הגיע הזמן להודות על האמת: לא כל אמא היא אמא תרזה, ולרוב האמהות יש כמה וכמה סודות מלוכלכים שהן היו מעדיפות שהאמהות האחרות בגינה לא ידעו. וכן, גם לכל אותן אמהות-אחרות מושלמות למראה סביר שיש כמה סודות משל עצמן. אתר האינטרנט האמריקני TODAY, בשיתוף עם אתר PARENTING, החליטו לפתוח את תיבת הפנדורה הזאת ולערוך בקרב הגולשות שלהם סקר מקיף בו השתתפו למעלה מ-26 אלף אמהות ששמחו להוריד קצת מהלב בחסות האנונימיות האינטרנטית. התוצאות מרתקות, לעתים מטרידות, ובעיקר, מאוד אנושיות.
מחצית מהאמהות שולחות לגן ילדים חולים
הסקר, אותו כינו האתרים בשם "ששש! אל תגלו לאף אחד, אבל..." מצא, בין היתר, שאחת מכל חמש אמהות מודה שנתנה לילד שלה תרופה כמו אקמולי או נורופן לילדים על מנת לעבור בשלום אירוע מסובך, כמו טיסה ארוכה, ואחת מתריסר אמהות נוהגת לתת לילד תרופה סתם כדי להבטיח לעצמה ליל שינה רצופה. חצי מהאמהות שלחו ילדים חולים לגן או ללימודים בידיעה מלאה, 85 אחוז מהאמהות משתמשות בילדים כתירוץ על מנת להתחמק ממחויבויות חברתיות, וכשליש הודו שהן משתמשות בעבודה כתירוץ בשביל שלא יצטרכו לטפל בילדים.
נתון פחות מפתיע הוא ש-44 אחוזים מהאמהות היו רוצות להיות רזות יותר ב-7 ק"ג. אותו מספר של נשים גם היו שמחות להוסיף 15 נקודות לרמת המשכל של ילדיהן. רבע מהאמהות חושבות שבן הזוג הוא הורה טוב יותר מהן, ואחת מעשר מודה שהיתה מרוצה יותר אם ילדה היה נולד בן המין השני. מתוך אלה, לשישים אחוז מהאמהות יש בנים שהיו רוצות שיהיו בנות.
מה עדיף: סקס או שינה?
האמהות נשאלו גם לגבי העדפותיהן האישיות. בשאלה האם היית מעדיפה לקבל ליל שינה רצופה או לקיים יחסי מין מדהימים, זכתה השינה ב-52.6 אחוזים מהקולות, ובשאלה האם היית מעדיפה לבלות 50 אחוזים יותר זמן עם הילד או לקבל העלאה של 50 אחוז במשכורת, העדיפו 58 אחוזים מהאמהות את חברת הילדים על חברת הכסף שבבנק.
בחלק במחקר בו התבקשו הנסקרות לשפוך את שעל ליבן, חלק מהאמהות הודו שהן צועקות יותר מדי, מרגישות שנאה כלפי ילדיהן, נועלות את עצמן בשירותים בשביל רגע של שקט ושופטות בחומרה אמהות אחרות.
"הרבה אנשים אומרים עלי שיש לי הכל", מספרת אם אנונימית אחת, "אבל אין לי! אני מוצאת את עצמי מתייפחת באוטו בדרך לעבודה כי אני מותשת ומבוהלת מגודל המעמסה".
"אני מצליחה להחזיק את הכל בתפקוד", אומרת אם אחרת, "אבל אני על סף התמוטטות בכל רגע ואני לא יודעת כבר מה לעשות".
אמהות נוספות חלקו את הפנינים הבאות: "אני בוכה לפני השינה כל ערב ואני מרגישה שאני לא יכולה לדבר על זה עם אף אחד כי יחשבו שאני אמא רעה", "אני נשבעת שאני לא מחבבת את בני רוב הזמן, והידיעה הזאת הורגת אותי", ו"אני חושבת שלתת לבני גלידה לארוחת בוקר זה לא כזה גרוע, בסך הכל, זה חלב ממש קר, לא?".
"המון אמהות בוכות הרבה, אבל שומרות את זה בסוד "
"יש מעט מאוד כנות לגבי האמת לאמיתה כשזה מגיע להורות," אומרת מישל בורבה, מומחית לילדים ומחברת הספר '12 סודות של כל אמא אמיתית'. "הפתיחות והכנות בנושאים האלה יכולות להציל את שפיותן של אמהות, וחשוב שיתחילו לדבר בכנות על הנושאים האלה. ישנה תחרותיות היום בין אמהות ויש תחושה פחות תומכת מהסביבה מבעבר. אם מוסיפים לכך את המצב הכלכלי הקשה שמרחיק את האמהות מילדיהן, מתקבלות יותר אמהות במצוקה, עם דכאון, התקפי חרדה, חוסר שינה ובלבול. בגלל זה אני ממליצה לאמהות להיפתח. הן יגלו שבמקום שיפוטיות, לרוב הן יזכו לצחוק מתגלגל והזדהות. כולנו, בבסיס, מעוניינות באותו הדבר: שהילדים יהיו בריאים ומאושרים".
"ישנו קשר שתיקה של ממש בין נשים בעניינים האלה והבדידות שנוצרת מכך היא איומה", אומרת סיון טמיר-משגב, יועצת הנקה מוסמכת ומלוות נשים אחרי הריון. "הנשים פוחדות לחלוק את הקשיים והאבות הכי לא מודעים מכולם. הם לוקחים שבוע חופש סביב הלידה, בעיקר בשביל סידורים, חוזרים לעבודה ומשאירים את הנשים לבד. עבור חלק מהאמהות זו הפעם הראשונה שהן פוגשות תינוק מקרוב, והתינוק הזה זר להן. במקרה של לידות קשות מצטרפים לזה דימומים, תפרים וטחורים, ויש גם התאוששות מנטלית לא פשוטה. המון נשים פשוט לא מפסיקות לבכות, אבל שומרות את זה בסוד. ילד הוא בוקס בבטן, וצריך לדעת את זה ולהיערך בהתאם. נשים לא מדברות על זה, ולכן אחרות פוחדות להיתפס כמתבכיינות או 'מתמסכנות', כי 'כולן עושות את זה'. הדרך היחידה לקבל עזרה מכולם היא להכריז על דיכאון אחרי לידה. בעיניי, הנשים שלא קשה להן, הן יוצאות הדופן. הלבד הזה שנוצר מקשר השתיקה גובה מחיר לטווח ארוך, ואת המחיר ישלמו, בעיקר, התינוק והזוגיות".