ילדי גירושים: איך הם מרגישים?

כשאני שומעת על זוגות  מפורסמים שמתגרשים, זה מעציב אותי. אני רואה בהם סוג של מראה חברתית. בעיניי הם הפנים של החברה שלנו, אם נרצה או לא. הגירושים, האופן שבו זה נעשה, ההתמודדות עם הילדים, החוויות הרגשיות והנפשיות הלא פשוטות שהם עוברים, כניסות ויציאות ממערכות יחסים לאחר מכן – כל אלו גורמים לי לחשוב מה זה אומר עלינו כחברה.

כאשר נודע לאחרונה על פירוק הנישואים של טום וקייטי, חשבתי המון על הילדים. לא רק על סורי קרוז, בתם המשותפת, אלא גם על הילדים המאומצים של טום מנישואיו הקודמים לניקול קידמן. בעבר קראתי ידיעות על כך שהם סבלו מהגירושים ושהם בחרו לעבור לגור עם טום וקייטי בשל האהבה שלהם ל"אמם החורגת" החדשה. תהיתי על מה שבטח עובר עליהם עתה, בעקבות הגירושים הנוספים.

"אני לא מספר שאבא התחתן שוב, כי אמא לא התחתנה"

הילדים האלו, מאומצים, חורגים, או ביולוגיים, מושפעים כל כך מהדרך שבה הוריהם בוחרים ללכת, וחלק מהאחריות ההורית היא ללמוד איך לעשות את זה יותר נכון. גם להורים החורגים בנישואים פרק ב' וג', יש המון אחריות הורית על הילדים החורגים והביולוגיים המשותפים. הדרך שבה הם יבחרו להשפיע ורמת המודעות שלהם לנושא, יקבעו במידה רבה אם הילדים האלו ירכשו יותר חוויות טובות או קשות בחייהם.

בתחילת דרכי בתוך מערכת יחסים לבן זוג עם ילדים, לא היה לי קל להתמודד עם מכלול התפקידים שנוצר לי. בשלב מסויים קיבלתי החלטה ללכת לייעוץ רק על הבסיס הזה. הבנתי שלמרות הכלים הטבעיים שהיו ברשותי (חמלה, אהבת ילדים, אמפתיה) אני לא מצליחה לעשות את זה טוב מספיק. הרגשתי שאני עדיין מערבת המון שיקולים אגואיסטיים, שיכולתי והייתי צריכה להיפטר מהם. אני יכולה להגיד בוודאות, שהרווח בסופו של תהליך, היה כולו שלי.

הסיפורים של ילדים במשפחות מורכבות שונים מבית לבית ומילד אחד לאחיו (בהתאם לאישיות, כמובן). אלו סיפורים מרתקים מפני שהם מספרים את סיפור הגירושים וההתמודדות עם משפחות חדשות, דרך העיניים שלהם, וזה לא תמיד מה שאנחנו חושבים.

כיצד מרגישים ילדים שחייהם מתחלקים בשני בתים? מה המשמעות של בני הזוג החדשים של ההורים שלהם והאם הם מסוגלים לאהוב אותם? איך זה מרגיש כשנולדים אחים חדשים, שהם לכאורה רק "חצי אחים"? ומה לגבי המשפחה המורחבת יותר? האם אפשר לקרוא לאמא של ה"אמא החורגת" שלי, סבתא?

ומה עם הילדים המשותפים מפרק ב'? כיצד הם מרגישים? מצד אחד הם יודעים שיש להם אחים ואחיות, אבל הם לא נמצאים איתם כל הזמן. ואת מי ההורים אוהבים יותר, אותנו או אותם? למי יש להם יותר נאמנות?

נתתי לילדים שחיים בתוך משפחות כאלו לענות בעצמם על השאלות, ואת הציטוטים הבאתי כאן, כמו שהם. ללא עריכה. ללא גיל ושם. מבלי לסדר שאלה ותשובה. לרגע קט, הרגשתי שאני מצליחה קצת להיכנס לראש שלהם:

"החיים שלי ממש טובים למרות שלפעמים יש בעיות כשמתגעגעים למישהו והוא לא נמצא בדיוק לידי. אני אוהבת לקבל מתנות כפולות ויש גם עולם יותר רחב ואני מכירה הרבה יותר אנשים בזכות העובדה שהמשפחה שלי מורכבת משני בתים. בסך הכל זה יותר חיובי מאשר שלילי"

"לגבי ההורה החורג אז בהתחלה זה היה קשה כי לא רגילים לעוד חברה, אבל אחר כך זה נהיה כל כך כיף ומאוד אוהבים (לפחות במקרה שלי) את בת הזוג. אני יודעת שיש לי תמיד אמא אחת ואבא אחד ולא יהיה לי אבא נוסף או אמא אבל, בכל האגדות תמיד האמא החורגת היא רעה מאוד ומרשעת, אבל אני ידעתי שאבא שלי לא יבחר מכשפה והייתי רגועה"

"ילדים שחיים בשני בתים מרגישים שיש שני צדדים שאיתך בחיים. מרגישים שמנהלים לך את המערכת יום יום- כלומר אצל מי תלון, אצל מי תהיה יותר...ושזה לא תלוי בך, שכאילו מחליטים בשבילך. אתה כל יום מתעורר ושואל: היום אני אצל אבא, לא היום אני אצל אמא וגם אתה כל הזמן מחליף הסעות וזה לא כיף"

"אני אוהב את אחותי החורגת, חסר לי שהיא לא נמצאת כאן כל יום. החדר שלה ריק ואני אוהב לחטט לה בחפצים, כשהיא לא כאן"

