קח לך אישה ותעשה לה ילד

בשנים האחרונות המבנה המשפחתי המוכר והשגרתי של אמא-אבא-ילד-ילדה, קיבל וריאציות רבות ומגוונות. בין שלל האפשרויות נמצאים גם מכרים משכבר, שאחרי שנות היכרות ארוכות חברו יחדיו למטרת הבאת ילד לעולם.

לא, הם לא חיים יחדיו וגם לא מקיימים קשר רומנטי אבל מבקשים להגשים את החלום הבסיסי ביותר - להיות הורים. יש גם כאלה שהשתדכו למטרה זו בלבד, ובראו לעצמם מציאות אלטרנטיבית חדשה ומחממת לב.

רציתי משפחה חמה כמו שהייתה לי

התסריט הזה מוכר מסרטים הוליוודיים: בחור ובחורה, חברים מילדות, מחליטים יום אחד באמצע שנות ה- 20 העליזות שלהם, שאם עד גיל 40, נניח, לא יפגשו את בן הזוג האולטימטיבי - הם יחברו יחדיו ויעשו ילד במשותף. לאחר לבטים, הם עושים זאת והצופים נהנים מהפי אנד סכריני.
הקיטש האמריקאי מקבל לפעמים גם טוויסט חביב לפיו הידידים הופכים לאוהבים, אבל זה כבר חומר לכתבה אחרת. בתל אביב שראתה כבר הכל, חיות לא מעט משפחות כאלו, ובגני הילדים או בגן השעשועים השכונתי כבר לא מרימים גבה למראה הרכבים משפחתיים לא שגרתיים.

איתי ולדמן, עורך שבועון Time Out תל אביב, הומו בן 33 מתל אביב, הוא אבא טרי שכזה לאיתן בן החודשיים. "מאחר שידעתי מאז ומתמיד שאני גיי, התחלתי לעסוק בשאלת ההמשכיות שלי בגיל צעיר יחסית", הוא מספר. "אני מגיע ממשפחה גדולה, חמה ומלוכדת והיה ברור לי שגם אני ארצה כזו. לקראת אמצע שנות ה- 20 שלי התחלתי להרהר בכך בצורה פרקטית יותר אבל ההחלטה הפכה לממשית ביום ההולדת ה-31 שלי".

בבילוי בביתו של חברו הטוב והוותיק של ולדמן, נכחה גם אחותו של החבר, שרון, הבוגרת ממנו בעשור, שחזרה אחרי שהות ארוכה בניו יורק.
ולדמן: "אנחנו מכירים כבר הרבה שנים, מגיל 18 הייתי בן בית אצלם והמשפחות מיודדות מאוד. את שרון לא ראיתי המון זמן אבל תמיד חיבבתי אותה והיה בינינו קשר טוב. כששאלו אותי באותו ערב מה אני מאחל לעצמי לשנה הקרובה עניתי בטבעיות: 'להיות אבא' ושרון הצטרפה ואמרה שזה מה שגם היא מאחלת לעצמה. כסטרייטית בת 41 שעדיין לא מצאה את האהוב המיועד, היא הבינה שאינה יכולה לחכות יותר ומכאן זה היה די פשוט".

החלטה רצינית לקבל בערב אחד.
"אנחנו אנשים החלטיים וכנראה שהיינו בשלים לכך. שרון הגיעה ממקום מאוד בוגר, ומתחושה שזה חייב לקרות כמה שיותר מהר, וגם אני רציתי בזה מאוד".

ואיך ידעתם שהבחירה שלכם זה בזו היא הנכונה והטובה ביותר?
"התחלנו להיפגש באינטנסיביות ודיברנו המון. למרות שאנו מכירים זה שנים, גילינו בתקופה הזו שאנחנו באמת מחבבים אחד את השנייה. זה היה קריטי מבחינתנו. היא הרי האדם שבמשך כל חיי אפגוש הכי הרבה מעתה והלאה. אחרי כמה חודשים הרגשנו שזהו זה והחלטנו שאנחנו מתאימים להיות הורים יחד".

