"לא חשבתי שתהיה התנגדות"
במקרה הנוכחי, איש לא ניסה להתריס, והתמונה, בניגוד לפעם הקודמת, לא באה יד ביד עם כתבה בנושא הורות מקושרת או הנקה למרחקים ארוכים, אלא כתמונה בלבד. את התמונה שלחה למגזין ההורות צלמת מברצלונה בשם אנה אלברז-ארקלד, שיצרה פורטרט עצמי כשהיא מחזיקה בבנה בן הארבע, לגופה חצאית ארוכה, והיא ובנה חולקים בתחפושת ספיידרמן: היא לובשת את המסכה, והוא את הבגד. הילד יונק מאמו, ובידו מסתיר את שדה השני. הכיתוב שלצידו אומר כך: "כאן אין סופר-אמהות". עורכת המגזין, אריאל גור, קיבלה לידיה את התמונה והתרגשה עמוקות. היא כל כך התלהבה שמיד החליטה לשים אותה על שער גליון מאי של המגזין.
"בתי, מאיה סוויפט, המנהלת האמנותית של המגזין, היא זו שמצאה את הצלמת אנה אלברז-ארקלד", מספרת גור, העורכת. "היא התלהבה מעבודותיה, רבות מהן קשורות לאמהות רדיקלית, ויצרה איתה קשר כדי שנכתוב עליה. התמונה הזו שקיבלנו ממנה נראתה מתאימה לשער המגזין, שעוסק החודש באמהות יצירתית. יש בתוכו גם ראיון עם אנה ועוד מספר עבודות שלה. יצא לנו יופי של גליון ורציתי שאנשים יתרגשו לקראתו, אז פרסמתי את השער המדהים שיצרנו. בכנות שלא היה לי חצי מושג שתהיה למישהו בעיה עם זה".
עוד כתבות בערוץ בית ומשפחה:
האם המניקה מתנצלת: "לא התכוונתי ליצור פרובוקציה"
מהי שיטת ההורות המקושרת?
טבעונות ואכילת שילייה: ההורות של אלישיה סילברסטון
צנזורה על חלק מהעותקים
העניין יצר סערה גדולה בתקשורת, ובייחוד באתרי האמהות והבלוגים בנושא. "אני יודעת איך לינדזי לוהאן ומיילי סיירוס נראות בעירום", אמרה גור לאתר ההורות 'דה סטיר', "ואני יודעת שהן נשים צעירות, ומותר להן להציג את עצמן איך שמתחשק להן, ועדיין קצת מטריד אותי כשהן מתפשטות כי עבורי הן קצת ילדות. אני שומרת את ההתנגדות הזו לעצמי. בהחלט לא מפריע לי לראות אמהות מניקות, ובטח ובטח שלא אם אמנית, שמביימת ומצלמת את עצמה עושה זאת. אין פה ניצול של איש. לא האמנתי שאנשים יגיבו ככה. חשבתי שמי שלא אוהב לראות שדיים חשופים פשוט ישמור את התנגדות לעצמו".
זה בהחלט לא מה שקרה במקרה שלפנינו. המפיצים של המגזין הודיעו כי מחצית מהלקוחות מסרבים למכור אותו אלא אם ישונה השער. לגור היתה בחירה קשה לפניה: לעמוד חזקה, או להיכנע לצנזורה. "התגובה הראשונה שלי היתה: מי צריך מוכרים שלא מסוגלים להתמודד עם תמונה של אישה מניקה? אבל אז דיברתי עם אנה, האמנית, ועם עוד אנשים שמופיעים בגליון, והם רצו שהוא יגיע לכמה שיותר אנשים. עבור הרבה מהמשתתפות, אמהות חד הוריות, אמהות שחורות, לסביות ועוד, המגזין מעניק להן קול וקהל רחב שהן לא זוכות לו אחרת. זה הרעיון שעומד מאחוריו".
ואז הגיע הרעיון של הצלמת לשים עיגול צנזורה על התמונה. "הסכמתי עם הרעיון, אבל לא רציתי שהמנויים שלנו יקבלו כך את השער", מסבירה גור. "אז הוחלט לצנזר רק את העותקים שהולכים לדוכני העיתונים. אני לא יודעת אם כל המוכרים המודאגים האלה יסכימו עכשיו לשים את המגזין למכירה, אבל אני לא מוכנה ללכת יותר רחוק עם הוויתור הזה. המגזינים האחרים משתמשים כולם בטקטיקות שיווק סקסיסטיות של נשים עירומות ולאיש אין בעיה עם זה. אף אחד לא שואל את עצמו מה יחשבו הילדים על השערים הללו".
על אף הקשיים, המגזין קיבל גם פרסום טוב רב בזכות הסקנדל, וגור נדהמת אל מול כמויות התמיכה שהיא מקבלת. "אנחנו עוסקים בתמונה על השער, אבל הבעיה קיימת במרחב הציבורי כל הזמן, במסעדות ובמטוסים, נשים מתבקשות להחביא את ההנקה, את ההאכלה של הילד כי הסביבה רואה בכך אקט מיני", היא אומרת.