היחסים עם ההורים נהיים מורכבים עוד יותר לאחר שמגיעים הילדים. פתאום הילד שהפך להיות הורה מתמלא בפרספקטיבה ותובנות חדשות לגבי הוריו שלו, טובות ורעות, ולא מפסיק לערוך השוואות בינו לבין הוריו. מחקר חדש וגדול מימדים מוצא שיש בהחלט מקום להשוואה כזו אבל לא רק הדרך בה חונכנו משפיעה על ההורות שלנו, זאת מאחר שאחוז גדול מההורות נשלטת על ידי הגנטיקה.
הורות היא דבר טבעי?
תוצאות המחקר דוחות את הסברה השגורה שגורסת כי הורים יגדלו את ילדיהם כפי שגידלו אותם הוריהם לפניהם, ושזוהי ההשפעה העיקרית על ההורות שלהם. "הדרך שבה אנו מתנהגים כהורים אינה רק פונקציה של איך שגדלנו כילדים בעצמנו", אומרת המדענית והחוקרת ס. אלכסנדה ברט. "ישנן השפעות גנטיות. דרכי החינוך של הורים היא קוקטייל של ידע סביבתי שרכשו, וידע ביולוגי שנמצא בתוכם, והוא משמעותי מאוד. האמירה השחוקה שההורות היא דבר טבעי שנמצא בנו היא נכונה במובנים רבים".
"כל הילדים נולדים עם אישיות משלהם, וצריך לשאוף לייצר התאמה והרמוניה בין ההורה לבין הילד", אומרת המטפלת המשפחתית הדסה כץ. "זה חלק חשוב מהורות, ההבנה הזאת. זה לא משנה כמה הבית יהיה שמח וצוהל, יכול להיוולד לתוכו ילד רציני, או להיפך, בדיוק כפי שבית של מתמטיקאים יכול להוליד אמן. גנטיקה היא דבר מעניין וחשוב, ויש לה חלק במי שאנחנו. כמובן שבית שמח ישפיע לטובה גם על ילד רציני, והורה קר ומרוחק ישפיע לרעה על ילד שמח מטבעו. המזג הטבעי שלנו מאוד חשוב באיזה מין הורים אנחנו, אבל זה לא חורץ גורלות. יש מקום גדול והשפעה רבה לאיך שאנחנו מתנהגים, ולאיך שההורים שלנו התנהגו אלינו".
עוד כתבות בערוץ בית ומשפחה:
"למה אני האבא הכי גרוע בעולם?"
נא להכיר: המשפחה הכי מטורללת ברשת
וידוי: "הבת שלי נולדה ולא הרגשתי אליה כלום"