בכל משפחה יש אחת כזאת: זאת שתמיד מתעקשת לארח את הסדר, מתארגנת במין מבצע צבאי קטן ושולחת משימות מי מביא מה, זאת שתתרוצץ סביב כולם כל החג וכמה ימים טובים לפניו, וזאת שתמיד תמיד תדאג שכולם יהיו שמחים ומרוצים. בקיצור, המאמא של הסדר.
במחווה אמיתית לכל הנשים שעושות לנו את החג הרבה יותר נעים (וקל), מצאנו ארבע מאמות כאלו: אחת הגיעה ממרוקו, האחרת מקנדה, שלישית בכלל קיבוצניקית לשעבר, ורביעית נולדה בארץ אבל מנהלת סדר עיראקי למופת. שאלנו אותן למה הן כל כך אוהבות לארח, ממה הן הכי נהנות ומה מעצבן אותן?
"מבשלת הכל לבד"
מנת הספיישל: קובה עם שום ונענע.
מי עוד מבשל? "אני מבשלת לבד את הכל. אני עושה מרק עם קניידלך ומכינה מנה מיוחדת של דגים. גם מי שלא סובל דגים מחכה למנה הזאת כל שנה. אני לא מבקשת מהכלות שלי להביא משהו".
למה את הכי מחכה בליל הסדר? "לראות את כולם, ולראות שכולם שמחים ושבעים".
מה הכי מעצבן אותך? "הכל בכיף ובאהבה. אנחנו לא מתעצבנים".
מי קורא את ההגדה, באיזה נוסח? "כולם ביחד, לפי הסדר. אבא שלי מקריא חלק מההגדה בעיראקית".
מי עושה כלים? "הגברים נשארים לשיר בשולחן בדרך כלל, והנשים הן אלה שעושות את רוב העבודה במטבח".
מהו ליל הסדר שהכי זכור לך? "הייתה שנה בה הזמנתי 10 חיילים דתיים, חילוניים ודרוזים לליל הסדר. הם מאוד התרגשו, ויצאו עם השאריות לדרך ועם מנה למי שנשאר לשמור בשער. לפני שהם עזבו את היישוב הם הגיעו אליי עם זר פרחים וברכה מיוחדת".
איזו אמא את? "הבן שלי אומר שאני אמא טובה, מקשיבה, דואגת, סבלנית ועוזרת מעל ומעבר. כסבתא, אני עוזרת עם הנכד כמה שאני רק יכולה. זה האושר שלי. אני מחליפה לו חיתולים, מקלחת אותו, מאכילה, משחקת, מקריאה לו סיפורים ולוקחת לטיולים. כמו שצריך".
"ליל הסדר בקיבוץ היה שונה לגמרי"
מנות הספיישל: עוף עם תפוחי אדמה ומוס שוקולד.
מי עוד מבשל? "אמא שלי תמיד הייתה עושה גפליטעפיש, אבל היא לא יכולה השנה כי היא שברה את היד. אמא של גיסתי עושה דגים מרוקאים, וגיסתי תכין עוגה ועוף עם תפוחי אדמה. אני עושה את המרק הגדול וסלטים. יהיה גם בשר עם פירות יבשים, כבד קצוץ וחזרת".
למה את הכי מחכה בליל הסדר? "ברור שלנכדים. זו הנאה מושלמת".
מה הכי מעצבן אותך? "לא מעצבן אותי כלום. מה שכן קצת מרגיז זה כשאמא שלי מעירה לי על האוכל שאני אוכלת. היא אומרת לי: 'מה את צריכה מצות? תראי איך את נראית'. כמו פולניה אמיתית".
מי קורא את ההגדה, באיזה נוסח? "ההורים של גיסתי הם מרוקאים וההורים של בן זוגי ושלי הם אשכנזים, אז אני מניחה שיהיה ערב עם הרבה סגנונות. בדרך כלל האנשים המבוגרים קוראים את הרוב".
מי עושה כלים? "יש גם מדיח וגם ידיים. יש לי ארבע בנות ברוך השם. שלוש מהן יהיו פה והן יעזרו לי. הגברים עוזרים בסידור השולחן וזריקת הזבל בסוף".
מהו ליל הסדר שהכי זכור לך בחייך? "כל ליל סדר הוא עולם ומלואו. זכורים לי מאוד לילות הסדר בקיבוץ. הם היו שונים לגמרי: היינו 300-400 איש, מספר אנשים קראו את ההגדה, והייתה גם מקהלה של כיתות א'. זה משהו מיוחד לעשות סדר בקיבוץ".
איזו מין אמא את? "אני אמא וסבתא שנותנת ללא גבולות כל מה שאני יכולה. אני אוהבת לארח. בדורות לא הייתה שבת שלא היו אורחים שהגיעו אליי לעשות על האש או לאכול ארוחה".
