"איך הוא יתקבל ככה לגן עירייה?". אוטוטו חופש פסח. עונת האביב בדרך, נעים בחוץ ואפשר לתת גז על עניין הגמילה. בשנה הבאה הילד עולה לגן עירייה וחשוב שיגיע גמול. הרי יש סיכוי שלא יקבלו אותו לגן אם הוא לא גמול... אז זהו שלא!
גמילה היא תהליך פיזי ורגשי וחשוב להתאים את התהליך לילד ולא להיפך. זה נכון שיש גיל מסוים שמבחינה קוגניטיבית ופיזית הרבה מהילדים יכולים לעבור את התהליך ויחד עם זאת, יש כמה דברים שכדאי לקחת בחשבון לפני שממהרים להתחיל גמילה מכל סוג שהוא. בין אם מדובר בחיתול, מוצץ או אפילו מעבר ממיטת תינוק למיטה רגילה.
אז ריכזתי לפניכם כמה טענות, שלא לומר מיתוסים, סביב נושא הגמילה ותכף אסביר מה כדאי לקחת בחשבון כששומעים את הטענות האלה. לקינוח הכנתי גם סיכום שיעזור לכם למקד ולהבין האם הילד או הילדה שלכם מוכנים לגמילה ו…שימו לב, האם אתם ההורים מוכנים לגמילה. כן, כן. המוכנות שלכם חשובה מאוד. רוצים להיות מופתעים וגם רגועים? תמשיכו איתי:
- ילד לא גמול לא יתקבל לגן עירייה - לא נכון. זה נכון שבגן עירייה מצפים מהילדים להיות גמולים. ויחד עם זאת, הרבה ילדים מגיעים בשלבים שונים של הגמילה או לא גמולים בכלל. כמובן שיש ילדים שמגיעים גמולים ומאיזושהי סיבה חווים רגרסיה. לא ישלחו אף ילד הביתה כי הרטיב את המכנסיים ובטח שלא ישאירו אותו עם צרכים במכנסיים. ואם כן - זה זמן מעולה להחליף גן.
- פסח זה הזמן הכי טוב לגמול כי חופש ומזג אוויר אביבי - זה נכון שמזג אוויר נעים מקל על גמילה שכן אפשר להסתובב בחוץ עם סיר או לאפשר לילד להסתובב בבית רק בתחתונים (אם נוח ונעים לו) ועדיין, פסח הוא לא תמיד הטיימינג המתאים. לפעמים מתכננים בזמן הזה טיול או שיש אפילו עניין רגשי או אילוץ כלשהו שדוחק את תשומת הלב מהגמילה.
- אפשר לגמול בכמה ימים - לא בהכרח. יש ילדים שזה תהליך אצלם ויש כאלה שיכולים להיגמל בבת אחת. מעבר לזה, יש ילדים שיכולים להיגמל בקלות מחיתול במשך היום ולהיות עם חיתול במשך הלילה גם חודשים אחרי. זה תלוי במוכנות הפיזית והרגשית.
- גיל שלוש מצוין לגמילה - לא בהכרח. יש ילדים שנגמלים בגיל שנתיים ויש כאלה שבגיל ארבע וצפונה עדיין לא.
ואתם כהורים - מוכנים לתהליך של גמילה? אילוסטרציה|צילום: אימג'בנק / Thinkstock - לפני הולדת אח חדש כדאי לגמול מהר - ההיפך הוא הנכון. אמנם יש לחלק מההורים חשש ששני ילדים עם חיתול זה מאתגר ועדיף שהגדול יותר ייגמל, אבל חשוב לקחת בחשבון שלידה של אח חדש הינה אירוע גדול ומתמשך שדורש הסתגלות של כל הבית. לא מומלץ לאתגר ילד עם עוד התמודדות רגשית לא פשוטה כמו גמילה בזמן שהוא עומד לעבור הסתגלות לאח חדש על כל מה שמשתמע מזה. ההסתגלות לאח חדש בעצמה עלולה הרבה פעמים לגרום לרגרסיה ועוד יותר בעייתי זה שהיא עלולה לגרום לילד לתסכול. לפעמים שני ילדים עם חיתול זה הרבה יותר קל מאשר ילד עם חיתול וילד בגמילה. בכל מקרה, זאת לא סיבה לדחוק בילד להיגמל מהר.
- תקריאו סיפורים בנושא גמילה - סיפורים הינם דרך מצוינת להכין ילדים לאירועים שונים ויחד עם זאת, לא לכל ילד יתאים סיפור כדרך תקשורת. הסיפורים הם דרך מצוינת ללוות גמילה ובמקביל חשוב להבין איך הכי נכון לתקשר עם כל ילד כך שהוא ירגיש ביטחון בתהליך ובהורים שלו.
