בגיל שלוש ילדים יודעים להבחין בין המינים, אך עדיין אינם מבינים שמינו של האדם קבוע. ייקח זמן עד שיבינו שזהותו המגדרית של האדם אינה ניתנת לשינוי. עד גיל ארבע ילדים נוטים להאמין שבגד שילבשו או פעולה שיבצעו (איפור) עשויים לגרום להם להשתייך למין האחר.
הילדים בגן יפגינו עניין במיניות ובהבדלים בין המינים: משחקים באבא ואמא, ברופא וחולה, מתפשטים מול ילדים אחרים ומסתכלים אחד לשני על איברי המין – הם התנהגויות נפוצות בגיל זה ומשחקים המאפשרים להם לבחון את גופם של חבריהם, בעיקר בני המין האחר. ילדים בגילים אלה סקרנים מאוד לגבי גוף האדם, והם מנסים על עצמם תפקידים והתנהגויות שונות. השילוב של סקרנות ומשחק תפקידים לעיתים מוביל למשחקי מין ילדותיים של נגיעות, וילדים מגלים שנגיעות מסוג זה הן נעימות. משחקים אלה הם צפויים ותמימים.
מתי משחק ב"אבא ואמא" כבר לא כל כך תמים?
על בנים ועל בנות
בשלב זה עשויה להופיע בקרב הבנות "קנאת הפין". הבת מגדירה לעצמה את איבר המין של הבנים כ"יש", לעומת משהו שאצלה הוא "אין". במקרים רבים היא מנסה להטיל שתן כמו הבנים ונבוכה כשזה לא מצליח. היא תמשיך ותנסה להבין מדוע לה אין מה שיש לאחיה ולאביה. היא עלולה לחוש קנאה ולרצות שיהיה לה גם.
המלצות להורים
אישיות מאוזנת: על ההורה לפתח אצל הילד זהות מינית כזו שיבואו בה לידי ביטוי באישיותו מרכיבים נשיים וגבריים כאחד. המסר שבן יכול לשחק ולהתחפש כפי שירצה מחזק את תפיסת קביעת המין, מרגיע חרדות ומעביר מסר שיאפשר לילד לפתח אישיות מאוזנת וגמישה. המסר הזה יכול לעבור בדוגמה שההורים נותנים בחלוקת התפקידים בעבודות הבית, למשל.
חיזוק הזהות
אחד התפקידים שלנו בגיל הזה הוא לחזק את הזהות המגדרית ולהסביר לילד שהוא נולד בן/ בת, ושמין הוא דבר קבוע שאינו משתנה: בנים ובנות נולדים שונים זה מזה. עם זאת מומלץ לפתח גמישות מסוימת בהעדפותיו האישיות של הילד, וכדאי לאפשר לו לפתח גם צדדים אחרים באישיותו (בת שמשחקת כדורגל, בן שעוזר לאמא בבישול או משחק בבובות). יש לזכור שביטול ההתנהגות החיצונית של הבן (למשל כשהוא שמתחפש לבת) אינו מבטל את הגורמים הפנימיים שמאחורי התנהגות זו, והמסר שמועבר לילד הוא "תרד למחתרת" או "אתה מאכזב".
מצבים מיוחדים
בגילים הללו ההורה מתוודע ל"משחקי המין" בין הילדים. איך מומלץ לנהוג?
1. להסביר בלי כעס: גם אם אתם נבוכים, חשוב לזכור שאלה משחקים תמימים שמקורם בסקרנות הטבעית של הילד התואמת את השלב ההתפתחותי. עם זאת חשוב להציב גבולות להתנהגות המופיעה במשחק, ולהסביר לילד, ללא כעס, מהן הנורמות המקובלות בחברה.
2. הגבלת הסקרנות: כאשר המשחקים חורגים לדעתכם מגבולות סבירים, העמידו את הילד על כך. תגובה נרעשת או מוגזמת עלולה לגרום לילד להתבייש או להרגיש אשמה בנוגע לסקרנות המינית שלו. לכן רק מאוחר יותר, כשתהיו לבד עם ילדכם, תוכלו להשתמש בגילוי שלכם כהזדמנות ללמד אותו את הערכים שלכם: תוכלו לומר "אני יודעת שאתה סקרן לגבי גוף האדם, אבל יש דרכים אחרות ללמוד שהן לא לגעת או להסתכל על ילד אחר". העבירו את המסר ש"גופך שייך רק לך, והגוף של חברתך שייך רק לה".
