תואר האב המביך של השנה הולך, בלי שום ספק, לדייל פרייס מיוטה, ארה"ב, שלקח על עצמו פרוייקט יוצא דופן לכל הדעות: לשלוח את בנו ריין בן ה-16 בכל בוקר לבית הספר עם צידה לדרך - פאדיחה מהדהדת שתשאר איתו לאורך כל היום. בכל בוקר, כשאוטובוס בית הספר, ובו כל חבריו של בנו, עוצר מחוץ למדשאת הבית הפרטי, מקבל אותו האב לבית פרייס בתחפושת אחרת. מהסוג שמתאים בעיקר למסיבת פורים פרועה, מהסוג שאף אחד לא רוצה לפגוש בה את ההורים.
להגיד שאתה אוהב
היום הראשון לשנת הלימודים הנוכחית היה דווקא נורמלי. פרייס האב יצא לנפנף לבנו לשלום בבגדיו הרגילים, אבל כנראה שפרצופיהם הסקרניים של הילדים שניבטו אליו מחלונות האוטובוס נתנו לו רעיון, כי ביום השני הכל השתנה. ביום השני יצא האב מהבית בקסדת פוטבול, וזו היתה רק ההתחלה. בהמשך יצא פרייס ב-170 תלבושות שונות, ביניהן של בתולת ים, זמר מריאצ'י מקסיקני, כלה, ליצן, כיפה אדומה, ואפילו איש שיושב על אסלה וקורא עיתון. מאז מתעלה על עצמו דייל פרייס בכל יום עוד קצת, ומהון להון הפך כבר לידוען מקומי בעיר, אחד שכל אחד יודע מי הוא ומדבר עליו.
"זו בסך הכל דרך לומר לבני שאני אוהב אותו", אומר פרייס. "שבאמת אכפת לי ממנו, גם אם אני מראה את זה בצורה מעט שונה".
פרייס איבד את רגלו בגיל 28 בתאונת אופנוע, אבל הוא לא נתן לזה להאט אותו, וחשוב לו שבנו יבין ששונה זה לאו דווקא דבר רע.
"זה קשה למצוא תחפושת חדשה כל יום", מודה האב היצירתי. "עשיתי לי חוק שאני לא ממחזר תחפושות, ועמדתי בו. אני מקווה שריין מעריך את המאמץ שהשקעתי במסיבת התחפושות היום-יומית הזאת".
"הוא נהנה מהמבוכה שלי"
התהליך תועד בבלוג בשם "נפנף בידך לאוטובוס", אליו עלו כל התמונות. "אני שמח שהעניין תועד, ככה אני אזכור את התקופה הזאת, שהיתה מאוד מיוחדת עבורי", אומר פרייס. "אני חושב שנתתי לבני מתנה שתישאר איתו לנצח. הוא יוכל, למשל, כשיהיו לו ילדים משלו, לומר להם: אתם חושבים שאני עושה לכם בושות? אתם צריכים לראות מה שסבא שלכם עשה לי".
לבן, ריין, לקח קצת זמן לעכל את העניין ולקבל אותו. "ביום הראשון שהוא התחיל עם כל זה הייתי בשוק. זה היה היום השני של כיתה י', וזה לא בדיוק הזמן שבו אתה רוצה שכולם יראו את אבא שלך לובש שמלת כלה. הדבר המפתיע היה שהחברים שלי, שהייתי בטוח שיצחקו עלי, דווקא התלהבו מזה. הם מחכים, כל בוקר, לראות באיזו תחפושת הוא יצא מהבית. רובם מנופפים לו חזרה מהחלון וחושבים שזה מצחיק. אני לא מתכוון לתת לו פה פרס או פרגון על העניין הזה", מבהיר ריין, נער טיפוסי. "הוא נהנה מהמבוכה שלי. זה הקטע שלו. בגלל זה הוא התחיל עם כל זה, אז אני לא מראה לו שזה מביך אותי, אבל אני גם לא מתלהב איתו".
למזלו של ריין שנת הלימודים שלו הסתיימה לפני מספר ימים, ויש לו חופש שלם לשכנע את אביו שימצא לו תחביב חדש.
>> רוצים להגיד לבני המשפחה שאתם אוהבים? קבלו כמה דרכים מקוריות