"הורות היא קרקע פורייה להומור"
"'מאמאצב' לא מבוסס רק על מאמאזון, אלא על כל הפורומים ועל מערכות היחסים בין נשים אחרי לידה, אם כי כמובן שמאמאזון זה חתיכת סטרטאפ מדהים וגאוני בעיניי, וגם אני חברה בקבוצה", אומרת שני כהן. "זה מיזם אדיר שמספק מאגר מידע בלתי נדלה של אינפורמציה לגבי המון סיטואציות שאפשר למצוא רק בקרב אמהות. את יכולה להיתקל בבעיה שרוב הנשים סביבך לא ייתקלו בה, ואיכשהו איזה שתי אמהות במאמאזון כן.
כמו בכל דבר בחיים יש המון הומור בסיטואציות האלה: יש את האמא שתערער אותך, ואת זאת שנותנת שיערערו אותה. אף פעם אין דעה אחת ויש ויכוחים בין הצדדים, וזה נורא מצחיק אותי, כי בגישה שלי יש מקום לכל - מה שמתאים לי ולילדה שלי מתאים לנו ולאו דווקא לאחרים".
כהן טוענת שהרבה מהעיסוק של "ארץ נהדרת" בתחום ההורות נובע מכך שרוב היוצרים והשחקנים הפכו להורים לאחרונה. למעשה, מתוך שמונה כותבים, שבעה הפכו להורים בשנה האחרונה. "מה שקרה בשנים האחרונות ב'ארץ נהדרת' זה שכולם הפכו להורים, ומבין השחקנים אני האחרונה. הנושא הזה מספק קרקע פורייה כי לכל אחד יש את הסיפור שלו, וזה שלב בחיים שהרבה אנשים סביבנו נמצאים בו".
"המערכון מצחיק, אבל לא משקף"
"זה לא התחיל כאג'נדה לשום דבר, כי הקמתי את הקבוצה ממניע אישי שלי לגמרי", אומרת אלתרמן-ברנע. "אבל ככל שהיא גדלה היה ברור שהעובדה שיהיו שם רק אמהות תיצור מרחב פתוח לשיתוף, בדיוק כמו שבנות מדברות כשהן בלי בני הזוג שלהן. היה ברור שצריך לשמר ולשמור את זה. זה טוב שיש לאמהות מקום שהן מרגישות בטוחות בו עם עוד אמהות".
תגובתה של אלטרמן-ברנע למערכון של ארץ נהדרת הייתה בעיקר משועשעת אם כי היא מסתייגת בנושא אחד: "זה היה מאוד משעשע. כמו כל מערכון, הבסיס שלו משקף מציאות מסויימת, אבל מאוד בהקצנה. מה שלקחו מהקבוצה למערכון זה אחוז מאוד קטן ממה שקורה בקבוצה, כי כל שאר הדברים שיש בקבוצה אינם מתאימים כחומר למערכון. למרות שהמערכון באמת היה מצחיק, מה שעבר בו היה צד שיפוטי והציג אמהות שיורדות אחת על השנייה, וזה לא מה שקורה בקבוצה. מתוך 300 פוסטים שעולים במאמאזון ביום יש אולי שניים כאלה. זה משקף חצי אחוז מפעילות הקבוצה, כי הקבוצה היא הרבה מעבר לזה".