3. משחק תמים: לנקיטת משנה זהירות, ישנם הבדלים גדולים בין משחק תמים למשחק של ניצול או גסות:
- משחקים מיניים תקינים מהווים הרחבה של פעילות משחק רגילה, כך שילדים נוטים לשחק אותם עם הילדים כשהם משחקים משחקים אחרים.
- משחקים תקינים מלווים לרוב בצחוק ובהסכמה. הם עשויים לעורר מבוכה, אך לא תחושות של אשמה או בושה. משחקים תמימים מתאפיינים בהדדיות, וכאשר מציבים לילד גבול ברור להתנהגות, הוא לרוב מופנם בקלות יחסית.
- ילדים מטבעם לא מתעסקים בהתנהגויות מיניות כואבות, בנגיעה עם הפה באיברי המין, ביחסי מין מזויפים או אמיתיים, בהחדרת אצבעות או חפצים אחרים.
- רוב הילדים לא משחקים את המשחקים האלה עם ילדים גדולים או קטנים מהם ביותר מכמה שנים. אם ההיפך הוא הנכון - מומלץ להיוועץ ברופא ילדים או באיש מקצוע אחר.
מהחסידה ועד ימינו
החל מגיל שלוש מתחילים הילדים להתעניין בשאלה איך באים תינוקות לעולם. הריון של אמא או מישהי קרובה מעורר שאלות כמו איך התינוק נכנס לשם, ואיך הוא יוצא. השיחה עלולה להיות מביכה להורה, אך אפשר להיערך אליה מראש.
איך הוא יוצא?
לילדים יש פנטזיות מגוונות לגבי הדרך שבה נולד התינוק (חור בבטן, מהפופיק, רוכסן סודי ועוד). התשובה לכך צריכה להיות שיש פתח קטן ליד הפיפי של אמא שמתרחב בזמן הלידה ודרכו יוצא התינוק. לעיתים ילדים מוטרדים מהכאב שבלידה. התשובה צריכה להיות אמיתית אך לא מפחידה, כדי שהילד לא יחוש אשמה.
איך הוא נכנס?
לשאלה זו יש לענות לילד תשובה המתאימה לגילו ולרמת הבנתו.
לגילאי שנתיים עד ארבע: מספיק לומר שיחסי מין הם חיבוקים ונשיקות של גבר ואישה שאוהבים זה את זה.
לגילאי ארבע עד חמש: אפשר להוסיף את העובדה שמיחסי מין נולד תינוק.
לגילאי חמש עד שבע: אפשר להסביר שביחסי מין, הפין של הגבר נכנס לפות של האישה ושניהם נהנים. אפשר להוסיף שזו פעולה שמתאימה למבוגרים בלבד ולא לילדים.
לגילאי שבע ומעלה: אפשר כבר לפרט יותר לגבי התהליך של פליטת הזרע והמפגש עם הביצית. חשוב, בהתאם לגיל ולעניין של הילד, להדגיש כי ליחסי מין מתלווה רגש, וכי יש אפשרות להשתמש באמצעי מניעה אם שלא רוצים תינוק. זו גם הזדמנות להדגיש את ההנאה שביחסי מין ואת ההדדיות.
בכל מקרה, יש להדגיש את ההנאה שביחסי מין, שתינוק בא מאהבה ואת שותפות הגבר והאישה בהיווצרות חיים.
במקרים רבים נגלה שהילד כבר יודע ושמע על חלק מהעובדות בעצמו, ודווקא בשל כך חשוב שהוא יקבל את התשובות מההורה עצמו, דבר שישדר לילד שזה בית שלא מפחדים לדבר בו על מיניות.
ייעוץ מקצועי:
יערה גונן הלפרין - מנחת הורים ומשפחות ומנחת קבוצות הורים מוסמכת.
ורדה ורובל - ייעוץ משפחתי ממוקד.
בשבוע הבא: על התפתחות מינית בילדים מגיל חמש ומעלה
הכתבה התפרסמה במגזין הורים וילדים, יולי 2011.
לקבלת גליון של הורים וילדים במתנה לחץ כאן.
>> בחלק הקודם: הכל על התפתחות הזהות המינית אצל ילדים מגיל ינקות ועד גיל שלוש