בשנים האחרונות הפכו הניתוחים הפלסטיים לפופולאריים מאוד בקרב בנות ישראל, עד כדי כך שבאזורים מסוימים קשה למצוא אף אוריגינל או ציצים יד ראשונה. אבל לאחרונה לקו גם יתר בני המשפחה בקדחת הניתוחים, והטרנד החם בתחום הוא ניתוחים משפחתיים – אמא ובת צועדות יחד לחדר הניתוח כדי לתקן את החזה, או ילדים שמבקשים שיפוץ אף בעקבות האח הגדול.

משפחת סיליקון (צילום: חדשות)
זוכרים את האם שעברה הגדלת חזה יחד עם 4 בנותיה? |צילום: חדשות

גם לאבא יש חשק למתיחת פנים

"כשמישהי מגיעה לניתוח, הרבה פעמים זה עושה חשק גם לשאר בני המשפחה", מסביר ד"ר אריק זרצקי, מומחה בכירורגיה פלסטית. "לאחרונה הגיעה אליי מישהי בת 30 לניתוח הגדלת חזה. אחריה בן זוגה עבר גניקומסטיאה (הקטנת חזה), ואמא שלה עברה מתיחת פנים. המשפחה הרגישה שזה זמן טוב לעבור ניתוח.

"אנשים תמיד רוצים לשפר את גופם, רק שהם דוחים את זה. אם נוצר קשר טוב עם מנתח ורואים שיש על מי לסמוך, בני המשפחה מביעים התעניינות, והאמת היא שקל יותר לעבור את זה יחד".

מה שמעניין, אומר ד"ר זרצקי, הוא התגובה של בני המשפחה המגיעים למרפאה. "יש תמיכה, אבל יש גם הומור. גבר אחד בא לעבור מתיחת בטן, והילדים ליוו אותו ותמכו בו, אבל גם ירדו עליו כל הדרך לניתוח. זה היה מצחיק ועזר להתמודדות.
"התופעה קצת מזכירה את ההתמכרות של נשים מסויימות לניתוחים פלסטיים, רק שכאן מדובר בכל המשפחה. יפה לראות את התמיכה הרגשית הרבה; אם בעבר זה היה עניין אישי, ובנות שרצו לעשות ניתוח חזה היו מגיעות עם חברות וגם בגיל יותר מבוגר, כיום הן מגיעות לקראת גיל 18 עם כל המשפחה".

הניתוח הכי מוקדם: שיפוץ אוזניים

ד"ר זרצקי מציין כי אחד הניתוחים שעושים בגיל צעיר במיוחד הוא ניתוח אוזניים, משום שהן מפסיקות לגדול מוקדם. "לפעמים מגיעים גם לפני שזה מפריע לילד, בניסיון למנוע ממנו מבוכה חברתית. במקרים כאלה אני משתדל להסביר שכדאי לחכות שזה יפריע לילד כי מדובר בדימוי הגוף שלו, ולא של ההורים שדוחפים".

נתקלת בילדים שדוחפים את ההורים לעבור ניתוח?
"בהחלט. מדובר בתופעה חזקה מאוד. חשוב היום לילדים שההורים שלהם יראו טוב וירגישו טוב עם עצמם. אחרי גירושים יש עליה בניתוחים הפלסטיים – בני המשפחה דוחפים את ההורה לבצע שיפורים, כמו הרמת בטן ומתיחת חזה, כשהוא יוצא לדרך חדשה. לפעמים אחרי שהורה עבר מחלה קשה כמו סרטן למשל, וירד המון במשקל, הוא נראה מבוגר בהרבה מכפי שנראה לפני שחלה. במקרה כזה הילדים דוחפים אותו לעבור ניתוח כמו מתיחת פנים, שישפר את המראה והמצב הרגשי, והם מאוד מעורבים ובאים לכל הפגישות, הניתוח והביקורות. זה משהו שיפה לראות".

על פי נתונים של האיגוד האמריקאי לכירורגיה פלסטית, בשנת 2009 עברו יותר מ- 12.5 מיליון בני אדם בארה"ב ניתוח פלסטי כלשהו, בעלות מוערכת של כעשרה מיליארד דולר. למרות שבישראל אין נתונים סטטיסטיים בנושא, ידוע שכמעט 70 אחוז מסך הניתוחים האסתטיים מתבצעים בנשים ו-30 אחוז בגברים, ושהגיל הממוצע של הפונים לביצוע טיפולים אלו נע בין 30 ל- 50.

שוק הניתוחים האסתטיים בישראל מגלגל קרוב לרבע מילארד שקל בשנה, ועבור המשפחה הממוצעת מדובר בהוצאה גדולה, שוות ערך לעלות נסיעה משותפת לחו"ל.

"ההורים מעבירים מסר בעייתי לילדים"

למרות הפופולאריות של הניתוחים המשפחתיים, יש מי שחושבים שמדובר בתופעה בעלת היבטים שליליים. "מדובר במסר מאוד בעייתי שמעבירים הורים לילדיהם", אומרת אביטל יעקובי, פסיכולוגית מומחית לילדים ומשפחה. "כשהורה נותן לילדו אישור לא להיות שלם עם עצמו, והוא אף תומך בזה ומשקיע בכך המון כסף, הוא מציג סדר עדיפות של מה שחשוב בעיניו – במקרה זה החיצוניות. לפעמים מדובר בכלל במשהו שמפריע להורה עצמו בילד שלו. יש פה הרבה ביקורת כלפי הילדים, והבטחה לא ריאלית לשלמות".

ומה כאשר ההורה עובר ניתוח בעידוד הילד?
"הרבה פעמים הילדים רוצים לטשטש את הגבולות וההבדלים בינם לבין ההורה, ולהפוך אותו לחבר. כשעושים ניתוח שמצעיר את המראה ומתחילים גם להתלבש כמו הילד, ההבדלים בגיל ובתפקידים מתבלבלים, והילד מקבל חבר במקום דמות סמכותית. ההתקרבות הזאת במראה לא בהכרח יוצרת התקרבות אמיתית, ואני לא חושבת שילד זקוק להורה חבר, אלא לדמות סמכותית".

מתי בכל זאת כדאי לפנות לניתוח?
"אם יש פגם אסתטי שמאוד מפריע וגורר הצקות חברתיות, כמו אוזניים בולטות מאוד או אף ארוך, מוצדק לעבור ניתוח, עם הכנה נכונה וליווי פסיכולוגי לפני ואחרי. אבל דברים שהם מותרות, כמו טיפולי אנטי-אייג'ינג לאמא בת 20, זה פגום בעיניי. אם זה לא משהו בולט שמאוד מפריע ביום יום, לדעתי זה מיותר ושולח מסר שגוי לילדים".

>> איך מספרים לילד על הניתוח הפלסטי שעברנו?