ג'ים קיבל, סופר ותסריטאי בריטי מצליח, ניסה, בשיתוף פעולה מהנה עם אשתו, להביא ילד במשך זמן רב. כשאשתו בישרה שהיא בהריון איש לא היה מופתע, וג'ים, שראה בעצמו תמיד גבר מהסוג החדש, עשה הכל על מנת להתכונן ללידה בצורה הטובה ביותר, והיה מעורב מאוד בהריון, אבל מה, כשנולד בנו הבכור, הוא פשוט לא הרגיש את התחושה שכולם מדברים עליה. שני ילדים נוספים מאוחר יותר הוא יוצא ומדבר על הנושא בסדרת ראיונות ובספר חדש בשם The Happy Numbers Of Julius Miles, מנפץ פרות קדושות ומכריז: "אני אוהב את אשתי יותר מאת ילדיי".
"הרגשתי שהתינוק לוקח ממני את אהובתי"
"לפני כמה שבועות אשתי ואני התווכחנו ויכוח טפשי לגבי איזה סלבריטי היינו זורקים מכדור פורח שצונח וחייב לאבד משקל", מספר קיבל, 38. "זורקים את גאנדי או את אמא תרזה? את קייט מידלטון או את קייט מוס? ואז אשתי שאלה פתאום: אותי או את הילדים? צחקתי ואמרתי שהייתי משליך את עצמי כמובן. היא לא הסכימה. זה לא המשחק, היא אמרה, אני או הילדים? זה היה אחד הרגעים שגברים חוששים מהם. מה שלא תגיד יוביל לדמעות. ניסיתי להחזיר אליה את השאלה. את מי את בוחרת להציל? אותי או את הילדים? את הילדים, היא פסקה מיד. ברור".
לקיבל התשובה הזאת ממש לא היתה מובנת מאליה. "הכנות של אשתי זעזעה אותי", הוא נזכר. "ככה, בקלות, זורקים את בן הזוג, אבי ילדיה? ללא רגע של מחשבה נוספת? הייתי מבולבל. אולי ג'סיקה לא אוהבת אותי מספיק? או שאני אוהב אותה יותר מדי? מדובר בטאבו רציני כיום, להודות שאתה אוהב מישהו יותר מאת ילדיך. העולם שלנו סובב סביב הילדים. העמדה שלי לא פופולרית כיום, למרות שבעבר, בימים של אבות מרוחקים וקשוחים, היא היתה יותר מקובלת. היום הגברים הנערצים כמו בראד פיט ודיוויד בקהאם הם אבות מצטיינים".
קיבל מאשים לחלוטין את אשתו, ג'סיקה, בכך שהיא מעמידה סטנדרטים בלתי אפשריים, ומספר בכנות צורבת את מה שמעטים מסכימים להודות בו. "אני יודע שזה לא נורמלי", הוא אומר. "אבל 11 שנים אחרי שהתחתנו, אני עדיין מאוהב באשתי מעל הראש. היא פשוט נהדרת. היא כנה, יש לה טעם מדהים, היא חושבת שאני הכי מצחיק בעולם והיא האישה היפה ביותר שראיתי מימיי. זו היתה אהבה ממבט ראשון. מעולם לא חוויתי חיבור כזה עם אף אחד. כל האושר העילאי שלנו נחרב כשהצטרף תינוק למשפחה. פתאום הדמעות שלי כבר לא היו דמעות של אושר, בלילות בלי שינה, עם תינוק צורח בידיים. הרגשתי שהתינוק לקח את חיינו והשתלט עליהם. זה כאב לי. הרגשתי גם שהוא לוקח ממני את אהובתי. כעסתי על היצור המיילל. הכל סבב סביב התינוק הזה. חיכיתי לחלוק את ההורות המאושרת עם אשתי, אבל מרוב עייפות הרגע הזה פשוט לא הגיע. שינה, מקלחת וארוחה הפכו חשובים לה יותר ממני".
המצב הוביל לכך שקיבל התקשה להתחבר לבנו התינוק. "השבריריות שלו הרתיעה אותי", הוא נזכר. "הוא היה כל כך תלותי. מצאתי תירוצים לא להחזיק אותו. הוא גרם לי להרגיש חסר תועלת וכישלון. אחרי שלושה חודשים מיילו התחיל לחייך אלי, ולאט לאט התחלתי להינמס. חתיכה אחר חתיכה. הוא החזיק לי באצבע, הביט בי בריכוז, והרגשתי פתאום גל של אהבה ורצון לגונן עליו".
חמש שנים אחר כך הזוג קיבל כבר הורים לשלושה. אסמה ואיילה בנות ה-4 והשנתיים הצטרפו לשבט, והאב מבהיר שבשמחה היה מקריב עבור כולם את חייו בכל רגע נתון, "ועדיין, האהבה שלי לג'סיקה, אשתי, שונה. אני מרגיש אליה משהו מעבר. משהו מרגש. רומנטי. אני חושב שזה מוכיח שגברים הם רומנטיים יותר מנשים, בסופו של דבר".
>> את מי אתם אוהבים יותר? טקבקו לנו
>> פרויקט תמונות: איך נראים אבות ברגע הראשון שלהם עם התינוק?