אפולו היה הכלב של נועם שהחזיר לו את הצבע לחיים אחרי שעבר גיהנום בבית הספר וחוליו היה לברדור שהצליח לגרום לקשישה לתקשר עם הסביבה. בוולנטיין הזה, ביום שבת הקרוב, אתם מוזמנים לפתוח את הלב ולאהוב באמת ביום אימוץ מיוחד
מירב דוסטר | mako | פורסם 19:19 11.02.15
תתכוננו להתאהב ביום אימוץ ביום שבת|צילום: ג'סיקה שייבה, mommasgonecity.comכשאנחנו חושבים על יום האהבה, האסוציאציה שלנו היא אווירה רומנטית, נרות, לבבות שוקולד ונשיקות צרפתיות. אבל הוולנטיין דיי שייחגג בשבת הקרובה עומד בסימן אהבה גם לכלבים. לאחרונה קמה אפליקציית wooof - רשת חברתית שמטרתה לטוות קשרים בין בעלי כלבים. יעל ברויטמן מנכל"ית האפליקציה מספרת שהיא נוסדה במטרה לשפר את איכות חייהם של הכלבים ובעליהם, לספק להם מידע וליווי בכל תחום. "כמאה אלף כלבים בישראל מורדמים מדי שנה בהסגרים והיוזמה ליום האימוץ נולדה מתוך אהבתנו לחברו הטוב ביותר של האדם. יום האהבה הוא היום המושלם למצוא אהבת אמת ואנחנו מזמנים את כולכם להגיע לעמותות ולאמץ כלב, להעניק וליהנות מאהבה שאינה תלויה בדבר".שתי משפחות פתחו את הדלת ואימצו כלב, והן מספרות על האהבה שנכנסה לביתם.
"כשנועם (29) היה בן 9, הגיע אלינו אפולו שהיה אז גור בן שלושה חודשים, דרך חברה שמצאה אותו משוטט באזור חולון", מספרת רחל שמתנדבת שנים רבות בעמותת חבר המצילה בעלי חיים, "מכיוון שאני גרה בבית צמוד קרקע עם גינה קטנה, אספנו אותו לכמה ימים עד שייכנס לכלבייה. אפולו היה חולה בפרוו - מחלה קשה של גורים, שלא תמיד שורדים אותה. התעקשנו לטפל בו והאמנו שהוא יבריא, וכך היה. אפולו היה מגזע רידג'בק האלגנטי, אבל בתחילה היה עלוב במראהו, והיה לו על הגב פס הפוך של פנקיסט פרוע, לכן ידענו שהוא מעורב. רק כשגדל הפך לכלב מפואר ויפה. כיוון שהיה לנו כבר חמישה כלבים, כשאפולו הגיע, היה לי ברור שצריך למסור אותו. כשאמרתי לנועם שהגיע הזמן למצוא לו בית, נועם אמר לי: 'אם את מוסרת אותו אני קופץ מהגג'.
אפולו היה מישהו להתגעגע אליו שנותן לו כוח. נועם ואפולו |צילום: יחסי ציבור/צילום ביתיהשבתי לו שיתחיל להתאמן (כי גרנו בבית חד קומתי). נועם אהב את כל הכלבים אבל את אפולו במיוחד. היה משהו מיוחד באופי שלו: הוא היה גדול אבל הוא לא מודע לגודלו והיה עדין נפש, מעין ג'נטל דוג. הוא השתלב יפה עם שאר הכלבים. הבנתי שאפולו מאוד חשוב לנועם, והחלטתי להשאיר אותו. וזו הייתה החלטה נכונה. עבור נועם, בית הספר היה סוג של גיהינום, הוא לא אהב ללכת ולפעמים גם לא הלך, ותמיד חזר עצבני. השהות של אפולו בבית שינתה בו משהו, הוא החל ללכת בביטחון לבית הספר. חזר בשמחה הביתה, ותמיד ידע שאפולו מחכה לו, מה שחיזק אותו. הוא היה מעין החבר הסודי שלו, מישהו להתגעגע אליו שנותן לו כוח. אבל למרות שאהב אותו אהבת נפש, הוא אף פעם לא יצא איתו לטייל או האכיל אותו.
