, יכולות לנבוע מבעיות נוירולוגיות, גנטיות או מטבוליות, ולכן יש חשיבות רבה לפנות לבדיקת רופא כשמתחיל איחור התפתחותי".
מהם התנאים המוקדמים לזחילה?
ורדי: "זקיפת ראש, הובלת ידיים למרכז, תפיסת חפצים, העברת חפץ מיד ליד, בשכיבה על הבטן התינוק נשען על יד אחת ומשחק עם השנייה, התהפכות מהבטן לגב ומהגב לבטן וסיבוב ציר".
יהלום: "בנוסף לגורמים הפיזיים, יש גם גורמים קוגניטיביים. כדי שלתינוק תהיה מוטיבציה להתקדם, הוא זקוק לבשלות קוגניטיבית ולהבנה שהוא מסוגל לעשות זאת. לעתים חלק מהתינוקות מוכנים פיזית לזחילה, אבל עדיין לא מודעים לכך שהם יכולים להתקדם".
מה קורה כשפוסחים על הזחילה?
ורדי: "כשפוסחים על הזחילה עלולה להיות בעיה במערכת ההצלבה ובתפיסה המרחבית, ויכול להיות קשר בעתיד ללקויות תפקוד או למידה. אבל גם ילד שלא זחל יכול לתקן את הדברים שפספס מאוחר יותר, למשל באמצעות פעילות גופנית שמפתחת את התיאומים שמתפתחים בזחילה. אם ילד לא זחל, אפשר לפנות לטיפול רק כשיש בעיה ובכל גיל".
מיני זוחלים: סוגי זחילות שונים
תינוקות מפתחים לעצמם מגוון סוגי זחילות – תקניים ולא תקניים. יש הזוחלים בשפגט ויש שאפילו על הגב (בעיקר תינוקות שלא שכבו מספיק על הבטן בזמן ערות). ורדי ויהלום מונות את סוגי הזחילות הנפוצים.
1. זחילה לאחור
מה: התינוק מתקדם לאחור על גחונו.
תרומה התפתחותית: פיתוח הבנה קוגניטיבית של יכולת לנוע במרחב, שממנה מתחילה התפתחות של תכנון תנועה ושל התמצאות במרחב.
חשוב לדעת:
זחילה ראשונית זחילה לאחור היא הזחילה הראשונית. זוהי זחילה תקנית, שיש תינוקות שזוחלים אותה כמה ימים בלבד ויש כאלה ששבועיים עד חודש וחצי. היא אינה תקנית במקרים שבהם התינוק אינו מתחיל לזחול לפנים לאחר פרק זמן זה.
ניסוי וטעייה בתחילת הדרך התינוק אמנם רוצה להתקדם קדימה, אבל מכיוון שהוא אינו מודע לפלג גופו התחתון ושאינו חזק דיו, התנועה הנוצרת היא דווקא לאחור. התינוק מחזק את רגליו ומתחיל להיות מודע אליהן לאחר שהוא נתקל בספה או בקיר ודוחף את רגליו נגדם. כלומר, התינוק לומד לזחול קדימה בדרך של ניסוי וטעייה.
2. זחילת גחון
מה: נקודת האחיזה ברצפה היא באמצעות הבטן (הגחון), הנמצאת כל הזמן במגע עם הרצפה. זחילת גחון תקנית היא זחילה שבה הבטן מונחת על הרצפה, וההתקדמות נוצרת באמצעות הישענות על יד אחת ודחיפת הגוף עם הרגל הנגדית. הדחיפה הבאה שמתבצעת היא באמצעות היד והרגל הנגדיות שלא השתתפו בדחיפה הקודמת, וכך הלאה.
תרומה התפתחותית: פיתוח מערכת ההצלבה (תיאום בין שני חלקי המוח), פיתוח יכולת ההפרדה (הפרדת איברים), תיאום רגל-יד, חיזוק חגורת הכתפיים, עידוד יצירת רוטציות תוך כדי תנועה, פיתוח הבנה קוגניטיבית של יכולת לנוע במרחב ותחילת התפתחות של תכנון תנועה ושל התמצאות במרחב, פיתוח עצמאות ("אני מצליח להגיע לבד לחפצים שאני רוצה"), ומכאן חיזוק הביטחון העצמי וירידת סף התסכול.
