לא קל לגדל ילדים. בכל שבוע אתם צופים במשפחה חדשה עם קשיים חדשים ועכשיו זה הזמן לשאול את השאלות על המשפחה שלכם. שלחו לסופר נני את השאלות שמטרידות אתכם ובכל שבוע נפרסם מספר שאלות שסופר נני ענתה עליהם.

שיעורי בית (צילום: istockphoto)
לא רוצה להכין שיעורים לבד|צילום: istockphoto

הילד לא עושה שיעורי בית

כיצד אגיע למצב שהבן שלי, שהוא בכיתה ב', יעשה את שיעורי הבית שלו לבד בלי שאני אתחיל לקרוא לו ולצעוק עליו?
אמל

 אמל יקרה,
את תצליחי לגרום לזה לקרות כשתחליטי להפסיק לצעוק. כרגע הבן שלך יודע טוב מאד איך להפעיל אותך ולעצבן אותך וכל אחר הצהריים את מתעסקת איתו כדי שיעשה שיעורים. את צריכה להאמין שאם הוא לא יעשה שיעורים כמה שבועות 1. לא יקרה כלום. לא הולכים לכלא על זה ועוד יש לו עשר שנים נוספות של לימודים 2. בסוף המורה תכעס עליו ואז הוא יעשה. 3. ואם היא לא רואה, אז הוא מצליח גם בלי זה. ילדים לא צריכים אותנו ההורים כדי לעשות שיעורים. זו הבעיה שלנו ולא שלהם. תעזבי אותו, תגידי לו שאת סומכת עליו ותתני לחיים ולמציאות לפעול במקום שאת תצעקי סתם. חבל.

ההורים לא מקשיבים, הסבא והסבתא מודאגים

סבא וסבתא עם נכדם (צילום: Angelika Schwarz, Istock)
סבא וסבתא מודאגים |צילום: Angelika Schwarz, Istock

אנחנו סבא וסבתא מודאגים שחושבים שהנכד שלנו הוא עם בעיית PDD (הפרעות אוטיסטיות). ואילו הוריו חושבים שאין בעיה בכלל. איך לגרום להם ללכת לאבחון?
אילנה

סבא וסבתא יקרים,
את ההורים כנראה לא תצליחו לשכנע. בדרך כלל ילדים, גם אם הם בני שלושים פלוס, לא מקשיבים להוריהם וזה חבל, נכון. אם אתם מוכנים לקחת את הסיכון של "קלקול" היחסים עם הוריו לטובת הנכד היקר, פנו עם חששותיכם אל מנהלת בית הספר. בקשו ממנה שיחה אישית, בשעות שאין תלמידים בבית הספר (כדי שלא יראו אתכם) ובקשו ממנה חוות דעת על פי שיחות שתקיים עם המורות של הנכד שלכם. אם הוא עדיין בגן, במסגרת עירונית, תוכלו לעשות זאת עם הפסיכולוגית של הגן. אם אמנם הנכד על הרצף האוטיסטי – אזי אתם מצילים אותו. אם הוא לא – לפחות אתם מאד נאמנים לעצמכם. אני מקווה שהילדים לא יכעסו עליכם יותר מידי.

מה עושים כשבני הזוג הקודמים מסיתים את הילדים?

אני ובן זוגי (שנינו גרושים) מתקשים לנהל זוגיות יציבה מהסיבה שבנותיו מוסתות נגדי ואימן לא מאפשרת להן להיפגש עם אביהן בנוכחותי.
הדבר מעיב על היחסים בינינו.
איך מתמודדים?
לילך

 לילך,
שאלתך ממש מורכבת. איך מתמודדים? מיום ליום. יכול להיות שהזוגיות הזו לא תחזיק מעמד בגלל בני הזוג הקודמים שלכם שמקלקלים לכם. גירושין עם ילדים זה עסק ביש בכל הנוגע ליחסים. שוחחי עם בן זוגך ותראו אם אתם חושבים שאתם יכולים להחזיק מעמד בצורה כזו עוד חמש שש שנים. אם כן – אז כדאי להתאמץ כי בלאו הכי הילדים בשלב מסוים עוזבים ואז תישאר לכם הזוגיות שנלחמתם עליה. קחו אוויר. בהצלחה. ודרך אגב, גם עשר שנים זה מצב זמני.