נועם היה ילד שמן (היום הוא חתיך) ואפולו חיזק אותו מבחינה חברתית, כי חברים שלו אהבו לבוא לבית שלנו. כשנועם התגייס, והפך לסמ"פ בגבעתי, אפולו כבר התבגר. במלחמת לבנון השנייה, נועם היה מצלצל מדי יום ושואל מה עם אפולו. לפני שבע שנים, ביום בהיר אחד אפולו קרס ומת מגידול בטחול. הוא היה בן 12. עד היום אנחנו מתגעגעים אליו".
חוליו גרם לקשישה סיעודית להתחיל לתקשר עם הסביבה
"למדתי אילוף וכלבנות טיפולית בווינגייט וחוליו היה הסטודנט הראשון שלי", מספרת לנו ליאורה. "במסגרת הלימודים קיבלנו כלבים, והתבקשנו לבחור כלב אחד מתוך 35 כלבים בכלבייה. לא הייתי מסוגלת לבחור, וביקשתי מהמורה שיבחר עבורי. הוא בחר לי את חוליו, לברדור מעורב שחור שהיה אז בן 10 חודשים. הייתי נוסעת מדי יום לכלבייה, אבל חוליו כלל לא התייחס אליי, עד שיום אחד הגעתי והוא ראה אותי מרחוק ובכה. ידעתי מאותו רגע שהוא שלי.
"כשחוליו היה נכנס לבית האבות, לקשישים היה ניצת אור בעיניים"|צילום: צילום ביתי"כסטודנטים היינו אמורים להתנסות בכמה כלבים, ולאחר מכן למסור אותם ביום אימוץ. באותה תקופה היינו צריכים להרדים את הכלבה האישית שלי, וזה היה ברור שאני לוקחת את חוליו. למזלי הייתה לי זכות ראשונים. התחלתי לעבוד איתו בבית אבות שנמצא בלב בני ברק לצד קבוצות קשישים סיעודיים, שהתחברו אליו והיו מחכים ליום שאגיע. עבור אנשים מבוגרים שחלקם מתפקדים וחלקם לא - המשחק עם חוליו היה גדול עבורם. חוליו הוא כלב רגוע, הנסיך מבין שלושת הכלבים שלי, שקול וממושמע, תמיד מגיע כשקוראים לו. אפשר לעשות איתו הכול: להתפנק איתו, ללכת איתו לכל מקום, שריקה אחת והוא מגיע, רק בזנב אי אפשר לגעת לו.
"כשחוליו היה נכנס לבית האבות, לקשישים היה ניצת אור בעיניים. הייתה קשישה אחת שלא תקשרה, שאלתי אותה אם היא רוצה ללטף את חוליו, והיא השיבה: 'כן, למה לא?'. לקחתי את ידה והתחלנו ללטף את חוליו, הבת שלה שהייתה שם התחילה לבכות, היא לא האמינה שאימא שלה מדברת. זו הייתה קשישה חולה בדימנציה, שלא דיברה עם אף אחד חוץ ממני, וזה היה רק בגלל חוליו, שהיה הטריגר שעורר אותה. כנראה שהיא אהבה בעלי חיים והוא הצליח לעורר אותה. הבת שלה התחילה להגיע בימים שאני וחוליו הגענו כדי לראות את אימא שלה מדברת. וחוליו מאוד אהב ללכת לשם, ונהנה שהם פינקו והאכילו אותו".
ביום שבת ה - 15.14.2 (ולנטיין) יערך יום אימוץ ענק בסימן יום האהבה במספר ערים בארץ ביוזמת אפליקציית WOOOF(רשת חברתית לבעלי כלבים) ומגוון עמותות אימוץ. כולכם מוזמנים. לפרטים נוספים הורידו את האפליקצייה
