רוב ההורים יעדיפו שיכרתו להם איבר חיוני כלשהו לפני שיסכימו לומר בפומבי שהם מעדיפים את אחד הילדים שלהם על פני האחרים. בתרבות שלנו העדפה כזאת נחשבת כמעט לא מוסרית. לכן, אפשר להבין את הסערה הגדולה שנוצרה לאחרונה עם פרסומו של ספר הורות חדש בו נטען של-95 אחוזים מההורים בעולם יש ילד מועדף, ושחמשת האחוזים הנותרים פשוט משקרים.
אמהות מעדיפות את הבכור
רב המכר החדש נקרא "אפקט האחים: מה קשרים בין אחים ואחיות מגלים עלינו" מאת ג'פרי קלוגר, אב לשתי בנות, סופר ועיתונאי בכיר במגזין טיים האמריקני. מדובר בעצם בספר זכרונות מילדותו של קלוגר, לתוכם שזר מחקרים רבים בנושאים של אחים, אחיות ויחסים בתוך המשפחה.
נושא ההעדפה בין ילדים הוא טעון ומעורר הרבה זעם והכחשות מצד ההורים. מצד שני, לרבים מאותם הורים ישנם סיפורים ואנקדוטות לגבי העדפה שהיתה להורים שלהם, בין אם היו הם הילדים המועדפים או שסבלו מכך שאחיהם היה המועדף. ההעדפה גורמת להורים לתחושות קשות ולאשמה, ולכם אינם מעוניינים להודות בה, טוען קלוגר.
במחקר אחר המופיע בספר נשאלו האחים את מי מעדיפים ההורים שלהם. התוצאות הראו שאמהות נוטות להעדיף את הילד הבכור, ואבות נוטים להעדיף את בתם הצעירה ביותר. כמו כן, הורים מעדיפים את בת זוגו של הילד שקל יותר להסתדר איתו, או זה שהכי דומה להם באופי.
"כדאי להסתיר ולאזן את ההעדפה"
להעדפה הזאת השפעה גדולה על נפשם של הילדים, ומחקר נוסף ומרתק שנערך במרכז לבריאות הילד בקינג'ס קולג' בלונדון, ובחן את השפעת ההעדפה על תאומים זהים, הראה זאת היטב. גם כאשר מבחינה גנטית הציגו שני הילדים את אותן תכונות, הורים המשיכו ליצור ביניהם העדפות, והיתה לכך השפעה גדולה על התנהגותם, הביטחון העצמי שלהם, והעניין יצר ביניהם הפרדה משמעותית.
לתאום הפחות אהוב היו תמיד פחות חברים, הוא היה פחות סוציאלי ונטה להפר יותר סמכויות. קלוגר טוען שהאח הלא מועדף פשוט מגשים את הנבואה של הוריו לגביו, ועושה ככל שביכולתו על מנת לזכות בתשומת לב, גם אם נזקק לשם כך להפגין התנהגות 'רעה'. מיותר לציין שהתנהגות זו רק מחזקת את ההפרדה בין השניים.
גם הילד המועדף, דרכו אינה סוגה בשושנים, ויש סיכוי שיהיה לו קשה להתמודד עם העולם האמיתי לאחר שטופח ונדרשה ממנו פחות התמודדות, והוא עשוי להתקשות להוכיח את עצמו כי מעולם לא עשה זאת.
"אחים הם אלה שיבלו יחד את הזמן הארוך ביותר על פני האדמה, מכל בני המשפחה", אומר קלוגר. "לכן זה משמעותי שידבקו יחד, ושהוריהם לא יצרו ביניהם תחרות או השוואה מיותרת. אפילו ילדינו ובני הזוג שלנו מגיעים אלינו מאוחר יחסית, ונבלה איתם זמן קצר יותר. אחינו איתנו לאורכו של המסע כולו. אני רוצה להעביר בספר את המסר שאן מה להרגיש אשמה על כך שמעדיפים ילד אחד על אחר, אבל זה לא דבר טוב לילדים, וכדאי להסתיר את זה ולאזן".