כשבאנו השבוע למשרדי חברת התרופות רוש מאוד רצינו לדבר עם עובדים על איזון בין משפחה לעבודה, על קריירה והורות, על מציאות חיינו. מאוד רצינו, רק שבשעה חמש, כשהגענו, פשוט לא היה לנו עם מי לדבר כי כל העובדים כבר היו בבית. כולנו יודעים שזה יוצא דופן, בטח במגזר הפרטי, והמציאות ברוב מקומות העבודה, ברוב הבתים בישראל, אחרת לגמרי. אבל האם זה חייב להיות ככה?
"נמאס לי לעבוד מסביב לשעון"
רום גור בן ה-12 ואחיו אביב בן ה-8 מהוד השרון, רגילים לחזור הביתה לבד. אחרי השניצלים והפסטה, הם כבר יודעים איך להעסיק את עצמם, עד שמישהו מההורים חוזר. את ד"ר רות גור, אמא שלהם, תפסנו ברגע של מנוחה בבית החולים תל השומר. בין פציינטים לניתוחים, היא מצאה שנייה של שקט שאפשר לדבר בה עם הבנים. גור היא ניורוכירורגית שמתמחה בכאב, עבודה שמצריכה שעות עבודה מרובות בבית החולים ובקליניקה הפרטית. זה כלום לעומת תקופת ההתחמחות שהצריכה ימים, שבועות וחודשים של תורנויות.
ואיך נראו החיים עם הילדים?
"לא יודעת, לא הייתי שם".
מהצד השני, נמצאת פנינה בן שלום שכבר לא זוכרת ימים בלי ארוחות משותפות עם הילדים, בלי לשמוע מהם מיד איך היה בבית הספר, ובלי משחקים בצהריים עם הילדים. עד לפני כמה חודשים הייתה דוברת משרד החינוך, ועבדה, כמובן, מסביב לשעון.
"היה לי מאוד טוב, אהבתי את העבודה, אבל לאט לאט דרישות העבודה גדלו, ונמאס לי משעות העבודה האלה", היא מציינת.
אז היא עזבה הכל כדי להיות עם הילדים, למדה הדרכת הורים והקימה פורטל לענייני משפחה. את הכל היא עושה בשעות שהיא קובעת לעצמה. גם לדני, בעלה של פנינה, היה חשוב שלפחות אחד מההורים יהיה בבית עם הילדים, גם במחיר שזה דורש ממנו: יותר שעות עבודה כדי לפרנס את המשפחה.
"הכי חסר לי זה זמן איכות עם הילדים. להיות איתם יחד, לקחת אותם בחוגים, לשחק איתם", הוא אומר.
את התסכולים האלה תרגמו פנינה וחבריה להתארגנות ששמה "שמים את המשפחה במרכז". יש להם קבוצה בפייסבוק עם כמה מאות תומכים ויש גם עצומה. עכשיו הם מתכננים כינוס גדול שיתקיים בחודש נובמבר שבו הם יפנו גם למעסיקים עם בקשה אחת מרכזית. "הרעיון שלנו הוא מאוד פשוט: פעמיים בשבוע כל הורה יכול לצאת בארבע בצהריים הביתה", אומרת ליאת עזר. "ואנחו חושבים שזה בהחלט אפשרי".
>> לעמוד הפייסבק "להיות הורים טובים" כבר הצטרפתם?
>> איך אמהות קרייריסטיות בישראל מוצאות את האיזון בין משפחה לקריירה?
