"יש נשים שלא יכולות לעמוד בקצב של משרות כאלה"
בראיון שפורסם עם הקלינטונית במגזין "מארי קלייר" לפני כשבועיים, צוטטה מזכירת המדינה באמירות בלתי סובלניות בעליל כלפי הקושי של נשים עובדות. הסופרת הישראלית לשעבר איילת ולדמן, שראיינה את קלינטון, העזה ושאלה אותה על סלוטר - שעבדה תחתיה ובחרה לנטוש.
"כששאלתי אותה על טענתה של סלוטר שבלתי אפשרי לג'נגל בין משרה ממשלתית בכירה ושני מתבגרים בבית, מורת הרוח של קלינטון הייתה ברורה", כותבת ולדמן במאמר. "היא הזכירה לי שהיא נאבקת למען נשים במהלך כל הקריירה שלה, ושהיא מחויבת לרעיון לפיו חיוני למקום העבודה להתגמש ולגלות יצירתיות במטרה לאפשר לנשים להמשיך ולתפקד גם במשרות מלחיצות - לא רק תוך טיפול בילדים, אלא גם בהורים מזדקנים". ובכל זאת, מוסיפה ולדמן, קלינטון בחרה להדגיש שהבעיות של סלוטר היו שלה, ושלה בלבד.
באופן מתבקש, עוררו הציטוטים האלה גל של תגובות נזעמות. האם הילארי קלינטון, האישה החזקה שמהווה דוגמא ומופת לנשים בכל רחבי העולם, טוענת שאפשר להשיג איזון בין הבית למשרד – אם רק מתאמצים קצת יותר? האם היא קוראת לכולנו, שמתלוננות על שעות העבודה הארוכות ועל ההכרח להכריע בין קידום לבין זמן איכות עם הילדים, בכייניות?
הבית הלבן מיהר להגיב, ולטעון שהדברים הוצאו מהקשרם – ושאת משנתה בתחום הבכיינות השיאה קלינטון דווקא כתשובה לשאלה על הולדן קולפילד, גיבור הספר "התפסן בשדה השיפון" – ובכלל לא בהקשר לסלוטר ולדיון בנשים עובדות. אין לנו את הקלטות הריאיון של ולדמן כדי להוכיח או לשלול את הטענה הזו, אבל בכל זאת נשאר לנו טעם מר בפה, ולו משום שלא שמענו את קלינטון, אישה שנהגנו לאהוב ולכבד, מפרגנת לקושי האימהי-אוניברסלי. פייר? יש לה רק ילדה אחת, אולי לא צריך לצפות ממנה להבין.
>> סקר: מחצית מהאמהות בישראל מקריבות את הקריירה לטובת המשפחה