חוזים והסכמים זה מאסט?

על בסיס ההיכרות המוקדמת שלהם ויתרו איתי ושרון, ההורים הטריים, על הסכם כתוב שבו יוגדרו תנאי גידולו של התינוק המשותף. כרגע יש בידיהם רק מסמך בסיסי המצהיר מי האם ומי האב, ועם כל השאר הם זורמים.
ולדמן לא מרגיש שמשהו עלול להשתבש באידיליה הזו, ומעדיף דווקא לראות כיצד הדברים עובדים ביניהם מעתה והלאה, לפני שחותמים על משהו. "פחדנו לחתום על הסכם לפני שחווינו את מציאות החיים החדשים שלנו", הוא מסביר. "יש סיכומים כספיים והתקזזויות בינינו והמטרה לקראתה אנו הולכים היא משמורת משותפת. ייתכן שבסוף נגלה שזה מופרך ונעשה אדפטציה".

לרונן לוין, 46, מעצב אופנה ומרצה בכיר בשנקר, יש דעות מוצקות ביותר לגבי גידולו של ילד בהסדר כזה, ועיגונן באופן מסודר וחוקי בחוזה. מבחינתו זה מאסט, אולי משום שעם אם בנו יואב (השם המלא שמור במערכת) בן השלוש לא הייתה לו היכרות מוקדמת. העובדה שהוא חולק את חייו עם אמנון - מחלוצי ההורות בדרך זו ובעצמו אב לילדה בת 14 שנולדה וגדלה במבנה משפחתי שכזה - הקנתה לו ידע וניסיון נוספים בנושא.

לוין: "אמנון ואני הכרנו את הפרטנריות שלנו דרך 'המרכז להורות אחרת', שזו מטרתו העיקרית. זה מודל שבאופן מפתיע לא קיים בשום מקום אחר בעולם, אולי כיוון שהרצון והצורך בילדים בארץ הוא ממש ב-DNA שלנו.
"כשהכרתי את נעה (השם המלא בשמור במערכת), דאגנו להיפגש הרבה מעבר לקבוצות במרכז. בדקנו את מדד הרצינות שלנו על ידי התחייבות לפגישות אחת לשבוע. הלכנו ליועצת שביקשה מאיתנו במהלך סימולציה לומר לה איפה יהיה יואב מעכשיו עד גיל 18 בכל דקה. זה היה הזוי אבל כתבנו על נייר מה קורה בכל יום, מה שעזר לנו להבין בדיוק למה אנחנו נכנסים".

לוין רואה יתרונות רבים להיכרות אם ילדו בצורה הזו, יותר מאשר בדרך השגרתית של 'גבר מכיר אשה'.  "דווקא במקום שאינך מכיר את האדם, החיישנים פועלים טוב יותר ולגיטימי להעלות שאלות חשובות כמו החינוך שתיתן לילד, הסדרי הראייה, הסדרים כלכליים", הוא מסביר. "גיליתי שאנשים שהכירו זו את זה לא שאלו את השאלות הללו. אנשים שכבר היו בתהליכי הפרייה לא סגרו עדיין את הדברים הכי הקריטיים. בסגנון ה'סמוך' הישראלי הם חשבו שיהיה בסדר ובעיניי זו טעות. כשהגיע זמנו של הילד לישון אצלי, בגיל שבעה חודשים, היה לנעה מאוד קשה להיפרד ממנו, מה שהצריך תהליך של מפגשים עם פסיכולוגית כדי לרכך את הקצוות. אנחנו בנינו את מזכר ההבנות בינינו באופן מסודר וחתמנו עליו אצל משפטנית מומחית בתחום כי ביקשנו להימנע ממצב של 'לא נעים לי' כמו שקורה אצל חברים שנכנסים לקשר כזה. ברגע שנולד ילד נולדת אמא והכל הופך מאוד רגשי. לכן כל הפרטים חייבים להיסגר טכנית קודם".

