אם אין לכם ילדים, יש להניח שהפרצוף של רועי ארז לא ממש אומר לכם משהו. המצב משתנה לגמרי אם אתם מגדלים זאטוטים בבית, אז אנחנו לוקחים הימור מחושב ומוכנים לשים כסף שהוא אחד הכוכבים על המסך שלכם, ובצדק. את רועי ארז (35) הילדים שלכם (ואתם) מכירים מהתכנית "שטותריקים" ו"סיפורים לבמבליק" אותם הוא חולק עם שותפו שי לוי לצמד "שי ורועי" והם שניהם מצחיקים מאוד.
מלבד הצגות תיאטרון, הופעות, תוכנית רדיו ומגוון של עשייה יצירתית, רועי גם אבא מסור לליה (9.5) ואלה (8). ביקשנו לבדוק אם השחקן מצחיק גם בבית ומה גרם לו לבכות בפעם הראשונה מול בנותיו? שאלון אבא ממש לא שטותניקי.
"מצחיק אותן, ההוויה שלי קומית גם בבית, וזה בא לידי ביטוי בכל דבר: בזמן הארוחות, כשאני מסיע אותן, בהתארגנויות השונות. הכול מצחיק אותי, ולבנות שלי יש חוש הומור מפותח והן אוהבות לצחוק. אני מחקה כל מיני דמויות, וכל זמן האיכות שלנו משולב בהרבה צחוק".
מה החלק הכי מאתגר בהורות שלך?
"כל מה שאני רוצה זה שהן יהיו מאושרות והאתגר הכי גדול הוא לדעת את המינונים בין המגבלות והחוקים לבין לשחרר, ובין מה שמסב להן אושר ומה שאני חושב שמסב להן אושר, ושהחוויה היומיומית והעכשווית שלהן תהיה חיובית. מעניין אותי איך הן ייראו את הדברים כשהן יהיו בעצמן אימהות או כשהן יתבגרו. לפעמים תשומת הלב שאני נותן לילדים אחרים בקניונים ובהופעות מפריעה להן, אבל הן למדו שאני אבא רק שלהן, וגם אני לומד למנן את תשומת הלב שלי".
מה ההחמצה הכי גדולה שלך?
"אימא שלי נפטרה לפני שבע שנים, והפספוס הכי גדול הוא שלא יצא לבנותיי לזכות להכיר את הסבתא והאימא המדהימה שהייתה לי. אמנם היא הייתה עוד בחיים כשנולדו, אך נפטרה כשהן היו תינוקות. אני תמיד חושב מה אימא שלי הייתה עושה ומה היא הייתה אומרת על כל דבר, ואיך היא הייתה פותרת את זה בשנייה, אבל לצערי הרב אני לא יכול כבר להתייעץ איתה".
ממה אתה הכי נהנה באבהות שלך?
"מהתמיכה שלהן. יש לנו קשר טוב, אוהב וחם, והן כל הזמן מציעות הצעות, מביעות את דעתן לגבי התכנים והן יודעות שדעתן חשובה לי מאוד. הן מביעות תמיכה כשיש לי נפילת אנרגיה ואומרות שאני האבא הכי טוב בעולם. לא משנה מה אני עובר כל היום, אני יודע שיש לי למי לחזור וזה ממלא אותי, בדברים הכי פשוטים כמו לקום איתן בבוקר ולהכין אותן לבית הספר".
והיכן נקודת התורפה שלך כאבא?
"כשהבנות שלי נפגעות ממשהו, אני מנסה לגונן עליהן, ולא משנה אם זה אדם חיצוני שפוגע בהן או שהן פוגעות אחת בשנייה. אני מרגיש שכל העולם מכה בי ומיד רוצה להגיב אבל אחרי זה אני מכיל את העניין, חוקר לעומק, ומנסה להביע חמלה לסיטואציה וללמוד מכך".
על מה היית מוותר או ממה אתה הכי פחות נהנה?
"על הריבים שלהן. הן חברות מאוד טובות ומתנהגות כמו תאומות, מושפעות אחת מהשנייה ואוהבות אחת את השנייה. יש להן שני חדרים נפרדים והן עדיין בוחרות לישון ביחד כל לילה. ועם זאת הן רבות לא מעט, וזה הכי מטריד אותי כי אני אדם שאוהב שקט והן יכולות להיות קולניות, ממש כמו קרב תרנגולות".
כמה אתה נוכח בחיי בנותיך?
"היו תקופות שחשבתי שאני האבא הכי גרוע בעולם, והן תמיד באו אחרי תקופות שחשבתי שאני האבא הכי טוב בעולם. מכיוון שאשתי שירן עובדת איתי, והבנות שלי אוהבות להיות על הבמה ולהפיק, אנחנו משלבים הרבה זמן משפחה בנסיעות להצגות והופעות. אני משתדל שבתוך כל זה יהיה הרבה פלז'ר, אנחנו עוצרים בדרך, יושבים במסעדה, שומעים מוסיקה ומשתטים. וכשאין הופעה אז אנחנו משתדלים לייצר זמן איכות משותף. בשנתיים האחרונות אני משתדל להיות איתן כמה שיותר, וזה גם מתאפשר. אבל עכשיו, הן מתחילות לסנן את הזמן המשותף שלנו".
כמה גרמים של רגשות אשמה יש לך בשק ההורות?