חשוב לדעת:
לא חובה כמחצית מהתינוקות אינם זוחלים גחון. ורדי: "לא צריך להיבהל אם התינוק לא זחל גחון. זחילת גחון אינה מפתחת את התיאומים המורכבים, מכיוון שאין בה התרוממות על שש, אין קשר בין הירך לבטן וליד, והיא גם לא עוזרת לילד לטפס. אמנם היא עובדת על התארגנות ביחס למרחב, אבל את זה גם זחילות אחרות עושות".
בלתי תקין יש מגוון גרסאות לא תקינות לזחילת גחון. הזחילות הנפוצות הן זחילה באמצעות שימוש בידיים בלבד, כששתי הידיים מושכות באופן סימולטני את הגוף, או זחילה המשלבת יד ורגל נגדית אך ללא החלפה, כלומר, ההתקדמות נעשית כל הזמן באמצעות אותן הידיים והרגליים או באמצעות הישענות על צד אחד בלבד. הבעיה היא שלאחר שבועיים עד שלושה שבהם התינוק זוחל גחון באופן א=סימטרי, קשה מאוד עד בלתי אפשרי לשנות את תבנית הזחילה שלו (בפיזיותרפיה ילמדו אותו לעבור לזחילת שש), אבל בשלבים הראשונים עדיין אפשר לעודד את התינוק לזחול גחון באופן סימטרי. איך? יהלום מייעצת: "כשהתינוק זוחל על הרצפה, אפשר להחזיק את היד ואת הרגל שהוא לא מפעיל ולהעביר אליהם משקל על ידי הרמת היד והרגל שאיתן התינוק עובד. אפשר גם לתת לתינוק להחזיק צעצוע ביד שעליה הוא נוהג להישען, וכך הוא ייאלץ להישען על היד שהוא אינו עובד איתה. אפשר גם להשעין את התינוק בזהירות על כרית בשיפוע כדי ללמד אותו להישען על הצד השני".
3. זחילת זחל
מה: משכיבת גחון, המשלבת הישענות על כפות הידיים, התינוק מעלה את פלג גופו העליון ומפיל את עצמו על בית החזה. לחלופין, עמידת המוצא יכולה להיות גם שש, כשהתינוק מבצע בה תנועות קדימה ואחורה ולאחר מכן מפיל את עצמו על בית החזה.
תרומה התפתחותית: פיתוח הבנה קוגניטיבית של יכולת לנוע במרחב, שממנה מתחילה התפתחות של תכנון תנועה ושל התמצאות במרחב.
חשוב לדעת:
לא חובה זו אינה זחילת חובה ולא כל התינוקות יחוו אותה.
זחילת מעבר הזחילה עשויה להתרחש במעבר בין זחילת גחון לזחילת שש, או להתחיל ללא זחילת גחון כהכנה לזחילת שש.
המפלס העליון הזחילה מתרחשת מכיוון שחגורת הכתפיים חזקה מאוד והתינוק אינו משתמש בפלג גופו התחתון, ובדרך של ניסוי וטעייה הוא לומד שהוא יכול להתקדם לקראת חפץ מסוים.
מאפיינים מיוחדים הזחילה אמנם מאפיינת ילדים עם שיתוק מוחין, אבל כשהיא מתרחשת אצל ילדים בריאים היא לרוב אינה מצביעה על בעיה.
משך הזחילה הזחילה עשויה להימשך כשבועיים עד חודש.
4. זחילת שש
מה: נקודות האחיזה ברצפה הן שתי כפות הידיים, שתי הברכיים ושתי כפות הרגליים. זחילת שש תקנית היא זחילה שבה ההתקדמות מתבצעת באמצעות יד ורגל נגדית, הדחיפה הבאה היא באמצעות היד והרגל הנגדית שלא השתתפו בדחיפה הקודמת, וכך הלאה.
תרומה התפתחותית: חיזוק חגורת הכתפיים, חיזוק הקשר בין הבטן לאגן, לירך וליד, פיתוח מערכת ההצלבה, תיאום רגל-יד, פיתוח יכולת ההפרדה, פיתוח מערכת שיווי המשקל, עידוד יצירת רוטציות תוך כדי תנועה, פיתוח הבנה קוגניטיבית של יכולת לנוע במרחב, שממנה מתחילה התפתחות של תכנון תנועה ושל התמצאות במרחב, פיתוח עצמאות, חיזוק הביטחון העצמי וירידת סף התסכול.