"אני נהנית לבשל לכולם"
מי עוד מבשל? "אני המבשלת היחידה. אני מכינה שש עוגות ספוג, אבל זה לא מספיק כי עד הסדר זה כבר נאכל. אני מכינה גם גפילטעפיש, אטריות, קניידלך, מרק עוף, והודו שלם עם מילוי. הבת שלי מביאה מצה שמורה. כל הילדים עוזרים לי בכך שהם מזמינים אותנו בשבתות לפני החג, כך שאני לא צריכה לדאוג לבשל כלום. החלק של הבישול זה החלק הכי כייפי עבורי. השנה זהו אתגר מאוד גדול כי הבת שלי וארוסה הם טבעוניים - אנחנו לא אוכלים קטניות והם לא אוכלים ביצים, אז אני צריכה להכין משהו טעים אחר".
למה את הכי מחכה בליל הסדר? "אני הכי מתרגשת כשהנכדים שרים את 'מה נשתנה'. גם הילדים תמיד נורא מתרגשים באפיקומן וצריכים להתמקח עם בעלי על מה נקנה להם בחול המועד".
מה הכי מעצבן אותך? "אני מתעצבנת כשלפעמים אחרי כמה כוסות יין חלק מהאנשים נרדמים. אבל אני מעירה אותם".
מי קורא את ההגדה, באיזה נוסח? "קוראים בנוסח אשכנזי. כולם יכולים לקרוא משהו מההגדה, גם הנכדה שלי שבכיתה אל"ף תקרא השנה לראשונה. ליל הסדר שלנו לא נורמלי ומרוכז מאוד בילדים. כולם מתלבשים איך שהם רוצים ואנחנו מעלים הצגות וריקודים, כשמישהו מתחפש למשה ואחר לפרעה. כשמדברים על עשר המכות אז אני מוציאה חיות צעצוע בצורת ארבה וצפרדעים, וגם מרשמלו בתור ברד".
מי עושה כלים? "אף אחד לא עושה את הכלים. אני יודעת שזה לא בסדר, אבל אני משתמשת בחד פעמי מאוד יפה ומכובד".
מהו ליל הסדר שהכי זכור לך? "הסדר הזכור לי ביותר היה לפני 3 שנים כששתי הבנות שלי וכלתי היו בהריון. השנה כל שלושת הפעוטות שנולדו אז ישירו 'מה נשתנה'".
איזו מין אמא את? "אני מאוד קרובה לילדים שלי ותמיד עוזרת להם. לבת שלי נולדה עכשיו תינוקת ולקחתי כמה ימי חופש לעזור לה. זו ההנאה הגדולה ביותר שלי. בתור סבתא – הנכדים שלי כבר יודעים שכל מה שיבקשו אני אגיד כן".
"הנכדים לוקחים ממני את כל העייפות של ההכנות"
מנת הספיישל: מינה - פשטידה העשויה ממצות שממולאות בשכבות של בשר. "לזה מחכים הבנים והנכדים בפסח", היא אומרת.
מי עוד מבשל? "כלתי מכינה זרוע של כבש, חרוסת ואת מגש ליל הסדר. גם הנכדות הגדולות, ברוך השם, עוזרות ומכינות חרוסת מיין, תפוחים ותמרים. אני מכינה בשר כבש, צלי עם יין, מרק ירקות עם פולים ובלי סוף סלטים. יהיה טעים".
למה את הכי מחכה בליל הסדר? "לראות את הנכדים שלי ששואלים 'סבתא מה קנית לי?'. המתנות מוכנות כבר לכל אחד. הם מורידים לי את כל העייפות שהצטברה בהכנות".
מה הכי מעצבן אותך? "כלום. היום הזה משמח אותי ואני מחכה לו כל שנה. כשהייתי צעירה ובעלי היה חי, הייתי מתכוננת במשך חודש. עד ליל הסדר הכל היה מסודר ויפה, וברוך השם גם עכשיו".
מי קורא את ההגדה, באיזה נוסח? "מתחילים עם מילים שבעלי ז"ל היה אומר בערבית-מרוקאית ואחר כך קוראים בעברית. כל אחד משתתף וקורא חלק. הגברים מתחילים בשירה אחרי קריאת ההגדה. זה הלילה הכי יפה ומיוחד בשנה".
מי עושה כלים? "הנכדים והנכדות. כולם עוזרים".
מהו ליל הסדר שהכי זכור לך? "במרוקו. זאת הייתה חוויה אחרת, אבל אני לא משנה את המנהגים. היינו מרימים את מגש ליל הסדר מעל הראש ומברכים את כולם. ליל הסדר הראשון שלי בארץ בשנת 1955 היה קשה. הייתי צעירה עם ילדים קטנים ונסעתי לחמי ולגיסתי בקריית מוצקין. שם לא היו לנו דאגות כי הם הכינו הכל".
איזו אמא את? "אני אמא טובה. עבדתי קשה כדי לגדל שמונה ילדים. כולם למדו ויצאו ילדים טובים, וגם הנכדים ממשיכים ככה. אני אוהבת לפנק את הנכדים ורוצה לראות אותם כמה שיותר. אני יודעת שכל מה שעשיתי בשבילם לא היה לחינם וכעת אני קוטפת את הפירות".