"אחרי שליה נולדה, נולדו לי גם רגשות אשמה. זה פוגש אותי ביומיום. בשבועות האחרונים לדוגמא התעסקנו עם ליה ובית הספר שלה, ואלה אמרה לי לפני כמה ימים, 'אתה לא מתייחס אליי ולא אוהב אותי', ובשנייה זה צף ואני עומד מולה, מגמגם ומנסה לתרץ. כשיש הצלחות, אז יש גאווה ושמחה, וכשיש קשיים וטריגרים הכול מיד צף ועולה. עם זאת, אני ואשתי מאוד מודעים לקבלת עזרה מבחוץ, אחת לכמה זמן אנחנו הולכים לתמיכה הורית אצל פסיכולוגית, כדי לקבל הדרכה מתאימה".
איך אתה מבלה עם בנותיך זמן איכות?
"בחודשים האחרונים אנחנו הולכים המון ל'חדר בריחה' ושוברים שיאים בכל פעם מחדש. אנחנו שומעים הרבה מוזיקה, חשוב לי לחשוף אותן למגוון של מוסיקה מהארץ ומהעולם, אני מספר להן אנקדוטות על להקות וזמרים מקומיים וותיקים, גם כאלה שכבר לא איתנו כמו מייקל ג'קסון, וויטני יוסטון, איימי ווינהאוס, דייויד בואי. עכשיו הן בתקופה של קולדפליי. בבוקר, כשאני לוקח אותן לבי"ס לכל אחת יש 10 דקות להיות הדי.ג'יי עד שהיא מגיעה לבית הספר שלה".
איזה חלק בשבוע אתה הכי אוהב?
"יום רביעי, כי ביום רביעי אנחנו תמיד עושים משהו מיוחד. בדרך כלל זה היום הפנוי שלי, לפחות עד אחר הצהריים. אשתי מבלה בקניות, ואני אוסף אותן מבית הספר, ויושב איתן לאכול במסעדה ואנחנו מבלים יחד, הולכים לסרט".
איך אתה מבלה את הזמן האישי שלך?
"אין לי יותר מדי זמן אישי, כשאני לא עם הבנות או עם שירן, אני עם שי ואנחנו כותבים, מצלמים ובעיקר יוצרים. אני לא אדם יחידני, אלא יותר דואלי אוהב להיות בחברה, ביחד. אני אף פעם לא מכבה את הנייד, גם כשאני ישן, ותמיד זמין".
מתי בכית בפעם האחרונה בקשר לילדיך?
"באזכרה של אימא שלי. זו פעם ראשונה שליה באה, היא ביקשה לבוא. הייתי צריך לקרוא מול כולם, ואני ידוע כעמוד התווך של כולם, אף פעם לא ראו אותי בוכה, וודאי לא הבנות. הסתכלתי על ליה ואמרתי לעצמי שהיא לא יודעת איזו סבתא היא פספסה ואז השתנקתי וירדו לי דמעות. זה היה רגע קשה".
מתי הבנות הצחיקו אותך בפעם האחרונה?
"אתמול. אנחנו כל הזמן מצחיקים, וצוחקים המון ביחד. אני כבר לא זוכר מה הצחיק אותי".
מה הדבר הכי חשוב שלמדת בהורות?
"לקחת את הכול בקלות. אני מאוד פרפקציוניסט וכשאני מתחיל תהליך אני רואה את הסוף שלו ושם לב לכל פרט ופרט. בהורות אני לומד לקחת את זה באיזי, הכול 'קול' ותמיד אפשר לעגל פינות. זה לא היה ככה לפני שנהייתי הורה, הייתי אדם של שחור ולבן אבל למדתי להבין שיש עוד גוונים".
מה עצת ההורות הכי טובה שקיבלת וממי?
"כששירן הייתה בהריון היא עברה קורס מטפלות כדי ללמוד ולהתכונן למה שיהיה ואיך לטפל בילדים. לקחנו החלטה שאנחנו לא רוצים עצות, וכששירן הייתה בהריון כינסנו את הסבים והסבתות ואמרנו להם: "תהיו סבא וסבתא הכי טובים בעולם אבל אל תתנו לנו עצות", כי היה חשוב לנו להיות עצמאיים".
איזה מין אבא אתה לדעתך?
"היום אני יכול להגיד שאני האבא שלא היה לי. אני חושב שאני אבא טוב ומשתדל להיות כזה ולהשתפר כל הזמן. הן משתנות כל הזמן אז גם אני צריך להשתנות ולהיות רלוונטי. כשהייתי נער ראיתי את הפער שנוצר בין ההורים לביני וחששתי שגם אני אהיה אבא זה יהיה ככה ואז הבנתי שעליי להיות מעודכן במה שמעניין אותן ומה שהן אוהבות, ומה שמסב להן אושר ולא להיתקע, זו הגישה היום של רוב ההורים, להיות חברים של הילדים ובקשר טוב איתם. ככה אתה יותר קרוב לילד שלך".
איזה מסר הכי חשוב לך להעביר לילדייך?
"ליהנות. חשוב מה יהיה מחר, וזה בסדר לתכנן ולהיות מאורגנים ומפוקסים קדימה אבל ליהנות מהכאן ועכשיו. אני מדבר איתן הרבה על הנושא וכך אנחנו גם פותרים מחלוקות ביניהן ומגיעים לפתרונות מהירים. אני לא כזה בבסיסי, אבל המוות של אימא שלי שינה את חיי, הבנתי שאם אני רוצה להתקדם אני צריך להשקיע אבל גם ובעיקר ליהנות ממה שיש ברגע זה".
*שי ורועי משיקים בימים אלו הצגה חדשה המבוססת על הסדרה "השתוטריקים" ומיועדת לגילאי 3-8. לפרטים נוספים היכנסו לכאן