אני לא צריכה גבר לידי, אני צריכה גבר איתי
"כולנו מבינות שזוגיות זה המקום לעשות תיקון. אנחנו באות חכמות ומנוסות יותר לסבב ב'. אבל ההחלטה שלי הייתה לשים את הילדים בראש הרשימה וכל דבר אחר הוא משני, כולל הבדידות והקשיים שלי", אומרת מריה אדלמן (42) גרושה מזה 5 שנים ואם לילדה בת 14 וילד בן 8. בניגוד לאדלמן, בעלה לשעבר נישא מחדש והקים משפחה נוספת, מה שיצר עבור ילדיה עומס נפשי גדול. "אני החלטתי שמישהו צריך להיות המבוגר האחראי, ולשים את הילדים במקום הראשון".
ומה עם להעניק מודל זוגי בריא יותר לילדים?
"אלו אמירות שהן יפות על הנייר אבל כשמכניסים מישהו חדש, זה דורש הסתגלות והוא מביא איתו את השק שלו. בשנים הראשונות אחרי הגירושים, הילדים לא יכלו לראות דבר זולת הכאב שלהם, הכול אצלם התפורר ונפל. הם היו צריכים יציבות איתנה, ולהכניס לזה מעמסה כמו זוגיות חדשה, זה בעיניי לעשות להם עוול", אומרת אדלמן.
אז ויתרת לחלוטין על קשרים עם בני המין השני?
"לא ויתרתי על זוגיות. בעולם המבוגרים קוראים לזה 'חברות עם בלעדיות'. יש לי קשר מחייב עם גבר אבל כל אחד בבית שלו והילדים לא פוגשים את בני הזוג. זה איפשר לי להכיר בני זוג גרושים כמוני עם ילדים, והקשר מתנהל תחת המגבלות הקיימות שקשורות לילדים (ערב אחד בשבוע וכל סופ"ש שני). זו הייתה החלטה מושכלת שלי מלכתחילה, רק שלאורך זמן היה קשה למצוא מישהו שיענה על זה. יש לי קשר שיש בו אמון וביטחון, והדברים נורא ברורים מההתחלה. אני לא צריכה גבר לידי ביומיום, אלא מישהו שארגיש שהוא איתי. חוץ מזה, כשהילדים יהיו מספיק גדולים נראה מה אנחנו עושים".
אני לא סומכת על אף אחד איתם
ליאת אטיאס (38) מחיפה גרושה מזה 8 שנים, ואם לבת 12 ובן 11. אטיאס עברה תהליך ארוך ומפותל עד שהגיעה להחלטה. מיד לאחר גירושיה, היו לה 3 מערכות יחסים רצופות, "לא תכננתי ולא חיפשתי זוגיות, אפילו לא היה לי כרטיס באתר היכרויות, פשוט פגשתי אותם על הדרך". אך העובדה שהייתה במערכות יחסים עם רווקים, ולה יש ילדים, הקשתה על המשך הקשר. "בחורים רווקים לא רצו לגדל ילדים של מישהו אחר, וכל הפניות שהגיעו אליי היו לסטוצים, גם מצד גרושים וגם מצד רווקים". מאידך, כשפגשה בחורים גרושים עם ילדים, הייתה זו דווקא היא שלא הצליחה להכיל את המרירות והאנרגיות השליליות שהביאו איתם. אטיאס הבינה שאם זה מה שיש לעולם להציע לה, ייתכן שמערכת יחסים זוגית היא לא אופציה. "באותה תקופה הגרוש שלי הפסיק לשלם מזונות ולראות את הילדים, והבנתי שאני לא יכולה לנהל ככה זוגיות, בייחוד כשאני בקריסה כלכלית ובסערה רגשית, ולא יכולתי אפילו לשלם לבייביסיטר כדי לצאת ולהתאוורר". אטיאס החליטה שהיא לוקחת הפסקה מקשרים רומנטיים, כדי להבין מה היא בעצם רוצה.
בגיל 36, הרגישה שהחלום על חתונה נוספת וילדים כבר נמצא מאחוריה. לעומת זאת, המודל שדווקא כן התאים לה הוא "להיפגש כשאפשר, ולדעת שיש שם מישהו בשבילי ואני נמצאת בשבילו, לא חתונה, לא מגורים משותפים ולא ילדים. נוח לי בשגרה שלי, יש לי פינה משלי שבה אני יכולה לעשות מה שאני רוצה ולחנך את ילדיי איך שאני רוצה, מבלי לחשוב מה הבן זוג חושב על זה. הרי זה לא עבד לי בפעם הראשונה למה שזה יעבוד עם משפחה מורכבת? מאז שהם קטנים פחדתי להכניס מישהו הביתה ויכול להיות שזה ניהל אותי ועצר בעדי מלהכניס מישהו לחיים שלי. אני לא סומכת על אף אחד איתם. אני מאמינה שעד שהם יצאו מהבית לא נכון לי להכניס מישהו למגורים משותפים".
"אני לא מכירה נשים שנמנעות מקשר בגלל הילדים או נמנעות להביא את בן הזוג הביתה", אומרת דורית משעולי, פסיכותרפיסטית מטפלת בזוגיות ובמיניות, "אמנם משפחה מורכבת זה דבר מסובך ולבנות משפחה כזו לוקח שנים, אך זה יכול לעבוד".