>>גם מאיה בצלאל שוקלת לעשות ילד לבד – בואו לצפות בסדרת האינטרנט "צדיקה בסדום"

תהליך קשה של פרידה מפנטזיה

נעה, אם בנו של לוין, יצאה ממרוץ מפרך של דייטינג אחרי טלפון אחד שהרימה למרכז "הורות אחרת" וביררה מה עושים כדי להביא ילד לעולם. "הבחורה מעברו של הקו הייתה מאד ישירה", היא נזכרת. "אחרי שאמרתי לה בצחוק שלקח לי הרבה זמן להביא את עצמי להתקשר היא ירתה 'את לא התגברת על הפנטזיה, אה?' זה היה נכון, כמובן. בעיניי הזוגיות הייתה הדבר הכי חשוב, לא בער לי לעשות ילד וגם מעולם לא שקלתי את בנק הזרע. זה היה נראה לי מאוד בודד ולא הייתי מסוגלת להכיל זאת. אבל מפה לשם הגעתי לגיל 40 פלוס והתחלתי להילחץ. משם התחלתי מיד טיפול פסיכולוגי ואת תהליך ההורות, לגמרי על טייס אוטומטי".

העובדה שהייתה צריכה לוותר על הציפייה הטבעית להימשך אל האב המיועד ולהתאהב בו, הייתה לא פשוטה: "זה קשה בייחוד כשיש לו בן זוג ולך אין, כשאת סטרייטית וצריכה לעשות מיינד סטינג אחר אבל עשינו הכל כדי שזה יצליח. עם זאת, אני לא יכולה לומר שהלבטים נגמרו. אני מאושרת שיש לי את הילד ויחד עם זה עדיין צובט שזה לא כמו אצל כולם".

ובדיעבד - בנק הזרע או הורות משותפת?
"בסופו של דבר, אני חושבת שהדרך שלנו נכונה יותר. ילד צריך אבא כמו אמא וחס, ואם חלילה יקרה לי משהו אני יודעת שיש מי שייקח פיקוד. אני גם רואה כמה יואב אוהב את רונן ואת בן זוגו. לא פחות חשוב להדגיש את חלוקת הנטל היומיומי, העזרה הפיזית והרגשית והפן הכלכלי. נכון, אנחנו לא חיים באידיליה מתמדת ולעתים יש חיכוכים שמעלים בי את המחשבה מה היה קורה אם הייתי הופכת לאמא לבד, אבל היא נעלמת מהר, בייחוד כשרונן מגיע לפה לעזור או נמצא עם הילד ומאפשר לי זמן עם עצמי".

חברות מקנה עמידות להורות

לויקי שול, מנהלת עמותת משפחות הקשת העוסקת בהורות גאה ואלטרנטיבית ומלווה לקראת כל סוגי ההורות, מגיעים כל המתלבטים.

"אם יש משהו שהוא מאוד ברור בנושא ההורות המשותפת, זה שמדובר בהתחייבות קתולית", היא אומרת. "לבחור במישהו אחרי תקופה קצרה במיוחד כשלנשים בדרך כלל אין זמן, זה מאוד לא נעים. כשבין ההורים לעתיד יש היכרות רבת שנים, יש גם אמון. מה שהכי חשוב זה לבנות בין ההורים האלה  חברות אמת שתעזור להם להתגבר במקומות של קושי שאליהם, מה לעשות, יגיעו בשלב זה או אחר בתהליך.
"אחד הבחורים לו ייעצתי, סיפר לי שהוא לא הבין זאת עד שפגש חברת ילדות שלו שעמדה על כך שהילד שלהם יהיה במשמורת בלעדית שלה. עד אז דחה על הסף כל מועמדת שהעזה להציע זאת, אך ברגע שהיא אמרה את זה ובגלל שהוא מכיר ואוהב אותה, היה מוכן למצוא פתרון ולעשות הכל כדי שהתהליך ביניהם ייצא לפועל. כשיש חברות, קיימת עמידות גבוהה יותר להתגברות על הקונפליקטים ומוטיבציה למצוא את דרך הזהב. גם העובדה שמכירים את המשפחות, בייחוד כשיש שילוב של הורה גיי וסטרייט - מקלה. אפילו בהסכם האפוטרופסות, מכניסים סעיף בחוזה הקובע מי יהיה אחראי על הילד לאחר פטירת אחד מבני הזוג, וקל למצוא כאלו מהמשפחה הרחבה כאשר יש עבר משותף".

