אין ספק שחווית האושר הינה מאד סובייקטיבית ולכל אדם יש את התנאים האישיים שלו בהם יהיה מאושר. האחד יחוש זאת כאשר יצליח בעבודתו והאחר - כאשר משפחתו תהייה מרובת ילדים. אדם שלישי יגיד לעצמו שהוא מאושר כאשר מצבו הכלכלי יהיה מצוין והרביעי - כשיהיה מוקף באנשים המעריצים אותו. מבחר חוויות האושר הינו אינסופי ואין נכון או לא נכון בעניין זה. כל אחד ותחושותיו, ערכיו והעדפותיו.
יהיה דבר אחד גורף ומחויב המציאות בתוך כל תחושת אושר והוא הערכה אישית פנימית טובה ותחושת הגשמה.
הערכתו האישית של אדם את עצמו קובעת את ערכו בעיני עצמו. האם אני שווה? האם מעריכים אותי? האם אני עצמי מעריך את עצמי? שאלות אשר מציירות בפני האדם את מידת חשיבותו ומשמעותו בעולם כפי שהוא רואה זאת.
תחושת ערך עצמי טוב מתעצבת ככל שהאדם צובר חוויות אשר גורמות לו להכיר את עצמו ואזי מכוונות אותו להגשמה אישית. חוויות החיים, התנסות באתגרים ולמידה מכישלונות הם אשר מלמדים אותנו על הכוחות, העוצמות והחוזקים שלנו ואשר ישרתו אותנו בעת ההגשמה האישית, בעת הביצוע וההוצאה לפועל של הרעיון שיש לנו על עצמנו ועל הדרך להיות מאושר.
בואו נביט על הורות בגילאים שונים: נוכל למצוא נקודות זכות רבות ואף כמובן נקודות חובה בכניסה להורות בגילאי 20 פלוס או לקראת גיל 30 ואף לאחריו. הדבר המשמעותי בשוני בגילאים הינה בגרות. בשלות.
להיות אמא בת 21 זה אומר להיות אמא עדיין ילדית. נכון, כבר לא בת 16 ובכל זאת צעירה. מאד צעירה.
להיות אמא בת 21 זה אומר, לעיתים, לשים את החיים ב"ממתינה". טרם טיילה בחו"ל, טרם הרחיבה השכלתה, טרם חוותה את מתיקות החיים ואת כאביהם.
להיות אמא בת 21 אומר, לעיתים קרובות, להגשים עצמך בהורותך. זה נפלא. זו דרך ראויה למשמעות אישית והגשמה וברוב הפעמים זו אוטופיה.
כי האם הצעירה והאב המאוד צעיר לא הספיקו להכיר עצמם כמבוגרים. לא הספיקו לבדוק מה הם הכישורים שלהם, החוזקים שלהם. למה מכוונים געגועיהם? היכן יוכלו להגשים את עצמם ולחוש תחושת ערך עצמי טובה. ואזי נוצר חוסר שקט.
התפתחות הילדים מושפעת מאד מהסביבה: הגן, השכונה, המדינה, אבל אתם, ההורים, הנכם הדמויות בעלות ההשפעה הרבה ביותר. המודל אותו אתם מייצגים הינו אור לרגלי ילדיכם. מי אתם ומה אתם ישפיע מאד על התפתחות סגנונו האישי של כל אחד מילדיכם.
הילד הקטן מאמין כי מה שהוא רואה בבית אלה הם החיים ומכאן הוא מוציא מסקנות אשר נשארות איתו כל חייו. האם האווירה בבית היא של שמחה והנאה או של דיכאון ועצבות. האם ישנם אומץ ואופטימיות או הססנות ופסימיות. אוירה זו הינה תמונת העולם בעיני הילד הקטן והוא יסיק מכך כיצד עליו להתנהג כדי לשרוד בעולם. אם האווירה בבית היא של תסכול, חוסר סיפוק, האומללות של עמידה במקום - הילד יחוש זאת.
ההורים הינם המודל ממנו הילדים לומדים ואותו הם מחקים. הורה מתוסכל, אמא המרגישה כלואה, לא מסופקת, מתוסכלת, משועממת - אינה יכולה להסתיר את מכאובה לאורך זמן. זה נמצא בחלל הבית והילדים יראו זאת ויחושו בתוצאות: חוסר סבלנות, אי שקט, כעסים, האשמות, קורבנות.
הגשמה עצמית של כל אחד מההורים חשובה מאד להתפתחות הילדים. גבר ואשה שבעי רצון מחייהם, מאושרים במקום העבודה, ממצים את כישוריהם וכישרונותיהם, מחוברים אל החוזקים שלהם והאהבות שלהם - יהיו הורים טובים יותר. את תחושת הסיפוק שלהם יחושו, יראו וישמעו גם הילדים.