אמא, את שוב מנדנדת, תני לי מרחב

אל תתמסרו לפחד

שלום רב. בתקופה האחרונה הבן שלי מפחד מאוד ולא מסוגל ללכת לשום חדר בבית לבדו, אפילו לנוחיות, אלמלא אנו מלווים אותו. ניסינו להרגיע ולהסביר שאין כל סיבה לדאגה ולא עזר. אבקש את עצתך. איילת

שלום, האחיין שלי הוא בן שנה והוא מאוד פוחד ממכשירי חשמל. כל פעם שמכונת הכביסה פועלת הוא בוכה ורוצה על הידיים, כך גם עם שואב אבק. בנוסף, הוא אינו רוצה להתקלח באמבטיה הגדולה כשמפעילים את הדוש, וכשזה קורה הוא בוכה וצורח. קנינו לו כיסא קטן להושיב אותו בתוך האמבטיה (בלי שהדוש יפעל) והוא עדיין אינו מסכים בשום פנים באופן. איך אפשר לפתור את הבעיה?שני

איילת ושני היקרות, אל תדברו על זה יותר. אלו מצבים שמשתנים. לא תמיד ברור מה גורם לזה, אבל היעדר תגובה מכם יכול לעזור לו. הוא פוחד, אז שילך. אל תתמסרו לפחד הזה ותתחילו לנאום ולהסביר וגם אל תזלזלו בו. עם הזמן זה יעבור.

חברים? לא בבית

שלום מיכל. יש לי ילד בגיל חמש וחצי. בכל פעם שרוצה לבוא אליו חבר, הוא לא מסכים. במידה והחבר מגיע בכל זאת, הוא פשוט לא מתייחס אליו. יש לציין כי לחברים הוא מוכן ללכת והוא דמות מאוד מקובלת בגן. אודה לקבל את הצעתך מה עליי לעשות בכדי לגרום לו שכן יגיעו אליו חברים וכן ישחק איתם.מזל

הייתי יורדת מזה, מזל. לא יודעת למה, אבל הוא לא רוצה שילדים יגיעו אליו. אולי הוא רכושני מאוד ולא רוצה שיגעו לו בדברים. באמת אינני יודעת. אבל מכיוון שהוא מקובל וגם מוזמן לחברים, שילך אליהם. הניחי לו והפסיקי לנסות לשכנע להזמין חברים ובוודאי לא להביא חברים בלי הסכמתו. חבל על הזמן.

אין מי שירסן את הבן

היי, ברצוני לשתף אותך בבעיה מורכבת שיש במשפחתי. כשבני היה בן 5 חודשים אביו נעצר ועד היום נמצא בבית הסוהר. היום הילד בן שנתיים ואינו מתראה עם אביו למעט פעם בחודשיים-שלוש בביקור בבית סוהר או בבית משפט. ברצוני להדגיש שלפני המקרה היינו אנשים נורמטיבים בעלי עסק משותף ואני בסיום לימודי תואר ראשון במשפטים. בחודשים האחרונים הילד שלי נהיה אלים בצורה קיצונית - הוא בועט, בוכה, מרביץ, נושך ושורט אותי, את שאר הילדים בגן וגם את בני משפחתי שאותם הוא אוהב. דבר נוסף הוא שכשהוא שומע צלצול ולא משנה אם זה אינטרקום, פלאפון או כל דבר אחר - הוא צועק לאבא שלו. רציתי לדעת אם המצב שלו הוא בעקבות טראומה נפשית או שזה טבעי לילד בגילו, והאם להמשיך ולהראות לו את אביו לסרוגין או שמכך נובעת ההתנהגות שלו. אשמח אם תוכלי לעזור לי אני אמא צעירה וצריכה את עצתך. תודה,שני.

 שני יקרה, המשיכי להפגיש את הילד עם אבא שלו אלא אם כן הילד מבקש לא ללכת לשם יותר. לדעתי בנך הצעיר מגלה את "העצמאות" שלו. הוא מבין שכל פעולה שהוא עושה מביאה לו שיחה, או נאום, או התרפסות, או שוחד או כל דבר אחר והוא הולך ומקצין את התנהגויותיו כי אין מי שירסן אותו. לא בטוח שההתנהגות קשורה להיעדר אביו, ואולי כן. אני ממליצה לך ללכת לקבל הדרכה מיועצת משפחתית אדלריאנית (לצורך כך פני אל משרדי לקבלת המלצה) והיא תדריך אותך להתמודד עם הילד. הוא צעיר מאד, עובר עליו משהו ואתם, כנראה, אינכם מוצאים את הדרך לרסן אותו ובו בזמן לחזק אותו. זה נכון שהמשפחה עברה זעזוע רציני ועתה הזמן לקבל הדרכה מה לעשות עם הילד. בהצלחה.

