רוצים שהבייבי שלכם ישן כל הלילה? טעויות של הורים שכדאי להימנע מהן

אם בעבר סודות השינה הנכספת לתינוקות עברו מדור לדור כמו תורה שבעל פה, כיום חיפוש פשוט ברשת יעלה בחכתכם שלל טיפים ועצות של מומחים במטרה לגרום לתינוק שלכם לישון טוב יותר בלילה. יחד עם זאת, יש כמה טעויות נפוצות בקרב הורים שאולי לא לקחתם בחשבון.

מצליחים להרדים את הבייבי רק על הידיים? חושבים שאתם עושים לו טובה כשאתם משאירים את האור דולק בחדר? מאכילים אותו עד אובדן הכרה וחלומות נעימים? שולחים את בן הזוג באמצע הלילה לעשות סיבובים עם הרכב ברחבי העיר? מזנקים על התינוק בכל פעם שהוא משמיע קול או מתעורר במהלך השינה? זו ההזדמנות שלכם לגלות מאילו הרגלים כדאי לכם להיפטר ואיך מומלץ להרדים את התינוק באופן שיאפשר לו לישון שינה רציפה, ארוכה ואיכותית יותר.

להרדים את התינוק מאוחר בלילה

ישנם הורים שמונעים מילדיהם שינה במהלך היום או לחילופין מנסים למשוך את הזמן עד מאוחר במטרה לעייף את הילדים לקראת שינת הלילה. תקוותם היא שאולי בזכות זה שינת התינוק תהיה רצופה וארוכה יותר, אולם בפועל הם משיגים את התוצאה ההפוכה. "תדמיינו רגע שתי מעליות שניצבות אחת ליד השנייה," מסבירה חן ברזילאי, יועצת משפחה ומייסדת קהילת הקול הפנימי להורות, "האחת מלאה בהורמון השינה – מלטונין. השנייה מלאה בהורמון האדרנלין. כשהתינוק ער זמן רב, מעלית האדרנלין עולה למעלה, ובהתאם המעלית של הורמון השינה נשארת למטה." המצב הזה למעשה מקשה על הילד להירדם ומכניס אותו למצב של עייפות יתר.

רינת פרדו, גננת ויועצת שינה בכירה כבר למעלה מ-11 שנים (ובעצמה אמא לחמישה), מסבירה שמצב של עייפות יתר אצל התינוק גורם לגוף להפריש את הורמון הקורטיזול, שמייצר אצלו סטרס. הסטרס הזה למעשה פוגע בשינת התינוק. דהיינו, גם אם לבסוף התינוק מצליח להירדם, השינה שלו תהיה פחות איכותית ומלווה ביקיצות מרובות, ביעותי לילה, השכבות ארוכות וקשות עד להירדמות, ויקיצות מוקדמות לפנות בוקר.

מה אפשר לעשות במקום? פרדו מציעה להתחיל את ההשכבה סביב השעה 18:00. "בני אדם וגם תינוקות מסונכרנים עם השמש. כשהשמש מתחילה לשקוע, המלטונין מתחיל להיות מופרש, ובכך מקדם שינה איכותית יותר," היא מסבירה. אגב, השפעת המלטונין יכולה להימשך עד 12 שעות, כך שאין חשש שהתינוק נרדם "מוקדם מדי".

בנוסף, פרדו מתייחסת למצב שבו יש בבית יותר מילד אחד וצריך להחליט מתי משכיבים לישון: "יש להתכוונן למילוי הצרכים של הצעיר ביותר," היא מדגישה. "תינוקות קטנים לא מסוגלים לדחות סיפוקים, וקשה יותר להרדים אותם במצב של עייפות יתר. לכן נעדיף להתחשב קודם כל בהם."

פרדו מוסיפה שמלבד הורמון המלטונין, במהלך השינה מופרשים הורמונים שעוזרים להתפתחות המוחית ולגדילה – ולכן רצוי לשאוף לשינה רציפה וללא יקיצות מרובות וארוכות. גם ברזילאי מתייחסת להשפעה ההורמונלית: "ההמלצה שלי היא להרדים על פי סימני עייפות וחלונות שינה, ואף להקדים בטקס שינה קצר כדי לעזור לאדרנלין לרדת ולהורמון המלטונין לעלות."

להשתמש בהאכלה כאמצעי הרדמה

הילד נרדם על הציצי? או תוך כדי יניקה מבקבוק? להאכיל כדי להרדים, לא משנה באיזה פורמט, אינה בהכרח הדרך האידיאלית להרדים את ילדכם. וגם אם זה נראה לכם פתרון קסם באותו רגע, יש לו כמה חסרונות. ראשית, עלולה להיווצר תלות בין אכילה להירדמות שלאו דווקא תיטיב עמכם או עם הילד בהמשך הדרך, על אחת כמה וכמה כשמדובר בהנקה. נוצר מצב שבו התינוק זקוק להאכלת הלילה כדי להירדם ואינו מסגל לעצמו את היכולת להירדם באופן עצמאי. 

