"ממחקרים עולה כי הסיכון למוות בעריסה נמוך יותר אצל תינוקות שלקחו מוצץ", אומרת אלישבע כהן ארזי, אחות אחראית תחום טיפת חלב של שירותי בריאות כללית במחוז ירושלים.
"לעומת זאת, השימוש במוצץ מגדיל את הסיכון לדלקת האוזן התיכונה, ושימוש ממושך בו לאחר גיל שנה עלול ליצור ליקויים במבנה השיניים. בנוסף, השימוש במוצץ מהימים הראשונים לאחר הלידה עלול לגרום לבעיות בהנקה".
המוצץ בשירות התינוק
"תינוקות חווים את העולם דרך הפה", מסבירה יוליאנה אשל, מרפאה בעיסוק, מומחית להפרעות אכילה ובליעה אצל ילדים ומנהלת שירותי ריפוי בעיסוק במרכז שניידר לרפואת ילדים. "חוויות תחושתיות שונות נחקרות בעזרת הפה, לפחות כמו בעזרת ראייה ומגע. ככל שהתינוק עושה יותר שימוש בפה, כך הוא לומד יותר על הסובב אותו וכן מכין את פיו לפעילויות מורכבות יותר, כגון לעיסה ודיבור".
ההיכרות הראשונית עם הפה נעשית בעודו ברחם. "התנוחה העוברית מאפשרת גישה נוחה של הידיים לפה", אומרת אשל. "בהיותו בן ארבעה-חמישה חודשים, העובר מביא את ידיו לפה ומתחיל לתרגל מציצה. המציצה היא רפלקס מולד המשרת את התינוק בהישרדותו - יניקה לצורך הזנה ורגיעה. כאן נכנס לתפקידו המוצץ - חשוב לזכור שהמוצץ בא לשרת צורך של התינוק, ולא של ההורה".
אשל רואה במוצץ גם יתרון התפתחותי: "יש חשיבות רבה בלאפשר לתינוק, בהדרגה, למצוא בקרבתו את המוצץ כדי שיוכל ללמוד להביאו אל פיו בעצמו", וגם מציינת את יתרונות המוצץ במקרים מיוחדים: "במקרה של פג, נשאף לאפשר לו התנסות מרובה עם מוצץ לא רק למטרת רגיעה, אלא כדי לשפר אצלו את יכולת המציצה החיונית לאכילה. להבדיל, אצל תינוקות עם תסמונת דאון המאופיינים בין היתר בתפקוד רפוי באזור הפה, התנסות מרובה עם מוצץ מומלצת כדי לחזק את אזור הפה גם לצורך אכילה וגם לצורך הפקת תנועות שבהמשך יתרמו ליכולת הדיבור".
המוצץ בשירות ההורים
הורים רבים יעידו שהמוצץ עזר להם מאוד בטיפול בתינוק. כהן ארזי מציינת כי התפיסה הרווחת היא שאחת ממשימות ההורות היא שהתינוק יהיה רגוע. "תינוק רגוע נתפס כמעיד על הורות טובה", היא אומרת. "הורה שלא מצליח להרגיע את תינוקו הוא הורה מתוסכל, שנותן לעצמו 'ציון נמוך' בהורות: 'אם אני לא מצליח להרגיע אותו – אני הורה לא מספיק טוב'. בנוסף לכך, אורח החיים האינטנסיבי 'לא סובל' בכי של תינוק. מכאן מתחיל המסע של ההורים, שמטרתו תינוק רגוע ושקט".
כהן ארזי מסבירה כי תינוקות בוכים בין חצי שעה לשלוש שעות ביום בששת השבועות הראשונים לחייהם ללא סיבה נראית לעין. "מתן מוצץ בעיניי הוא פספוס של המשימה החשובה ביותר, שהיא להכיר את התינוק - לדבר אליו, לראות מה משפיע עליו ומה מציק לו, לתקשר איתו במבטים, במגע, בדיבור רך, בהחזקה על הידיים, בנדנוד ובערסול, בטיול במנשא, בחקירה ובלמידה אמיתיים. המוצץ הומצא למי שחיפש 'משתיק קול', וכחיקוי ליניקה", היא אומרת.
"העולם המערבי מפריד בין האם לתינוק מהרגע הראשון. כבר בבית החולים מפרידים את התינוק מהאם ושמים אותו בתינוקייה, ומיד מופיע בעריסתו מוצץ גומי - הרי האחיות לא יכולות להרגיע 50 תינוקות בו זמנית".
אשל מציינת, לצד היתרונות, כי שימוש מופרז במוצץ עלול למנוע מהתינוק אפשרות להפיק צלילים מסוימים, ובכך להפחית את העניין בחקר סביבתו. וכהן ארזי מוסיפה כי "הסיטואציה שבה התינוק רק משמיע קול, מתעורר או מאותת מתוך רצון לינוק ונותנים לו מוצץ במקום שד, היא דוגמה להיענות שגויה לצרכיו". "אנחנו רואים לעיתים קרובות ירידה במשקל והפרעה בייצור חלב בדיוק בגלל זה". לגישתה, הנקה אינה רק הזנה, אלא היא מספקת גם את הצורך במציצה ובמגע.
המוצץ בשגרת החיים
אז מה לעשות כשרוצים להרגיע את התינוק?
"נכון שיש חשיבות גדולה לשביעות הרצון של ההורים מתינוק רגוע, ואני ממליצה להורים להיעזר באנשים קרובים שיכולים לערסל את התינוק, לחבקו ולאפשר להורים לצאת להירגע, להתקלח ולעשות הרפיה. במקרים שזה לא מתאפשר, אפשר להציע מוצץ לזמן מוגבל, עד שהמקור יגיע".
איך אפשר להרגיל תינוק סרבן למוצץ?
"תינוק יודע לבחור. הוא יודע מה הוא רוצה ויודע להגיד לא. חשוב לכבד את רצונו ולא להכריח אותו. אפשר לנסות לשכנע, בעקביות ובסבלנות ואז לרוב מצליחים. בכל אופן, חשוב מאוד לחכות עד ביסוס ההנקה, וגם אחר כך לתת את המוצץ מאוד בזהירות. אפשר לתת לתינוק מוצץ בזמן השינה, רק לאחר שהוא כבר יונק בצורה סדירה, ומגיל חודש".
לגבי גמילה, כהן ארזי ממליצה לא להשתמש במוצץ לאחר גיל שנה. אשל מוסיפה: "יש לגמול את התינוק/ הפעוט מהמוצץ בשלב שבו הוא תקשורתי מספיק כדי לשתף פעולה, וכשיש אלטרנטיבה להרגעה, כגון חיבוק, ליטוף ותקשורת מילולית".
הכתבה התפרסמה באתר allmag לקבלת גיליון במתנה לחצו כאן
>> לעמוד הפייסבוק "להיות הורים טובים" כבר עשיתם לייק?
>> ואיך מגיבים לילד כשהוא פשוט אומר לא?