כל הורה, בברירת המחדל שלו, חושב על טובת ילדיו. אין לי בכלל ספק בכך. מהרגע בו הילדים נולדים, אנחנו עסוקים בעשיית הטוב ביותר עבורם על פי תפיסתנו. אלא אם מדובר במצב חריג - שני ההורים עסוקים תמידית בחיפוש אחר הדרך הנכונה לגדל את ילדם בצורה הטובה ביותר. שניהם דואגים לעתידו, לחינוכו, לרווחתו כאשר כל אחד מביא את השקפת עולמו, שמשולבת בחוויותיו מילדותו, ולעתים קרובות השקפת העולם והדרך החינוכית מתנגשות.
במקרים רבים לצערי חילוקי הדעות בין ההורים בנוגע לדרך הנכונה בה יש לגדל את הילדים מביאים לפיצוצים, ויכוחים קולניים יומיומים, מריבות וריחוק - עד כדי פרידה. ישנן כמובן סיבות רבות אחרות שאינן קשורות לילדים אך המשותף לכל המקרים הוא שהילדים תמיד באמצע, והיו בטוחים שהילדים לעד מושפעים. מה עושים מכאן? איך ניתן להתגרש בצורה שלא תפגע בילדים?
לפני הכל אקדים ואומר, שמכיוון שהילדים סובלים, אני תמיד אומרת שלפני שמפוצצים את העסקה - כדאי לנסות הכול כדי לפתור את המשבר, ועדיף מאוחר מאשר אף פעם: בין אם מדובר בהדרכת הורים או יועץ זוגיות. ורק אז, בהיעדר הצלחה, זה הזמן לפרק את החבילה.
ילד להורים גרושים מרגיש אומלל ואבוד
בהיותי גננת, הייתי עדה ללא מעט מקרי גירושים. לשמחתי הייתי שם כדי להכיל וליעץ להורים כיצד לעשות זאת בצורה שתיטיב עם הילדים. אין ספק שבמקרים בהם ההורים החליטו על גרושים ממקום שמביא את הילדים בחשבון - זה התנהל על מי מנוחות, ולכן הערעור בנפשם של הילדים היה מזערי. ההורים למדו לשתף פעולה בכל הנוגע לילדים גם אם לא גרו יותר באותו בית. לעומתם הורים שהתגרשו בצורה מכוערת - הדבר השפיע בצורה קשה על הילדים, שהפכו עצבניים, נסערים וסוערים, והוציאו את תסכולם וזעמם בבכי או בפגיעה בילדים אחרים.
ילד שנמצא בין הוריו מרגיש אומלל, שכן אין לו שליטה על שום דבר שמתרחש. בין אם הוא יתנהג הכי רע שהוא יכול, ובין אם הוא ישתדל להיות הילד הכי טוב בעולם כדי לרצות את הוריו. בין אם הוא יעשה הכל כדי לפייס אותם - בכל מקרה אין לו שום יכולת להשפיע, וזה מתסכל אותו.
ילדים רבים ששומעים את הוריהם רבים כל הזמן, מתפללים בסתרי לבם שיתגרשו כבר. לצד תפילותיהם על גירושים הם חווים חרדה אמיתית מפני המענה לתפילתם. מכיוון שההורים משמשים את המשענת והביטחון עבור הילדים - גירושים, משמעם ערעור הביטחון, ותחילתה של דרך לא ידועה. בנוסף לתחושה הקשה של הליכה אל הבלתי ידוע עבור הילדים, נוספת גם תחושת הבלבול של ההורים, שגם עבורם הדבר לא קל. גירושים מביאים איתם לעתים תחושת שחרור, ולצדה פחד מההתמודדות החדשה.
אל תשכחו שהילדים קוראים אותנו כמו ספר פתוח. אולי הם אינם יודעים לפרש מה בדיוק עובר לנו בראש, וממה אנו מודאגים, אך הם יודעים להרגיש שמשהו בנו מעורער ולא יציב. אם בחרתם להתגרש - זו זכותכם, ולעתים עדיף שכך. אך זיכרו שיש לכם אחריות גדולה כלפי נפשם של ילדכם, ולכן לפני שאתם מתחילים לריב - שימו לב שאתם לא מזעזעים את עולמם של ילדכם, ולא גוררים אותם למלחמה לא להם.
