ההורים בכו: "חיכינו לרגע הזה"
דרוס ודה פריז מתגוררים בכפר הולנדי קטן ופסטורלי ועובדים שניהם כשוטרים. על אף שחלמו שיהיו להם ילדים ביולוגיים, מסיבות פיזיולוגיות שונות העניין לא התאפשר. ״זה לא היה הגורל שלנו״, סיכם דרוס. הזוג היה מעוניין מאוד להעניק אח או אחות לבנם בן השלוש, שגם הוא הצטרף לנסיעה לניו יורק, ובעת השידור המתין עם סבו וסבתו בחדר המלון וצפה ברגע ההיסטורי עבור משפחתו. הסיבה שהזוג מאמץ ילדים אמריקניים היא שבהולנד כמעט בלתי ניתן לאמץ ילד, בעיקר בעבור אנשים מבוגרים יותר. האימוץ הראשון שעברו היה אימוץ סגור, בו אין כל קשר עם האם הביולוגית. הפעם ביקש הזוג מפורשות אימוץ פתוח, בו תהיה האם הביולוגית חלק מחיי הבת, בהתאם למה ששני הצדדים ירגישו שנכון. ״חשוב לנו שלסקיי יהיה קשר אמיתי עם אמה הביולוגית״, אמה גברת דה פריז. ״כרגע היא סובלת מבעיות רפואיות רבות, אבל היא אישה אמיצה מאוד ואנו מודים לה על שעשתה את ההחלטה הזו. היא תמיד תהיה בלבנו, ותמיד נדאג שהיא תהיה חלק מחייה של סקיי".
Visit NBCNews.com for breaking news, world news, and news about the economy
על פי דברי בני הזוג, אמה הביולוגית של סקיי חשה כי לא תוכל להעניק לילדה בית בטוח לגדול בו וסביבה מתאימה, ומאוד אהבה את העובדה ששני בני הזוג עובדים באכיפת חוק.
כאמור, ברגע האמת לא נשארה עין יבשה באולפן הצילומים, והדמעות החלו לזלוג מעיני ההורים הטריים עוד לפני שיצאה התינוקת בת ה-30 יום אל אור הזרקורים המסמא ואל מול עיני אומה שלמה. ״חיכינו כל כך הרבה זמן״, אמרה גברת דה-פריז. ״אנחנו כל כך מתרגשים לראות אותה״. ברגע שהילדה היתה בזרועותיהם התנשקו בני הזוג, ערסלו את התינוקת והרגיעו את בכייה במוצץ. ״נגדל אותה בכל האהבה שברשותנו״, הבטיח האב המאושר.
רגע שווה ערך ללידה
הסיפור מהדהד בתקשורת האמריקנית, והתגובות אליו חיוביות בעיקרן, פרט להורים אמריקניים הממתינים לאימוץ במשך שנים ומתרעמים על כך שזוגות ממדינות זרות מקבלים תינוקות לפניהם, וכמו כן, חלק מהצופים טענו שהזוג מבוגר מדי על מנת לאמץ תינוקת כעת, ושמדובר במהלך אנוכי ואף אכזרי. מבוגרים שהם עצמם מאומצים הגיבו בהתרגשות לתמונות, והצטערו שלהם עצמם אין תיעוד של הרגע הזה, שהוא למעשה שווה ערך לרגע הלידה עבור הורים לילדים מאמצים.
״אבי הוא מאומץ״, הגיבה אישה צעירה, ״הוא מעריץ את הוריו שגידלו אותו, וכשפגש את אחיו הביולוגיים, שהם אנשים נפלאים, הרגיש עצב על כך שגדל במקום כל כך הרבה יותר מוצלח מהם. היתה לו ילדות נפלאה בעוד הם נאבקו בעוני ובבית מסוכסך. הוא היה מלא הוקרת תודה לאמו הביולוגית על ההחלטה למסור אותו לאימוץ. הוא לא הספיק לפגוש אותה בחייה ולהודות לה, אך נסע לקברה והניח שם זר פרחים גדול".