חשוב לדעת:
הטוב ביותר זוהי הזחילה האפקטיבית ביותר - הן אנרגטית והן התפתחותית. בזחילה זו אפשר להשיג את ההתקדמות המהירה ביותר, היא מאפשרת טיפוס ומשמשת בסיס לישיבה, לעמידה ולהליכה.
דרך הזחילה בתחילת הדרך ייתכן שהתינוק ישלב בין זחילת גחון לזחילת שש, וכשזחילת השש תתבסס, הוא יעבור באופן בלעדי אליה (למעט מקרים שבהם הוא יזחל מתחת לחפצים נמוכים שיאלצו אותו לרדת לזחילת גחון). מאוחר יותר הוא גם ילמד קוגניטיבית לווסת את מהירות הזחילה ביחס למרחב (למשל: התקרבות למדרגות) ולמצב (למשל: כשאחיו הגדול רודף אחריו).
חיזוק המפרקים תינוקות נולדים עם מפרק כף רגל גמיש. זחילת שש מחזקת את המפרקים ומפתחת את המודעות אליהם.
מד עומק לאחר חודשיים עד שלושה חודשים של זחילת שש התינוק מפתח את אומדן העומק ויודע גם לרדת מדרגות לאחור.
טיפ: כשהתינוק נעמד על שש אפשר לעזור לו בעדינות להעביר את המשקל קדימה ואחורה (תנועת רוקניג). כך הוא ילמד שהוא יכול לעשות זאת לבד ומשם תתפתח הזחילה.
5. זחילת ארבע (דב)
מה: נקודת האחיזה ברצפה היא באמצעות שתי כפות ידיים ושתי כפות רגליים (הישבן מורם למעלה), כשההתקדמות היא באמצעות יד ורגל נגדית. הדחיפה הבאה שתתבצע תהיה באמצעות היד והרגל הנגדית שלא השתתפו בדחיפה הקודמת, וכך הלאה.
תרומה התפתחותית: פיתוח מערכת ההצלבה, תיאום רגל-יד, חיזוק חגורת הכתפיים, פיתוח יכולת ההפרדה (הפרדת איברים), פיתוח מערכת שיווי המשקל, חיזוק הרגליים והגב לקראת הליכה (מתנוחה זו חלק מהתינוקות לומדים להזדקף לעמידה ללא תמיכה) ופיתוח ההבנה הקוגניטיבית של היכולת לנוע במרחב, שממנה מתחילה ההתפתחות של תכנון תנועה והתמצאות במרחב.
חשוב לדעת:
לא חובה זו אינה זחילת חובה. לרוב היא מתרחשת לקראת המעבר מזחילה להליכה (זאת הפעם הראשונה שהתינוק מניח את כף הרגל בצורה שדומה להנחת כף הרגל בהליכה) והיא נמשכת זמן קצר. עם זאת, במקרים מסוימים זחילה זו יכולה להעיד על בעיה התפתחותית, כגון מודעות המפרקים.
עולם הפוך זחילה זו גם יכולה לאפיין פעוטות סביב גיל שנתיים שכבר הולכים, אבל בוחרים לתרגל זחילת ארבע לשם חקר הסביבה (לראות את העולם ההפוך).
6. זחילת ישיבה (Shuffling)
מה: התינוק יושב על הרצפה ומתקדם באמצעות קפיצות על הישבן.
תרומה התפתחותית: חיזוק האגן ופיתוח הבנה קוגניטיבית של יכולת לנוע במרחב, שממנה מתחילה ההתפתחות של תכנון תנועה ושל התמצאות במרחב.