כמובן שלא הכל מושלם גם כשהאם והאב מיודדים קודם לכן. לעתים יש חשש מהמבנה הדיאדי של המשפחה, כשיש לאב או לאם בן זוג בתמונה ומתעוררת תהייה לגבי חלקם בה. לפעמים המעבר בין חברות לשותפות הורית מסב אכזבה רבתי עד כדי חרטה על המעשה. "בתהליך ההורות עולות הרבה בעיות לא פתורים של בני הזוג אבל קשה להם לראות זאת והם בוחרים להאשים אחד את השני. הם מאמינים שהאדם השני מגלה את פרצופו האמיתי אותו הסתיר וזה לא בהכרח נכון. מדובר מצב הנוגע לאינדיבידואל בבעיות האישיות ולא במי שעומד מולו. כשלא מכירים קודם, יש פחות ציפייה ופחות אכזבה".

אתר היכרויות למטרות הורות בלבד

יובל כץ, סמנכ"ל תפעול ופיתוח חברת אינטרדייט והבעלים של אתר גו בייבי, הקים את האתר עם שותף לפני ארבע שנים בעקבות צורך שאיתרו: "שמנו לב שלא קיים מענה לאנשים שמחפשים להביא ילד לעולם שלא במסגרת המוכרת וגם לא מעוניינים לפנות לבנק הזרע. ביקשנו לעזור לאותם אנשים. הבנו שגם בעזרת האינטרנט אפשר למצוא פתרונות".
כץ מדווח על גידול מתמיד בכמות החברים באתר מדי שנה: "אנחנו חיים בחברה שהופכת להיות אינדיבידואליסטית. מספר הנשים שמגיעות לגיל 40 ולא התחתנו גדל ולצדן יש יותר גברים שלא רוצים להתחתן אבל כן מעוניינים להיות הורים. בראייתנו הפתרון של הורות משותפת היא שיטה מועדפת לאנשים שמגיעים למצב שבו הם שמתקשים להביא ילד לעולם ולא מעוניינים לפנות לבנק הזרע".

לאילו תגובות זכיתם?
"התגובות מדהימות וכוללות דיווחים על ילדים שנולדו בזכות האתר ומכתבי תודה מרגשים. אנחנו לא יכולים לדעת מספרים מדויקים. אבל כנראה שמדובר על עשרות רבות".

איך זה עובד?
"בדומה לכל אתר הכרויות, גם פה ניתן לבצע חיפוש על פי מין, גיל, תעסוקה, השכלה ועוד. ההבדל העיקרי הוא שפה סדרי העדיפויות שונים, כי אנשים לא מחפשים בן זוג אלא שותף להורות. מראה לא ישפיע כמו מצב כלכלי, לדוגמה. מכיוון שאנחנו מאמינים שלכל אחד הזכות להיות הורה, אנחנו לא מבצעים סלקציה ומקבלים כל מי שמביע רצון להתקדם בכיוון של הורות משותפת".

