הורים רבים מרגישים שהם עובדים קשה מדי, קורעים את עצמם עבור קיום המשפחה ובסופו של דבר לא רואים מספיק את האהובים שלהם. ובכן, מסתבר שהקושי הזה מקרין הלאה, גם אל הילדים, למרות שלפעמים נראה שדברים מסוג זה עוברים להם מעל הראש. במסגרת מחקר מקיף וראשון מסוגו שנערך באוסטרליה נבדקו תחושותיהם של ילדים לגבי העבודה של הוריהם. מממצאיו עולה כי שליש מהילדים מאמינים שההורים שלהם עובדים קשה מדי ומביעים רצון לראות אותם יותר.
לא רק הכמות, גם האיכות
המחקר, שנערך על ידי מוסד מחקרי המשפחה האוסטרלי בשיתוף עם האוניברסיטה הלאומית, תשאל כ-4,000 ילדי בני 10-11 לגבי הרגלי העבודה של הוריהם ומה דעתם עליהם. כ-35 אחוזים מהילדים אמרו שאביהם עובד קשה מדי, ו-27 אחוז אמרו אותו הדבר לגבי האם. עוד נמצא, כאשר שאלו את ההורים את אותה השאלה, שישנה תאימות בממצאים: רוב ההורים לילדים שהאמינו שהוריהם עובדים קשה מדי, חושבים כך גם הם בעצמם.
"ילדים רגישים מאוד למתחים שהוריהם מפגינים", אומרת ד"ר ג'ניפר בקסטר שעמדה בראש המחקר. "הם שמים לב שההורים מגיעים מאוחר ושהם מתוחים ומגיבים לכך באופן מיידי. ילדים אוהבים לבלות זמן עם בני משפחתם, ו-76 אחוזים מהילדים שנחקרו אמרו שהיו רוצים עוד זמן של כיף משפחתי. כמו כן, מצאנו שככל שהילדים גדלים, כך ההורים מרגישים טוב יותר עם העבודה, נהנים להגשים את עצמם שם ופחות חשים שהיא באה על חשבון משהו אחר".
"המחקר מראה גם שעבודה טובה ואיכותית משפיעה בצורה חיובית על המשפחה", אומר פרופ' לינדול סטרצדינס שהיה שותף במחקר. "זו לא רק זמן העבודה אלא סוג ואיכות העבודה. עבודה יציבה ובטוחה משפרת את המצב הנפשי של ההורה, בעוד עבודה לא יציבה ולא מתגמלת שלא מאפשרת התקדמות ולא בונה כישורים אצל העובד - גרועה עבור המשפחה בדיוק כמו אבטלה. לרוב, כשמצב ההורים לא טוב, כך גם המצב אצל הילדים. הילדים מושפעים בדרכים נוספות: הם בונים כך את הציפיות שלהם מהחיים ואת הערכים שלהם. יש פה מסר חדש, במחקר הזה, שכדאי להפנים אותו: עבודת ההורה משפיעה על הילדים בדרכים רבות".
"בעיניי, מה שחשוב זה לא כמות הזמן שיש להורים להקדיש לילדיהם, אלא האיכות", אומרת נורית מיבר, יועצת משפחתית ומנחת הורים. "אפילו אם ההורה עובד עד שש בערב, חשוב שאת הזמן שנותר יבלה עם הילד בצורה מכבדת, מתעניינת וקשובה. שיהיה דיאלוג, שתהיה פניות. חשוב להגדיר שעכשיו זה הזמן של הילד, ולא זמן שכל אחד יתחבר למכשיר שלו - הילד לטלוויזיה, וההורה למחשב או לטלפון. אין צורך להשתגע וליצור לוח זמנים של פעילויות מיוחדות. אם אין זמן ויש המון מטלות, במקום לשים את הילד מול הטלוויזיה אפשר לשתף אותו בקיפול הכביסה והדחת הכלים. זה ייתן לו תחושה שהוא שותף, נחוץ, חשוב ואחראי, וזו פעילות משותפת טובה כמו כל אחת אחרת".