מה עושים כשהילד משקר?

ילדתי בת ה-3 התחילה לשקר בתקופה האחרונה, בעיקר כדי לחפות על דברים שהיא עושה כשהיא יודעת שאסור. בבית אצלנו לא נהוג לשקר, גם לא שקרים "לבנים". איך מלמדים אותה את המונחים וההבדלים בין שקר לאמת ואיך להתמודד עם התופעה החדשה?
עדי

עדי,
אין צורך ללמד את ביתך את ההבדלים בין אמת לשקר. היא יודעת אותם ולכן היא משקרת. שקר הוא בעצם התקדמות שכלית ופסיכולוגית של ילדים. היא חכמה ולכן היא פונה את השקר כאשר היא חושבת שהוא יותר טוב לה מאשר האמת. אל תקדישי לזה יותר מידי אנרגיה, אלא תגיבי בצורה מאד כנה, למשל "אני יודעת שזה שקר ולא נעים לי לשמוע" וצאי מהחדר. הילדה יודעת שהיא משקרת והיא לא התבלבלה בכלל, ואת, בתגובות שלך, תראי לה את היחס שלך לזה ומזה היא תלמד.

ילדה עם פוני באמבטית קצף מחזיקה ברווז צהוב ומחייכת (צילום: jupiter images)
מה עושים כשהילדה לא אוהבת להתקלח?|צילום: jupiter images

ילדים ושינויים

יש לי ילד בן 7 וילדה בת 3. לאחרונה הם עברו הרבה שינויים - מסגרת חדשה ובית חדש. בשנה הקרובה הם מחליפים את המסגרות שוב לבית ספר חדש וגן חדש הנמצאים במקום מגורנו הנוכחי. לילד יש התקפי בכי, הוא גם מדבר בבכי כמו מתחנן כמעט על כל דבר. הילדה מפחדת מהמים. היא לא מוכנה לעשות מקלחת בשום פנים ואופן. כל מקלחת מתלווה בצרחות בלתי פוסקות. אני רוצה לעזור לה אבל לא יודעת איך אז אני מקלחת אותה בכוח.
אשמח לעצה מהירה ממך
תודה
סופי

סופי,
קיבלתי את הרושם שהילדים התנהגו כך גם לפני השינויים שהם עברו. נכון, שינויים הם מצב שיכול להביא בעקבותיו משבר, אבל זה לא הכרחי ועם מסר בטוח של ההורים והרבה אופטימיות, הרבה ילדים עוברים את זה בלי שזה יהיה טראומטי מידי. לי יש רושם שהבן שלך מתבכיין כי זה משגע אותך וגורם לך להגיב כל הזמן והבת שלך נאבקת בך. חסר לי הרבה מידע על מה היה קודם, אבל אני מציעה לך שני דברים: לבן תגידי שאת לא מגיבה יותר לבכי ואל תגיבי. אני בטוחה שאמרת את זה כבר מאה אלף פעם, הפעם תתכווני. אם פונים אליך בבכי ובקול מתחנן תפתחי חרשות סלקטיבית. ולבת תגידי שאת מצטערת שזה לא נעים לה אבל חייבים לנקות את הגוף כל יום ומאותו רגע אל תדברי על זה יותר ואל תשתמשי במילה "בכוח". אני יודעת שאת עושה זאת בכוח אבל תגידי את זה לילדה. פשוט תעשי. זה לא קל אבל באמת אפשרי. בהצלחה.