בדירת מסתור מחוץ לביתה שבצפון הארץ, אחרי שילדה בכוחות עצמה מבלי לספר כמעט לאיש, נמצאת כעת א' (29) עם בן זוגה ותינוקה, בן חודש ויומיים, כשהיא מסתתרת מפני שירותי הרווחה שהודיעו לה שאינה כשירה לתפקיד אם.
אחרי שלוש לידות בהן נלקחו ילדיה על ידי שירותי הרווחה היישר מבית החולים, היא מתנסה לראשונה בחייה בגידול ילד, הנקתו והטיפול בו, אך לגמרי לא בטוחה עוד כמה זמן זה יימשך. "אני יושבת פה מסיבה אחת - כי אני רוצה להיות אמא. רק בגלל הילד", היא אומרת היום בשיחה עם mako, "החודש האחרון היה לי קשה, אבל אם הייתי נשארת שם בבית הייתי עכשיו בסיטואציה אחרת. הייתי נשארת בלי הילד כי הם היו באים ולוקחים לי אותו".
לפני כשלושה שבועות פרסמה משטרת ישראל קריאה לציבור בחיפוש אחר א', שהוכרזה כנעדרת לאחר שנעלמה עם התינוק היילוד מביתה שבצפון. בכתבה לא נחשוף את שמה המלא של א', למרות שבפוסט, כמו גם בהודעה לעיתונות שהוציאה משטרת ישראל נחשף השם המלא ויישוב מגוריה. עם פרסום ההודעה, א' כבר התמקמה במקום בו היא מסתתרת, אך לפני שתגלה את מקום מחבואה, היא מחכה להגיע להסכמה עם משרד הרווחה באמצעות עורך דינה. "אני רוצה לגדל את הילד הזה", היא אומרת, "אני חייבת להפסיק להרגיש כמו רחם בשביל מישהו אחר".
את התינוק, מספרת א', שעלתה לארץ מרוסיה לפני כשמונה שנים ושירתה בצה"ל, ילדה לפני חודש ויומיים בביתה, באמצעות בן זוגה ומבלי ידיעתו של איש מלבד שניהם. עד הימים האחרונים להריון, היא מסבירה, עבדה בניקיון. "אני עזרתי לעצמי וגם בן הזוג שלי מאוד עזר לי", תיארה היום את הלידה בראיון לתכניתה של יעל דן "עושים צהריים" בגלי צה"ל, "בן הזוג שלי עשה את הכל. הוא יודע לעשות את זה ואני לא מסבירה למה. אני גם ילדתי שלוש פעמים לפני כן ויש לי ניסיון". בהמשך סיפרה גם כי היא מניקה את התינוק ודואגת לצרכיו.
במשרד הרווחה מנגד, מבקשים "לדחות על הסף את הנחת העבודה שיש קשר בין מצב כלכלי לבין קבלת החלטות על טובת הילדים". "מצב כלכלי אינו פרמטר רלוונטי לדיון זה", מבקשים להבהיר היום ברווחה.
מה לגבי בדיקות שתינוק שנולד צריך לעבור?
"אני אשמח שיקבל את כל הבדיקות אבל כרגע אין אפשרות כזאת".
"יש פתרונות חלופיים להוצאת הילד מביתו"
ב-6 בפברואר, הכניסו לתמונה א' ובן זוגה גם עורך דין מטעמם כמיופה כוח. "פניתי ביוזמתי למנהלת מחלקת הרווחה האזורית דקה אחרי שקיבלתי ייפוי כוח כדי לנסות להגיע להסדר שיאפשר לה לשהות עם התינוק שלה בפיקוח", מסביר עו"ד יוסי נקר המייצג את א', "היא אמרה שתפנה להתייעץ עם המפקחת עליה ותחזור אליי, אבל עד עכשיו אף אחד לא יצר איתי קשר, פניתי בינתיים גם ללשכת השר ולמנכ"ל המשרד".
האם לדעתך יש דרך חזרה מפעולה קיצונית כמו שנקטה בה א'?
"ברגע שיתפסו אותה יקחו לה את הילד ויפרידו ביניהם. ככל שהזמן עובר והיא נמצאת עם הילד והילד בסדר, היא למעשה מוכיחה את המסוגלות ההורית שלה, הרי זאת למעשה הפעם הראשונה שבה ניתנת לה בכלל ההזדמנות לגדל את אחד מילדיה".
עו"ד נקר מציע פתרונות חלופיים להוצאת הילד מחיקה של א'. "אני קורא לרשויות הרווחה שיכניסו אותה לתוכנית טיפול וליווי. לפני הוצאת ילד מחיק אימו יש פתרונות כמו נשים סומכות שנמצאות בבית ביחד עם האם והתינוק ומשגיחות או יחידת אימהות שמקבלות ליווי ופיקוח של משרד הרווחה", הוא מסביר.
במשרד הרווחה מסרו בתגובה:
"בשל מגבלות סעיף 24 לחוק הנוער טיפול והשגחה, אנו מנועים מלענות על השאלות הספציפיות אשר הועברו לתגובתנו. עניינה של המשפחה מוכר למחלקות רווחה שונות בארץ, לאורך שנים. לנגד עיני הגורמים המטפלים עומד תמיד הצורך בבחינת מצב המשפחה ויכולתה לתת מענה לטובת הילדים, לדאוג לצרכיהם ולשמור על זכותם למוגנות ולהתפתחות בצורה תקינה ומיטיבה במשפחה קבועה.
שירותי הרווחה עושים הערכות מצב ומגבשים את ההמלצה הטיפולית המותאמת על בסיס החומר שנאסף על ידם באותו הזמן בנוגע להורים ולילדים וביחד עם אנשי המקצוע המטפלים וההורים ממליצים על תוכנית טיפול מתאימה. שיח מקצועי ומסודר עם עו"ד המייצג את האם יתקיים בכפוף לייפוי כוח שיועבר אלינו והודעתו לבית המשפט על מינויו ככזה".
במשרד מציינים כי "לשאלה באשר לתוכניות טיפול עבור האם, נבקש לחדד כי לא יהיה זה ראוי לתת מענה לשאלה חשובה זו, מבלי שנעשתה הערכת מצב מסודרת על ידי הגורמים המומחים לכך וגיבוש המלצותיהם". בתשובה לשאלה האם מצב כלכלי יכול להוות בסיס להוצאת ילד מביתו הסבירו השיבו: "נבקש לדחות על הסף את הנחת העבודה שיש קשר בין מצב כלכלי לבין קבלת החלטות על טובת הילדים. הכרה בילדים ככאלה שהנם בסיכון והנזקקים להגנת שירותי הרווחה הנה על בסיס משתנים רבים הנבדקים על ידי כל הגורמים מתחום הבריאות, החינוך והרווחה כל אחד ע"פ תחומו ומומחיותו ואשר שותפים בגיבוש הערכה מתכללת לגבי צרכי הילד והמשפחה ומצב הסיכון בו הוא שרוי תוך התייחסות לצורך בסיפוק שירותים מותאמים".