"הכי קשה לי זה בבי"ס. אני לא אוהב לדבר על המשפחה של אבא שלי. אני לא אוהב להגיד שהוא התחתן שוב, כי אמא שלי לא התחתנה. בכלל קשה לי. כשאני בא אליו תמיד יש רעש, אחים ובלאגן ואצל אמא שלי שקט. לא כי אני לא אוהב רעש, אלא כי אני לא מצליח לעשות את המעברים"

"אני מתה על האח התינוק החדש שלי. הוא כזה מתוק ואני אוהבת להסתובב איתו בעגלה"

"אבא חורג זה לא כיף כל כך. כי תמיד כשאני איתו אני חושב על אבא שלי"

"אני שמחה בשביל אמא שלי שהיא מאושרת. אני גם שמחה שההורים שלי התגרשו כשהייתי מספיק מבוגרת. דווקא הבנתי למה הם לא רצו להיות ביחד יותר ועדיף שהם לא רבים עכשיו. הבן זוג של אמא שלי מקסים, הוא לעולם לא יחליף את אבא שלי, אבל אני לומדת ממנו הרבה והוא לא מנסה להשתלט לי על החיים. בשנה הבאה אני מתגייסת וזה דווקא כיף לחזור פעם לבית כזה ובית לבית אחר בסופי שבוע"

"בהתחלה כשיצאתי עם אחותי החורגת לבלות וחברים שלי התחילו איתה זה הפריע לי מאוד. חשבתי שאולי אני מאוהב בה. אח"כ הבנתי שזה בסדר להרגיש כך, כי גם אחים ביולוגיים דואגים אחד לשני"

"לי יש שני אחים חורגים גדולים והם תמיד אומרים לי שאני הכי קטנה וחמודה, הנסיכה שלהם. אני אוהבת אותם ומתגעגעת כשהם לא באים הרבה זמן. גם אמא שלי מאוד אוהבת אותם וכשהם מגיעים היא תמיד מכינה לכולם ארוחה גדולה. בחגים אנחנו משפחה ענקית וגם אמא שלהם באה אלינו ואני מאוד אוהבת אותה. עכשיו אמא שלי בהריון ועוד מעט יהיה לי עוד אח קטן ואז אני כבר לא אהיה לבד"

"אמא שלי התחתנה שוב ועכשיו יש לי אח ממנה ומאבא חורג. חבל שאבא שלי לא בא לראות אותי אף פעם כי הוא גר בחו"ל, אבל אמא תמיד אומרת שהוא אוהב אותי. האבא החדש שלי גם אוהב אותי והכי כיף זה שיש לי עכשיו אח בן. למרות שאני מבוגרת ממנו בשמונה שנים, אנחנו משחקים הרבה יחד".

דעו איך להכיל את הילד

כאמור, וכפי שניתן גם לחוש מהציטוטים האלו, היכולת של הורים, ביולוגיים וחורגים, להשפיע על חייהם של ילדים החיים במשפחות מורכבות היא גדולה. אז הנה כמה טיפים כלליים שיכולים לעשות רק טוב:

שגרה מעניקה בטחון ויציבות. ילדים שחוו גירושים וגם ילדים שנולדים לתוך בית שבו יש אחים חורגים, זקוקים לבטחון המגיע דרך שגרה. קביעת הימים, הקפדה עליהם והקפדה על שגרה פחות או יותר קבועה בימים אלו, תייצר עבור הילדים ביטחון.

בטחון עצמי של ההורים. הורים שבטוחים בעצמם, בטוחים בבחירה הזוגית החדשה שלהם ובהורות שלהם, עוזרים לילדים להרגיש שהם גם בטוחים. גם ברגעי הקושי, הבכי, הבלבול והתפרצויות הזעם של הילדים ("אני לא רוצה לבוא אלייך, אני  רוצה לחזור לאבא"), הורים שבטוחים בעצמם, לא נכנעים למניפולציות ולא מפחדים מהילד, ויצליחו להעביר מסר חשוב: "אני ההורה כאן. נכון, גם אני טועה, גם אני לא מושלם, אבל אני שומר עליך".

אפשרו לילדים לדבר על הכאבים והפחדים שלהם. ילדים זקוקים להורים שיכולים להכיל אותם. את הכאב שלהם, את השאלות הקשות שלהם. על ההורים לרכוש את הכלים לאפשר להם לעשות זאת, כדי כשישאלו: "למה נפרדתם?", או "למה האחים שלי לא מגיעים לכאן כל יום"?, "למה את אמא שלי, ולא אמא שלהם?" -כהורים, נהיה מסוגלים להקדיש להם כמה דקות של שיחה כנה, פתיחות והכלה.

הורות חורגת. הורים חורגים זו סוגייה בפני עצמה. יש לה המון השפעה על הילדים, גם החורגים וגם המשותפים שלהם עצמם. ממה הם "חורגים" בעצם? הם חורגים מהטבע. הם לא באמת הורי הילדים. אהבה שלא באה באופן טבעי, אם היא באה בכלל. תפקידם בתוך המערכת המשפחתית הוא חשוב ולא מבוטל והוא מורכב ביותר מבחינה פסיכולוגית. לכן עליכם לזכור שכיום ניתן ללמוד את התפקיד ולהיעזר כשקשה, מפני שזה בהחלט עניין מורכב.

הכותבת היא יועצת זוגית ומשפחתית, מתמחה ב"משפחות מורכבות" ומנהלת פורום ייחודי למשפחות מורכבות בפורטל "המשפחה"

>> בטור הקודם: למה אייל גולן יכול לצאת עם רווקה ואילנית לא?