״הענקת גבולות תמידית לילד מעניקה לו תחושת ביטחון בעולם״, אומרת קולקרני, אבל לא חייבים להגיד רק לא ולא כל הזמן. זה עשוי לגרום להם להפסיק להיות סקרנים ולא לחקור את סביבתם, אם בכל פעם שיעשו משהו ישמעו את אותו ה-לא. יש מילים שמלמדות טוב יותר. המילה 'לא' מייצרת תחושת דחייה, במקום שתהיה פשוט הוראה. הילדים עדיין לומדים כיצד לפענח ולעקוב אחר הוראות, וכמה שנהיה יותר ברורים איתם, הסיכוי שיפסיקו עם ההתנהגות הלא הולמת יגדל״.
קולקרני מזכירה שאין מדובר במילה גסה או פוגענית שיש להתחמק מהשימוש בה בכל תוקף, אך מציעה שש דרכים חיוביות להימנע מהמילה השלילית ׳לא׳:
צמצמו את הצורך להגיד לא. ״שימו לב כיצד הבית שלכם מסודר. האם הסביבה ידידותית לילדים? האם היא מסכנת את הילד ולכן גורמת לכם להזהיר אותו כל הזמן? בבית שבו הסכנות והפיתויים האסורים נמצאים מחוץ לסביבה המיידית, ובו הסביבה הקיימת מזמינה, מסקרנת ומעודדת חקירה, יהיה הרבה פחות צורך לאיסורים חוזרים ונשנים שיתסכלו את שניכם״.
חשבו מסלול מחדש. ״כאשר מעוניינים לאסור משהו על הפעוט, כדאי להרחיק אותו מהפיתוי ולתת לו משהו אחר ומעניין להתעסק בו. למשל, אם הילד מאיים להרוס את מגדל הלגו שאחיו הגדול בנה, כדאי לקחת אותו להאכיל את הדגים באקווריום״.
השתמשו במילות פעולה. ״עזוב את השיער שלו! תפסיק להוריד את המים בשירותים! תנו לילד הוראות מפורטות וברורות יותר מאשר סתם ׳לא׳, ועדיין העבירו את המסר שמה שהוא עושה אינו מקובל עליכם. אפשר גם להשתמש במילה ׳אל׳ ולצרף את הפעולה במילים פשוטות".
ספקו אלטרנטיבות חיוביות. ״מה תרצו שהילד יעשה במקום הפעולה האסורה שהוא עושה עכשיו? תגובה חיובית תתן לו אפשרויות אחרות והוא יוכל ללמוד כך כיצד להתנהג בעתיד באופן שישביע את רצונכם. ׳על כסאות יושבים׳ - כשהילד עומד על הכיסא, ׳מרימים צלחות בשתי ידיים׳ - כשהוא מרים צלחת ביד אחת.
דברו ברור. ״ילדים קטנים מתקשים לעקוב אחר הוראות מורכבות, ועוד יותר מתקשים להבין הסברים מורכבים לסיבה שמאחורי האיסור שלכם. בכל זאת, כדאי להסביר, ולא רק לאסור. ׳אם תכה את הטלוויזיה היא תישבר׳, למשל, במקום סתם לאסור, יגדיל את הסיכוי שהעניין לא ישנה. כשמשהו מסוכן קורה, כדאי לאסור על הילד את הפעולה, וגם להתריע על סכנה. ׳שחק שם, האש מסוכנת׳״.
צרו מילת אזהרה. ״מילת אזהרה שתגיע לפני האיסור, כמו ׳הי,׳ או ׳אה אה,״ שתיידע את הילד שהוא עומד לעשות משהו אסור, תיתן לו הזדמנות לתקן את דרכיו בעצמו. אם לא יישמע לאזהרה, כדאי להבהיר לו מה הפעולה שיש עליו לבצע, למשל: ׳התרחק ממדף הדיסקים׳.״
שאלו מה הכלל. ״כשהילדים ממשיכים להפר את הכללים אותם הבהרתם להם, כדאי לשאול אותם שאלה מנחה שתגרום להם לומר לכם את הכלל. ׳איפה מותר לשחק בכדור?׳ ׳איך מלטפים את הכלב?׳ זה יעזור לאכוף את הכלל וילמד אותם דרך פעולה. ככה קל יותר שלא להתרגז, והילד מקבל הזדמנות לתקן את דרכיו ולעשות את הדברים כמו שצריך״.