- אם נפשו של ילדכם חשובה לכם שימו את הכעסים בצד. לפני שאתם פונים לעורך דין, שהאינטרס שלו הוא לגרום לכם להתגרש, וללכלך את האווירה אף יותר - פנו לגישור או הדרכת הורים, ואף לשניהם, על מנת למצוא את הדרך הכי נעימה ולא פוגענית להתגרש - דרך שתביא בחשבון את רגשותיהם של ילדכם, וכן את רגשותיכם.
- כשאתם רבים על הרכוש, וכל אחד מכם עושה דווקא לשני, וחושב רק על עצמו ועל עתידו - זיכרו שעתיד כל אחד מכם כרוך בעתיד הילדים המשותפים לכם. האינטרס שלכם צריך להיות הדדי, שכן אם לאחד ההורים לא יהיה כסף להתקיים - הרי שהילדים יגדלו בתחושה שאחד ההורים שהיה לו לא סייע להורה שהתקשה, והם יהיו שם לראות את הקושי של ההורה, ולא ישכחו זאת להורה שהיה לו, ולא סייע להורה השני.
- כאשר הורה נדרש לשלם מזונות ומפעיל שרירים - הוא מונע מילדיו לקבל את אשר מגיע להם. זיכרו שהילדים אינם אשמים בבחירות שאתם עשיתם. לא הם בחרו להיוולד. זו היתה הבחירה שלכם, ולא הוגן יהיה שהם ישלמו את המחיר. עליכם לדאוג לרווחתם בין אם בחרתם להמשיך יחד עם זוגכם, ובין אם בחרתם ללכת איש איש לדרכו. לכן שימו בצד את המחלוקות, וזיכרו שהילדים זוכרים הכל. אם חשוב לכם הקשר עם ילדכם - דאגו לו החל מהפרטים הקטנים.
- משמורת- כאשר הורים רבים מי יגדל את הילדים - הילדים הם אלה שיוצאים נפגעים. כל אחד רוצה להוכיח שאכפת לו מהילדים יותר, ושקשה לו להפרד מהם יותר. בסופו של דבר הילדים זקוקים לשני ההורים, ויותר מכל הם זקוקים לתחושה שיש להם על מי לסמוך. לכן, אם בחרתם שהילדים יהיו אצל אחד מכם, ולשני יהיו זכויות ביקור - עשו זאת בצורה הוגנת, כך שהילדים יזכו לראות את שניכם בצורה שתספק אותם. אם התור שלכם לקחת את הילדים- אל תשכחו אותם, ואל תתעלמו מהם. אל תעשו דווקא לגרושכם על חשבונם. הם לא ישכחו לכם ששכחתם להגיע. תנו כבוד לאינטליגנציה ולרגשות שלהם.
אם בחרתם לחלק את הזמן בצורה שווה ביניכם, כך שהילדים יהיו חצי שבוע אצל כל אחד - הילדים יוכלו להנות משני העולמות, ובתנאי שתדאגו למצות את הזמן איתם, ולאפשר להם תנאים נוחים אצלכם. דאגו שיהיה להם חדר בכל אחד משני הבתים, כך שיהיה להם נח ונעים להגיע אליו. כל אחד מהבתים צריך להרגיש עבורם כבית, ולא כמקום מארח. לכן דאגו שיהיו להם בגדים קבועים בארון, מברשת שיניים, ואל תאלצו אותם לעבור מפה לשם עם תיקי מסע.
בסופו של דבר, גם כשהורים מתגרשים, הם ממשיכים להוות את רשת הביטחון של ילדיהם. עשו הכל כדי לאפשר לילדיכם להמשיך לגדול ברווחה נפשית וכלכלית. בסופו של דבר הכל תלוי בכם.
אור ייני היא יועצת משפחתית, מדריכת הורים ושינה. מסייעת להורים לראות את העולם דרך עיני הילד, להבין אותו, לשפר את היחסים והתקשורת ולהחזיר את השקט והרוגע לבית. מתמחה במתן כלים להתמודדות עם התפרצויות זעם ותסכול, שימשה גננת ובעלת גן במשך 15 שנים.