ענת מורנו 41, אמא לליאן בת שנתיים ושבעה חודשים היא אחת מאלו שהגיעו לאמהות באמצעות האתר, ועשתה זאת עם אייל, 37, שחי עם בן זוגו. "אחרי תקופה של לבטים הבנתי שזו אופציה שיכולה להיות טובה בשבילי. תרומת זרע נראתה לי כאפשרות אחרונה. חשוב היה להביא לעולם ילד שיהיה לו אבא, אחרת זו סוציומטיות מוחלטת לדעתי. באותה תקופה לא הייתי בזוגיות מסודרת, התחלתי להיכנס לאתרי הכרויות בכדי להכיר בן זוג שאתו אוכל להביא ילדים, אבל מהר מאוד הבנתי שהבחורים שאני מחפשת לקשר שונים מאלו שאני מחפשת כאבא לילדים שלי".

פרוייקט ההורות של ענת ואייל התקדם בזריזות. כיוון שהגיעו לתהליך החלטיים ומגובשים, ערכו מפגשים אישיים ומשפחתיים, עשו הסכם אצל עו"ד הכולל כל סעיף אפשרי ויצאו לדרך שהסתיימה בהתעברותה של ענת כעבור חודש וחצי בלבד. "אייל היה שותף מלא בהריון ובלידה, ואחרי חודשיים קשים של דיכאון אחרי לידה, מריבות, התפרצויות ושיחות נפש רבות הבנו כמה למה נכנסנו באמת. מדובר במערכת יחסים מלאה לכל דבר, שמחייבת שיח עמוק ושיתוף מהרגע הראשון".

"החברים פרגנו, לאמא שלי לא היה קל"

מה יגידו השכנים על המבנה המשפחתי המאתגר הזה אינו מטריד את ההורים, אולי כי רובם ככולם חיים בתל אביב. חלקם הומואים או לסביות שיצאו מהארון ונתקלו בתגובות כאלה ואחרות במשך השנים, או סטרייטיות שהתמודדו ארוכות עם העובדה שהן חיות בישראל ואינן נשואות בגיל 35. ובכל זאת, איך מקבלת החברה הישראלית מבנה הורות חדשני כזה וכיצד מסבירים לילדים על צורת החיים הייחודית שלו?

לוין מאמין שילדים מאוד גמישים מחשבתית ומאחר שהם נולדים לסיטואציה הזו, אותה הם מכירים ואין דילמות. "יואב מעולם לא התעורר בלילה וביקש את אמא, הוא תמיד קרא לי כי ידע איפה הוא נמצא. לבן הזוג שלי הוא קורא בשמו כי אינו אבא שלו. מרכז תל אביב הוא סוג של בועה טולרנטית, בגן קיימים כל המודלים המשפחתיים ואני לא בעד הסתרה. כשסיפרתי לאבי הוא היה מופתע כי לא חשב שאהיה הורה, המבנה הזה היה לו זר אבל הוא לא התנגד וכשנולד הילד באופן טבעי הוא התקרב והתאהב בו".

נועה: "החברים מאד פירגנו לי לשמע התכנית. לאמא שלי לא היה קל כי גם היא התקשתה לוותר על החלום הרגיל של אשה ובעל נשואים עם ילד, אבל ברגע שנכנסתי להריון והיא הכירה את רונן הכל השתחרר. ההורים שלי אמנם גרים רחוק אבל מתייצבים פה פעם בשבועיים ומאוהבים בילד".

ענת מורנו: "המשפחה שלי ידעה שאני עצמונית ולמרות שאבא שלי קיווה שאני קודם אתחתן, לפי הספר, הוא תמך בי לאורך כל הדרך ואפילו היה איתי בחדר לידה. היום הוא סבא נפלא. כולנו מאוד קרובים והמשפחה והסביבה הקרובה מקבלים את המצב באופן מאוד גלוי וברור. בגן היו כאלו שחשבו שאני ואייל פרודים והופתעו לגלות שאבא של ליאן גיי, אבל זה לא מפריע לי לנו, זו המציאות שהיא גדלה בה וכשהיא תשאל אספר לה הכל כמות שהוא. כרגע נראה לי שהיא רק מרוויחה מכל העניין כי היא זוכה לשפע תשומת לב וזמן איכות עם ההורים שלה. מה רע?"

>> איך נראית המשפחה הישראלית בשנת 2012?