חשוב לדעת:
בלתי תקין צורת התקדמות זו אינה תקינה. "התקדמות זו אינה מחזקת את חגורת הכתפיים והגב, ויוצרת זחילה לא יעילה אנרגטית ולא תפקודית מבחינת מהירות ומרחק. אם הזחילה העיקרית של התינוק היא זחילת שש, אין מניעה שיוסיף עוד סוגי זחילה או צורות התקדמות, אבל הדגש הוא שהזחילה העיקרית תהיה על שש", אומרת יהלום. ורדי מוסיפה שיש עוד סוגים של זחילות ישיבה: "ילדים שלא השכיבו אותם הרבה על הבטן בזמן ערות, לא פיתחו את המודעות הקדמית שלהם, ולכן פיתחו זחילות ישיבה שונות - עד רמה של עמידה על כפות הרגליים כשיד אחת לאחור, והקפצה עצמית לפנים על הברכיים או על הטוסיק, כמו ארנבת. ילדים רבים גם יושבים בצורת W ומתקדמים כשרגל אחת מתרוממת, השנייה נגררת והיד עוזרת לדחוף. יש סוגי זחילות רבים שאינם בדיוק זחילות, אלא תנועה ביחס למרחב בחצי ישיבה. זו אינה זחילה תקינה, מכיוון שאין פה הצלבה, אין הבנה ביחס למרחב, הילד לא נכנס מתחת לחפצים ומתכופף, הוא כל הזמן זז קדימה עם ראש וגוף ישרים, אין תיאום יד ורגל נגדית, אין רוטציה, ואם יש היא כמעט תמיד לצד אחד בגלל מנח הגוף, מה גם שאי אפשר לטפס איתה".
דרכים לעידוד זחילה
דרגת קושי משטחים רכים, כגון: שמיכת פוך או מזרן שנעים לשקוע בו, דווקא מקשים על הזחילה. ככל שהמשטח קשיח ונוקשה יותר, כך קל יותר לתינוק לזחול.
מגיע לא מגיע אף על פי שקשה לנו לראות את התינוק מתוסכל כשהוא לא מצליח להגיע לצעצוע, דווקא חשוב שהוא יחווה את התסכול הראשוני, מכיוון שבלעדיו הוא לא ינסה להתקדם בכוחות עצמו ("ממילא מביאים לי, אולי אני לא יכול?"). חשוב לפתח לתינוק מוטיבציה להתקדם לקראת הצעצוע, אבל גם לא לגרום לו לתסכול יתר כדי שלא יוותר. לכן, מניחים את הצעצוע לא רחוק מדי מהתינוק (בתחילת זחילה במרחק 20 ס"מ, ולאחר ביסוס הזחילה במרחק 50 ס"מ) ומעודדים אותו להתקדם לכיוון המטרה: "כן חמוד, אתה יכול, אתה תצליח להגיע, אנחנו מאמינים בך".
יש תמורה כשמעודדים תינוק לזחול ומרחיקים לו כל פעם את הצעצוע כדי שיתקדם עוד קצת, חשוב לאפשר לו להגיע לצעצוע ולשחק איתו לפני שמרחיקים לו אותו שוב. כך הוא יקבל את התמורה לעבודתו הקשה, וילמד את ההתניה בין ההתקדמות הפיזית לעצם ההגעה למטרה - וזו המוטיבציה הדרושה לו לשם המאמץ לזחילה. בנוסף, אנחנו לא רוצים שיהיה מתוסכל מדי, וגם לא רוצים לפגוע לו בתכנון אומדן המרחק המתפתח עם תחילת הזחילה.
פשטות החומר לא חייבים צעצועים יקרים. סירים, כפות עץ, כדור, אח, אבא, אמא ואפילו הכלב - יעוררו מוטיבציה לזחילה.
חוש בריא מכיוון שבמקביל להתפתחות הזחילה מתפתחת גם המערכת הסנסומוטורית, לאחר ביסוס הזחילה מומלץ לאפשר לתינוק לזחול על מרקמים שונים, כגון: שטיח קוצני המונע החלקה במקלחת, משטח הגינה הציבורית ודשא.
מתי צריך לבדוק?
במצבים הבאים כדאי לפנות לבירור מקצועי לאחר שהתינוק קיבל אפשרות לפתח את הזחילה:
אסימטריה: כשהתינוק זוחל רק על צד אחד או מתקדם רק בעזרת הידיים.
זחילה לא תקינה: כשהתינוק בכלל לא זוחל גחון או שש, אלא מתקדם רק על הטוסיק או כמו ארנבת.
נשאר על גחונו: כשאחרי כמה חודשים של זחילת גחון התינוק לא עולה לזחילת שש.
התמצאות במרחב: כשהתינוק זוחל מתחת לחפצים ולא מצליח לצאת.
יכולת טיפוס: כשהתינוק לא מצליח לטפס על חפצים נמוכים (למשל: על כרית המונחת על הרצפה).
הכתבה התפרסמה באתר allmag לקבלת גיליון במתנה לחצו כאן
>> כבר עשיתם לייק לעמוד הפייסבוק "להיות הורים טובים"?