שינוי פתאומי הינו סיבה לדאגה

שלום. יש לי שאלה בקשר לנכד בן 13 אשר ניכנס לדיכאון. הוא לא לומד, לא מדבר כמעט, ומאד קשה לתקשר איתו. לקחו אותו למטפל וגם יועצת בית ספר דיברה איתו וכלום לא עוזר. לאחרונה, הוא נשלח לאבחון בכדי להכניס אותו לבית ספר מיוחד. חשוב לי לציין שהילד פיקח, בעבר הוא למד יפה והיה חברותי עד שפתאום הכל השתנה. בנוסף, יש בעיה קשה עם האבא והמטפל אומר שעד שלא יצליח לטפל באבא, לא יוכל לעזור לבן. האב לא משתף פעולה, לא מוכן לתרופות או לאישפוז. אני לא יודעת איך להציל את הנכד. רחל

רחל, כל זמן שהאבא מתנגד נגזר עליך לעמוד מהצד ולבכות את הסבל של נכדך. אם את חושבת שלא להגיש לילד טיפול זו ממש התעללות, פני לרשויות, תערבי את משרד הרווחה או תערבי עורך דין. לכי לברר מה ניתן לעשות כדי להציל את הילד הזה מידי אביו. נשמע כאילו קרה לילד משהו מאוד רציני אם ההתנהגות שלו השתנתה פתאום. שינוי פתאומי הינו סיבה לדאגה. יהיה מחיר רציני להתערבות שלך בנושא, אבל אולי כך תצליחי להציל את הנכד.

רוצה עצמאות? תתאמצי!

הי. יש לי שאלה מאוד חשובה שאני ממש אשמח שתעזרי לי. אני בת 18 ותמיד היה לי קשה להשתלב במסגרות - אם זה בית ספר, עבודה או צבא, ולכן הייתי 4 שנים בפנימייה. לא מזמן חזרתי הביתה והקשר עם אמא טוב עד שזה מגיע לשלב שבו אני אמורה לצאת לעבוד. היא מאוד פרימיטיבית ויש לציין שהבדל הגילאים בינינו הוא 37 שנים. היא תמיד משווה לאיך היה פעם ומה היא הייתה עושה פעם. היא לא מקבלת את זה שקשה לי ותמיד לוחצת עליי, מה שעוד יותר מקשה עליי לצאת לעבוד. חשוב לי לציין שאני מאוד רוצה ללכת לעבוד ולהתחיל לפרנס את עצמי. אחת הסיבות שקשה לי עם מסגרות היא הסיבה שאומרים שם מה לעשות - אמא שלי כל הזמן אומרת לי מה לעשות ולא בגדר המלצה. אתן לך כמה דוגמאות כיצד היא מפעילה עליי לחץ: היא מנתקת לי את המחשב, מנתקת לי את הפלאפון לגמרי כולל שיחות נכנסות, מנתקת לי את הVOD וכו'. היא חושבת שאם היא תכריח אותי לצאת לעבוד ותפעיל עליי לחץ, זה מה שיגרום לי לצאת לעבוד. אני מבינה שזה בא ממקום של דאגה אבל היא הורסת לי את החיים. לא פעם ניסיתי לדבר איתה ולהסביר לה את המצב. לא רק אני דיברתי איתה אלא גם עובדת סוציאלית נכנסה לתמונה ואף היא התייאשה. אשמח מאוד אם תוכלי לעזור לי בהקדם האפשרי כי אני באמת צריכה את העזרה שלך. תודה רבה מראש. אורטל

אורטל, כל זמן שלא תתמידי במקום עבודה ולא תצליחי לחסוך קצת כסף, לא תוכלי לברוח מציפורניה של אמא שלך. אם את רוצה עצמאות, אם את רוצה לצאת מהבית הזה, קומי ועשי מעשה. כל זמן שאת נשארת בבית עם אמא וגם אומרת לעצמך שקשה לך לציית לפקודות של בוסים – את גוזרת על עצמך להיות קורבן, ועוד מתלוננת על זה. מספיק לדבר על אמא שלך. החיים שלה בידיה. תתחילי לדבר על עצמך ועל מה שאת עושה, בלי קשר אליה. קשה לך בעבודה? תתאמצי! קשה לך להסתגל למסגרות? תתאמצי! המטרה שלך צריכה להיות עצמאות, וזה לא יקרה אם תתלונני כל היום. את לא צריכה עובדת סוציאלית שתעמוד לצידך. את צריכה לצאת לעבוד ולהתמיד בעבודה כדי להוכיח לעצמך שאת יכולה להיות בן אדם בוגר ועצמאי. בהצלחה.

אין טיטולים אבל יש פיפי

הבת שלי בת השנתיים וחצי החליטה להפסיק ללבוש טיטולים. עם זאת, היא מסרבת ללכת לשירותים. בגן היא לא עשתה קקי כבר יומיים ופיפי בורח לה בתחתונים. לפני כמה חודשים ניסינו תהליך גמילה שלא צלח וחזרנו לתחתונים. יש לנו בן נוסף בן 4 חודשים. אנו חסרי אונים ומבקשים את עצתך הדחופה.דנה ובועז

פנו לעזרת איש מקצוע. יש כאן צורך בהדרכה שלכם איך להגיב וזאת בהתאמה להכרות עם הילדה: יש להבין את סגנון האישיות שלה, לקחת בחשבון את לידת האח ולהכיר גם אתכם כדי להבין אם אתם כועסים או אולי מתרפסים, מנדנדים ומזכירים כל הזמן או משדרים ציפיות גבוהות. לצורך כך יש צורך במספר מפגשים עם יועצת משפחתית. צרו קשר עם משרדי ונפנה אתכם.