שנית, האכלת יתר עשויה להעמיס על הגוף, כפי שמסבירה ברזילאי: "אם בכל פעם שהתינוק שלכם יקום בלילה תאכילו אותו, אנחנו לא בהכרח עוזרים לו. להפך, אנחנו עשויים להעמיס עליהם ולהביא אותם גם למצב שבו הם עושים יותר קקי – שממש מעיר את הגוף."

אז מה אפשר לעשות במקום? "אם התינוק נרדם בשעה טובה ואוכל טוב במהלך היום, נסו להחזיר אותו לישון בלי להאכיל," מציעה ברזילאי. "אפשר גם לנסות להרגיע אותו באותה הדרך בה הרדמתם אותו בתחילת הערב כדי שהוא ירגיש ביטחון ויצליח לחזור לישון."  

גם פרדו ממליצה להפריד בין אוכל ושינה, ואף לקיים טקס שינה קצר, עד שבע דקות, שיאפשר להוריד את האדרנלין לקראת עליית המלטונין: "אפשר לעשות אמבטיה, לקרוא יחד סיפור או לעשות סיבוב ברחבי החדר ולהיפרד מחפצים וצעצועים אהובים לקראת השינה."

להרדים באור

מכירים את ההורים האלה שמשוויצים בזה שהתינוק שלהם נרדם באמצע הסלון המואר כשברקע הטלוויזיה מופעלת בקולי קולות? לא בטוח שזו ברכה, כי איכות השינה של התינוק עלולה להיפגע. כפי שציינה פרדו, תינוקות מפתחים יחסית מהר סנכרון עם השמש, שבא לידי ביטוי בין היתר בהפרשת מלטונין כאשר מחשיך בחוץ. ואולם, גם אור מלאכותי – מנורות, טלוויזיה, מסך מחשב – מפחית את הפרשת המלטונין ובכך מקשה על ההירדמות.

מה לעשות במקום? פרדו ממליצה בחום להשכיב בחושך: "עדיף לוותר על מנורת לילה ואפילו האור של המזגן עלול להפריע, כי כל כמות קטנה עלולה לפגוע בהפרשת הורמון השינה. זה רלוונטי גם ליקיצות באמצע הלילה – אם הסביבה מוארת, ייקח לתינוק יותר זמן לחזור להירדם. ואם בכל זאת צריך אור קטן, עדיף שיהיה מחוץ לחדר."

בנוסף, אם מדובר בתינוקות צעירים מאוד, חשוב לסמן להם את ההפרדה בין זמני יום (ערות) ולילה (שינה) בדרכים נוספות: למשל, במהלך היום מאירים את סביבתו של התינוק, פותחים את החלונות, משמיעים מוזיקה, מתנועעים ומדברים. במהלך הלילה מכבים את האורות, ממעטים לשיר ולדבר, ושומרים על סביבה מרגיעה ושקטה.

להשכיב את הילד לישון בסביבה מלאת גירויים

בהמשך לסעיף הקודם, לא רק התאורה בחדר יכולה להשפיע על איכות השינה של התינוק, אלא גם הגירויים הנמצאים במיטתו. במהלך היום חשוב לנו לקדם את ההתפתחות שלו ולהציע לו שלל חפצים, אביזרים צבעוניים וצעצועים שיעניינו אותו – אבל בשעת ההשכבה תשומת הלב הזו פועלת לרעתנו כי היא מייצרת הסחת דעת שעשויה למנוע מהתינוק להירדם. 

מה אפשר לעשות במקום? "רצוי להשתמש במצעים בגוונים בהירים, ניטרליים, ללא ציורים או קשקושים," אומרת פרדו. "כנ"ל לגבי מגן הראש אם משתמשים באחד." הסייג היחיד מבחינת פרדו הוא חפץ מעבר: "חפץ מעבר הוא מונח מהפסיכולוגיה. זהו חפץ שמייצג עבור התינוק את דמות האם וכך הוא מנחם ומרגיע את התינוק. הוא יכול לסייע לא רק בהירדמות אלא גם בהסתגלות למסגרות חדשות ובמצבי לחץ." פרדו ממליצה לבחור בחפץ בטיחותי (לא חד או גדול מדי, כדי שלא יכסה את פני התינוק) ולא פחות חשוב, פריט שקל לשחזר בעת הצורך.

להתערב שלא לצורך

הורים רבים מחוברים כמו באינפוזיה למוניטור לתינוק וצופים בתינוקם הישן כמו בתוכנית ריאליטי לוהטת. מתי הבעיה מתחילה? כשמשהו שראיתם במסך הקטן (או במציאות) גורם לכם להתערב שלא לצורך – ובכך להאריך את זמן היקיצה ואף לחבל ביכולתו של התינוק לחזור לישון באופן עצמאי.

"תנו להם רגע," אומרת ברזילאי. "אולי הם יצליחו לחזור לישון, אולי הם יסתדרו, אולי זה סתם היה קול מתוך שינה. בואו נסמוך עליהם, אולי הם יצליחו בעצמם." היא מבהירה שהשינה היא עולם ומלואו, ואינה יושבת רק על הרגלי שינה אלא גם על קשר, ביטחון והיכולת להיות לבד ולהיפרד – ולכן חשוב להקנות לילדים שלנו את היכולת הזאת גם כאן.