- יועץ לכל דבר, האם זה מיותר? היום לכל דבר יש יועץ. זה נכון שהיום יש יועץ לכל דבר וזה גם נכון שפעם למרות שלא היו יועצים לכל נושא הדברים היו קורים. יחד עם זאת, הסיבה שיש יועצים היום היא שזה חשוב. היום שמים הרבה יותר דגש מפעם על כל העניין הרגשי וכבר ברור שזה "שילד לא ילך לצבא עם חיתול"- לא מרגיע אף אחד. הדגש הוא על איך נגמלים ולא רק על התוצאה הסופית - הגמילה.
אז איך יודעים אם הילד מוכן לגמילה?
מוכנות פיזית ורגשית של הילד:
- הילד מוכן מבחינה פיזית - הילד מבין כשהוא עושה צרכים, מצליח קצת לשלוט עליהם למשל בזמן אמבטיה, מבין מה זה שירותים פחות או יותר, מודיע שהוא עושה פיפי\קקי בחיתול ואין לו עיכוב התפתחותי כלשהו שמונע ממנו להיות מוכן לגמילה
- הילד מוכן מבחינה רגשית - מביע רצון לגמילה, מביע עניין בעשיית צרכים בסיר\שירותים. לא נמצא בתקופה של סערה רגשית כלשהי. אם למשל הרגע נולד\ה לו אחו\ת, אתם במעבר דירה, אחד ההורים במילואים או כל שינוי שעלול להשפיע רגשית, כנראה שזה פחות הזמן
מוכנות פיזית ורגשית של ההורים (כן, כן):
- ההורים מוכנים מבחינה פיזית - אם אתם כאמור תוך כדי שינוי כמו למשל מעבר דירה\הריון\אחרי לידה\אחד מבני הזוג במילואים או כל שינוי רגשי אחר, יש סיכוי שמבחינה פיזית יהיה לכם קשה לקום ולתפעל גם ניקיון שלוליות של פיפי, החלפת בגדים באמצע הלילה וכל מה שכרוך בגמילה
- ההורים מוכנים מבחינה רגשית - תשאלו את עצמכם האם אתם כרגע יכולים להקדיש לזה את כל המענה הרגשי שיש, כולל הסברים, החלפת בגדים, תיווך הסיטואציה והרבה סבלנות
חיה בסרט?
אני יודעת מה אתם חושבים עכשיו: תמיד יהיה משהו את לא באמת מצפה שנהיה בסיטואציה שכולנו מוכנים פיזית ורגשית. נכון. תמיד יהיו אילוצים, תמיד יהיה משהו רגשי ברקע ובדרך כלל הילד לא פשוט ילך לשירותים ויעשה מה שהוא צריך לעשות. ויותר מזה, הגמילה היא תהליך שעלול לקחת זמן ויכול להיות שגם נתחיל את הגמילה ופתאום נבין שזה לא היה הזמן המדויק. מה לעשות? לנסות להבין אם לדעתכם התנאים לגמילה נעימה פחות או יותר מתקיימים, להבין שנכנסים לתהליך שעלול לקחת זמן, לתת לתהליך הזה מקום של כבוד עם הרבה סבלנות וגם עזרה.
אני תמיד ממליצה לפני תהליך חשוב ומשמעותי כזה להיעזר באיש מקצוע ולוודא האם זה באמת נכון ואיך הכי נכון לעבור את התהליך ביחד. חשוב לזכור שלא רק התוצאה חשובה אלא גם החוויה מהדרך. החוויה של הילד כמובן, לנקות את הריצפה זה פחות כיף.
שאלת בונוס
אחד ההורים במילואים. איך אפשר לגמול את הילד על מנת להקל על ההורה שבבית?
מצב בו אחד מההורים במילואים, סביר להניח ישפיע על כל ההתנהלות של הבית ובהרבה מקרים נראה אצל הילדים כל מיני התנהגויות שיתלוו לקושי. בהרבה מצבים נראה למשל שילדים שכבר נגמלו חווים "רגרסיה" ויחזרו להרטיב. באופן עקרוני, מצב רגשי של הילד הוא כאמור לא זמן טוב לילד להיגמל וגם לא זמן טוב להורה להשקיע בזה עוד משאבים. יחד עם זאת, במידה וההורה חווה קושי עם החיתולים ומרגיש שיקל עליו מאוד שהילד ייגמל ושהוא פנוי רגשית להכיל את הקושי של הילד, הוא בהחלט יכול לתת לנושא צ'אנס. בכל מקרה, כשמדובר במצב רגיש במיוחד כמו למשל מילואים, אני מציעה להיעזר באיש מקצוע שמעבר למענה להורה לאיך לעבור את התהליך, יבדוק וימקד עם ההורה האם יש עוד קשיים והתנהגויות שכדאי להתייחס אליהן ולתת לכולם את המענה המדויק. בסופו שלדבר, התשובה להכול היא: להבין מה אתם צריכים ומשם לפעול. בהצלחה.
הכותבת בעלת קליניקה לליווי משפחתי. מדריכת הורים לגיל הרך ולבני נוער, יועצת זוגיות ויועצת שינה וכתבת ומרצה בענייני זוגיות והורות