ובכל זאת, יש נשים שנמנעות מזוגיות בשם הילדים, מדוע?
"לעתים נשים מחפשות בן זוג, שיחלוק את הנטל ויעזור להן בהתמודדות, גם אם זה לא האבא, נשים שנמנעות מזוגיות לא מחפשות בני זוג מהסיבה הזו, בנוסף, יש בהן אלמנט של עצמאות, ולפעמים זה גם עניין של פחד. יש נשים שחוששות להכניס גבר זר, שלא גידל את הילדים מההתחלה ואלו לא הילדים שלו. לדוגמא הן לא ייתנו לבן הזוג החדש לרחוץ את הילדה שלהן, מתוך חשש שיקרה משהו. זה מבטא פחד מלסמוך על האחר, וגוננות יתר. אמנם היו מקרים מעולם אבל אלו מקרי קיצון מעטים. יש אכן צורך להיות זהירה, ורק אחרי היכרות מעמיקה ואמון שנוצר אפשר להכניס את בן הזוג הביתה. המקרים בקיצוניות השנייה הם נשים שמביאות כל גבר הביתה ונוטות לסמוך על כל אחד שהן פוגשות. במקרה של הימנעות מזוגיות, ייתכן אף שהדבר קשור לגירושים קשים או אישה שחוותה מערכות יחסים שהולידו קושי ביצירת אמון. לעיתים, זה מה שהוביל מלכתחילה לבחירת בן זוג שהחיבור איתו מייצר קושי בהתמסרות בתוך הקשר. כל מקרה לגופו, לא פעם, מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין".
מה המחיר שהן משלמות?
"קשר 'מחוץ לבית' הוא קשר מצומצם שנועד רק לחוויות טובות, לאינטימיות של זוג ביחד, אבל הוא לא מתמודד עם הקשיים שיש בחיים, או עם אינטימיות שמתפתחת מהעובדה שלאנשים קשה אחד עם השני, זה שומר את הדברים קצת בבועה".
האם הילדים משלמים מחיר על החסך בזוגיות?
"כשהזוגיות של אבא ואימא הייתה סבוכה וקשה והובילה לגירושים, ועם זה הילדים נשארים - הרי שאין להם שום חוויה מתקנת. אם אימא אחרי הגירושים מצליחה לבנות לעצמה מערכת יחסים מתגמלת, חמה והדדית, הילדים מקבלים חוויה של זוגיות טובה, וזה חיוני לצמיחה בריאה שלהם, לאמון שחוויה כזו יכולה להיווצר, והדבר יכול לרפא את הפגיעה שהייתה, במידה מסוימת. לעומת זאת, אם הם נשארים רק עם החוויה שהייתה, זה פוגע באמון שלהם, בתפיסה של מערכות יחסים, ואין להם יכולת לתקן. תחום הזוגיות שלהם לא מבטיח חיים טובים בחוויה הפנימית. לכשיגדלו הם יצטרכו לבנות מודל של יחסים וזוגיות כי הם לא ראו את זה בבית, מה שאומר שיצטרכו לעשות עבודה, ולהשקיע בחשיבה ובטיפול".
המצב דומה גם אם לאימא יש זוגיות מחוץ לטווח הראייה של הילדים?
"כשחלק מהעולם של אימא לא מוכר וגלוי, השאלה היא מה קורה בפנטזיה של הילד? יכול להיות שהם מרגישים שאימא לא סומכת על הבן זוג או שאולי היא לא סומכת עליהם כי הם יקלקלו לה. כמו שלפעמים הם מרגישים שהם אלה שהרסו את הזוגיות של ההורים, בגלל שהם רבו לדוגמא בנושאי חינוך, והילדים מרגישים אחראים".
שמות את הילדים במרכז
דורית משעולי מצביעה על קונפליקט של אימהות גרושות, שבו הן לא נסחפות אחרי האהבה שלהן או אחרי הרצון שלהן שהחיים שלהן יהיו טובים והן רוצות שהילדים יהיו מטופחים ולא מוזנחים ושהן לא יחוו רגשות אשמה כלפי הילדים. "בתרבות שלנו כיום שמים את הילדים במרכז, חיים של נשים רבות סובבים סביב הילדים, התוצאה היא שהילד מקבל מסר שהוא הכי חשוב בעולם, והכול יתנהל לפי הצרכים שלו, הוא לא לוקח בחשבון שיש גם לאבא ואימא צרכים. לפעמים זה נעשה מתוך רגשות אשמה ומתוך רצון לשמור עליהם ולהבטיח שהם מקבלים את הכי טוב שאפשר. זה אנושי וטבעי, אבל זה לא צריך לנהל להורים את החיים. אם הם רואים שאימא מקריבה אז המסר כלפי עצמה הוא שהיא בעלת ערך עצמי נמוך ואז גם הילדים שלה יכולים להפנים ולגדול עם ערך דומה.
"יש סיפורים יפים של משפחות מורכבות שבין הילדים נוצרים קשרים עמוקים, של כמעט אחים. ילדים צריכים גב רחב ומערכת תומכת, ולדעת שיש עוד אנשים לסמוך עליהם חוץ מאימא, וזה יכול להינתן על ידי משפחה מורחבת. אם האימא נשארת לבד זה יכול לבוא על חשבון תחושת הביטחון שלהם".