מה אפשר לעשות במקום? להחזיק את עצמכם במקום ולא לרוץ בכל פעם שהתינוק משמיע קול או מזיז את גפיו, או אפילו פוקח את עיניו לכמה רגעים. ואם זה נראה לכם בלתי אפשרי, אולי הגיע הזמן לכבות את המוניטור ולעבור לנטפליקס.

בהמשך לכך, פרדו טוענת שאם כבר קמתם לתינוק, אין צורך להציע לו שלל פתרונות בבת אחת – כגון מוצץ, בקבוק, הרמה על הידיים ועוד. "הפתרונות" האלה עלולים להאריך את היקיצה, בעיקר כשהם לא עונים על הצורך בגינו התינוק התעורר מלכתחילה. במהלך מחזור שינה מומלץ שנמשך כ-12 שעות, הגיוני שיהיו יקיצות מדי פעם, והגיוני שעם חלקן התינוק יוכל להתמודד בכוחות עצמו.

להרדים באופן מקובע בלי להתייחס לצורכי התינוק

ישנם הורים שטוענים בחירוף נפש שהילד שלהם נרדם רק בדרך מסוימת – על הידיים, במהלך הנקה, על כדור פיזיו, בנסיעת רכב – והם לא יעזו לערער על שיטת הקסמים שסוף סוף הצליחה להרדים את תינוקם. ברזילאי מציעה שבמקום להיות מקובעים ולהרדים רק בדרך מסוימת, ננסה להבין מדוע התינוק מעדיף להירדם באופן מסוים ולענות על הצורך הזה בשעות היום. 

"למשל, אם התינוק נרדם יותר על הידיים – תנו לו יותר מגע נוכח, כמו עיסויים במהלך היום," היא מסבירה. "אם הילד נרדם רק בקיפוץ על כדור הפיזיו – הוא זקוק לתנועה בזמני ערות, עם כדור או ריקודים. אם התינוק נרדם רק בהנקה או מבקבוק ולא לוקח מוצץ – אפשר לעסות את הפה והפנים. המענה על הצורך בשעות הערות יעזור לתינוק להיות רגוע יותר ובכך להיכנס לשינה בצורה יותר."

מה אפשר לעשות במקום? תחשבו על ההרדמה כעל מענה לצורך מסוים ולא כעל תלות – תנסו להבין מה התינוק מאותת לכם שהוא צריך. יכול מאוד להיות שברגע שנענה על הצרכים של התינוק בשעות הערות, זה יפחית אותם בשעות הלילה וכך יתפנה מקום לקיום טקס שינה ולהירדמות עצמאית.

לתקן את מה שלא צריך

חשוב לזכור שלכל תינוק טמפרמנט וצרכים משלו, ולכן אין דרך אחד ויחידה שהיא נכונה לכולם. "אם זה לא שבור, אין מה לתקן," אומרת פרדו. "אם טוב לך בלינה משותפת או שלאחר הרדמה קצרה על הידיים התינוק ישן כל הלילה, לא צריך לשנות שום דבר. מתי כן לשנות? כשזה לא עובד, כשיש המון יקיצות וכשאתם מוכנים להתחייב לשינוי." 

מה אפשר לעשות במקום? "לא משנה באיזו טכניקה תלמדו את התינוק לישון, מה שחשוב זו העקביות וההתמדה," מדגישה פרדו. "אל תשנו את התגובה שלכם בעקבות תגובת התינוק. למשל, אם החלטתם שאתם טופחים לו על הגב, אל תשנו את הטכניקה כי הוא בוכה או כי עבר פרק זמן מסוים. היו מכילים, נעימים, סבלניים ועקביים."

גם ברזילאי מדגישה שאין צורך להקדים תרופה למכה שלא קיימת: "כל עוד התינוק אינו בוכה, ניתן לו להיות במיטה, כי הוא בטוב ולא בהכרח זקוק לנו. יש לו את המוצץ או חפץ המעבר (גם משחק יכול להיות חפץ מעבר, בתנאי שאינו מרעיש או מפיץ אורות). ואם הוא בוכה, ננסה להרגיע אותו בעודו במיטה כדי לאפשר לו לנסות לסיים את תהליך ההירדמות בכוחות עצמו."

ברזילאי מציינת שהתהליך הזה יכול להימשך זמן רב וחשוב שתהיו מוכנים לכך. "למידה של הרדמה עצמאית במיטה היא מיומנות כמו כל מיומנות אחרת. חשוב שנהיה עקביים ולא ננסה לשנות דרך הרגעה או להרדים בדרך אחרת. אנחנו העוגן שלהם, רגועים בשבילם. הביטחון שלנו עובר אליהם בחיבוק, במגע, בקול. אנחנו איתם לכל אורך הדרך."

הכותבת היא סופרת שספריה הפכו לרבי-מכר בינלאומיים. ניתן ליצור איתה קשר דרך עמוד הסופרת שלה בפייסבוק או בלינקדאין