כ-1,200 גננות ומאות סייעות – אלו המספרים שחסרים כרגע בכל רחבי הארץ לקראת שנת הלימודים הבאה כדי ליישם את חוק חינם מגיל 3. משמעות הדבר זה שמלבד המחסור בגנים ציבוריים כדי ליישם את החוק בשנה הבאה, אין גם מי שיטפל בילדים.
סטודנטים או גננות שפרשו?
"זאת תכנית שתוציא הרבה מאוד כסף על תשתיות, אבל לא תצליח לספק את המענה ותגרום לתסכול גדול בקרב ההורים שמחכים לבשורה כבר בשנה הבאה", אומרת מיטל להבי, חברת מועצת העיר תל אביב-יפו. "לא ניתן יהיה להכשיר את כמות כח האדם הנדרשת ולא ניתן יהיה לבנות את כמות המבנים".
באחד הארגונים המפעילים את הגנים העירוניים אומרים לנו דברים דומים: "מדובר פשוט בבלגאן. אנחנו לא יודעים איך לפתור את הסבך הזה ובוודאי שלא ההורים".
כיום יש בישראל כ-300 אלף ילדים בגילאי 3-4. כ-200 אלף מהם לומדים במסגרות ציבוריות ומפוקחות וכ-100 אלף לומדים במסגרות פרטיות, חלקם עושים זאת מתוך בחירה, אך במקרים רבים פשוט אין מספיק מקום בגנים המפוקחים. כדי ליישם את ההחלטה בשנה הקרובה אמורים לקום כ-700 גנים ציבוריים חדשים. המספר הזה לא מציאותי כמובן, וגם אם היה מתקרב לכך המחסור בידיים עובדות תוקע ויתקע את יישום החוק.
במשרד החינוך וברשויות המקומיות לא יודעים כיצד לפתור את הבעיה, שעליה יש להוסיף גם את עשרות הצהרונים שאמורים להיות מוקמים ברחבי הארץ כדי לענות על ההחלטה לסבסד צהרונים אחרי שעות הגן לילדים להורים עובדים.
אז מה בכל זאת מתכננות הרשויות? כרגע יש כמה פתרונות על שולחן הדיונים. כיוון שאין אפשרות להכשיר כל כך הרבה גננות וסייעות בבת אחת למערכת, תישקל אפשרות לגייס סטודנטיות ומתמחות בתחום בשלבי לימוד מתקדמים לעבודה. אפשרות זו תיתן מצד אחד פתרון למחסור בכח אדם, אבל מעוררת מחלוקת בשל רמת ההכשרה של העובדות שייקלטו.
פתרון אחר הוא שגננות שתכננו לצאת לשנת שבתון בשנה הבאה יתבקשו לדחות אותה, ונחמיה שטרסלר, הפרשן הכלכלי של עיתון הארץ, מציע גם להחזיר גננות שפרשו לאחרונה לשנה או שנתיים תמורת בונוס מיוחד.
הרפורמה בחינוך לגיל הרך ככלל, מדברת על יישום הדרגתי בתוך שלוש שנים לכל הילדים בגילאי שלוש עד ארבע. כרגע נראה שהשנה הבאה עומדת להיות הקשה והמסובכת ביותר.
>> מחפשים גן לילד? כנסו למדריך לרישום לגני ילדים
