ילדים לא אוהבים שהבית בו גדלו מתפרק. בספר "אורה הכפולה" של אריך קסטנר, למשל, עושות לי ואורה הכל על מנת להחזיר את הוריהן אחד לזרועות השנייה. הספר זכה להצלחה עצומה בכל בית להורים גרושים, וביטא את משאלות לבם הכמוסות ביותר של ילדי הגירושים מסביב לעולם.
אמא חורגת היא מיתוס מפלצתי שכל ילד פוחד למצוא פתאום מתחת למיטה, או יותר נכון בתוך המיטה של אבא. מסיבה זו מפתיע לגלות שכאשר ילדי הגירושים הללו גדלים קצת הם מתעשתים, וממש פותחים עבור הוריהם את הדלת בחזרה לשוק הפנויים-פנויות.
רוצים לראות את ההורים מאושרים
מחקר שערך אתר היכרויות אינטרנטי גדול חשף נתון מפתיע: רבים מאלה שהעלו פרופילים לאתר הם לא מחפשי הקשר החדש, אלא ילדיהם. על פי ממצאי המחקר, 60 בני 18-25 העלו את הפרופיל של לפחות אחד מההורים, וזאת למטרת נישואים. רוב הבנים מבקשים שהוריהם יינשאו מפני שראו אותם מתקשים רגשית וכלכלית והיו רוצים לשנות את המצב.
"מעניין לגלות שהילדים ממש מעוניינים לראות את הוריהם בנישואים נוספים כדי להבטיח את עתידם. זה מראה שהיחסים בין ההורים לבין הילדים נעשים פתוחים יותר ויותר. ילדים כבר לא נמנעים מלדבר על הנושא, ואפילו מתערבים בו אקטיבית", אומר אחד מאנשי האתר.
"הוריי נפרדו כשהייתי בן חמש", מספר אחד המשתמשים, בן 21, שרשם את אמו לאתר. "גרתי עם אמא שלי כל חיי, ואני רוצה לראות אותה מאושרת. העליתי את הפרופיל שלה למטרת נישואים, בתקווה למצוא לה בן זוג".
צעיר אחר, בן 24, שהעלה פרופיל של אביו, אומר: "מאז שאמא שלי נפטרה, לפני 20 שנה, אבא תמך בי ובאחי בלי הפסקה וללא תנאים. כל הדברים שהשגנו, זה בזכותו. הוא סבל ונאבק הרבה, ועכשיו, כשאנחנו כבר גדולים, הייתי מאוד רוצה שהוא ייהנה מהדברים היפים בחיים".
מדברים עם אבא ואמא על זוגיות
"זוהי תופעה חיובית ומבורכת", אומרת נורית בין שטוק, מטפלת זוגית ממכון קלייר רבין לטיפול זוגי. "יש לעניין שני הסברים עיקריים: האחד הוא שבקרב בני הדור הצעיר ישנה מודעות ופתיחות בנושא הזוגיות, מסוג שלא היה מקובל בעבר. פעם הנושא היה טאבו, וכלל לא היה נהוג לעסוק בו. היום הילדים מכירים סוגים רבים יותר של אפשרויות – יש פרק ב', ולפעמים גם פרק ג', ויש זוגיות גם בגיל מאוד מבוגר.
"הדבר השני שהשתנה הוא נושא הקשר הבין-דורי, שגם הוא נפתח, והגיע למקום בו שיחה כנה על הנושא הזה היא אפשרית, ויכולה להביא לפעולה משותפת. המחשבה שלהורה מגיעה זוגיות היא נהדרת, ונובעת מתקשורת וקירבה. אני מאמינה שאצל רוב המשפחות זה נעשה מתוך אכפתיות ודאגה, ולא מתוך צורך של הילד להיפטר מהוריו. יש בזה גם חשיבה אגואיסטית, אבל זה אגואיזם חיובי: כל ילד רוצה לראות את ההורה שלו שמח יותר, בריא יותר ומאושר".