״כשהתגרשתי, אמא שלי אמרה לי: אני יודעת שאת לא יכולה לראות את זה עכשיו, אבל עוד תעריכי את הערבים בהם הילדים לא איתך״, מספרת העיתונאית והבלוגרית לין מרדית גולודנר. ״היא צדקה. לא יכולתי לראות את זה, אבל היום אני מחכה לרגעים שבהם הילדים אצל אבא שלהם. כשמפרקים נישואים ומחלקים את הזמן ההורי - קשה לראות את הטוב, אבל יש טוב, והרבה ממנו״, היא אומרת, ומונה 13 דרכים בהן הפכו אותה הגירושים לאמא טובה יותר:
1. כשהייתי נשואה נכנעתי לאומללות שהרגשתי איתו והרגש הזה שלט בבית. התלוננתי על כשלונותיו של בעלי כל הזמן וחשתי נטל איום בעצם הטיפול בילדי. כשהתגרשנו גיליתי כמה ההורות יקרה, והתחלתי למלא את הזמן עם ילדיי בדברים אחרים ושונים מתחושות זעם, קטנוניות ואכזבה.
2. אני אוהבת חופשות. ילדי נמצאים אצל אביהם בימי שלישי וכל סוף שבוע שני. בזמן הפנוי אני משלימה שעות שינה, פוגשת חברים, עובדת ומתעמלת, וכשהם חוזרים אני מלאת כוחות מחודשים ונרגשת לפגוש אותם.
3. כשאני עם ילדיי אני מרוכזת בהם. אני לא לוקחת בייביסיטר כי יש לי ערב קבוע לדייט עם בעלי החדש, וסופי שבוע שלמים איתו. כל שנה האקס מקבל שבועיים חופש עם הילדים, ונותן לי זמן לחופשות משלי.
4. אני אמא יותר נינוחה ורגועה עכשיו, ויש לי יותר אנרגיה. הילדים שלי מרגישים בהבדל. הם יודעים שאני משקיעה בעצמי כשהם לא נמצאים, זה מעביר להם מסר שגם הורים הם בני אדם בעלי תחומי עניין ושאיפות שלא קשורות לילדיהם.
5. אני כבר לא קדושה מעונה. זה נהדר מבחינת הילדים שלי. אני עושה דברים שרציתי ולא היה לי זמן אליהם, ומשתפת בהם גם את הילדים. אני ובעלי התחלנו ללמוד שיט בסירות בימי שלישי, ואז לקחנו את הילדים לשוט. זו היתה חוויה נהדרת לכולם.
6. אני מפתחת כשרונות ותחומי עניין חדשים שלא הכרתי.
7. אני תמיד דואגת שכשאני עם הילדים, הם במקום הראשון. המיקוד שלי בהם חד כמו לייזר. אני מקשיבה טוב יותר מאשר לפני הגירושים, אני מקדישה זמן של אחד על אחד לכל ילד, אני מתכננת את לוח הזמנים סביבם. אני לא צריכה הפסקה מהם יותר.
8. אני יותר קפדנית בבחירה של האנשים סביבי. הגירושים למדו אותי שאני לא יכולה להכניס כל אחד הביתה. יש לי שלושה ילדים לחשוב עליהם. הבחירות שלי הפכו לקפדניות ומדוייקות יותר, ובן הזוג החדש מיד ידע שהילדים נמצאים במקום הראשון.
9. התחתנתי עם מישהו ששם את ילדיו שלו במקום הראשון. בתו של בעלי מגיעה לפני בסולם החשיבות, וזה מחזק את אהבתנו כי אנחנו לא תלויים אחד בשני כדי להרגיש שלמים. אנחנו מגיעים לקשר כשני בני אדם שלמים ולא כחצאים.
10. למדתי עצמאות. אני לא זקוקה לבן זוג כדי להיות אמא טובה, וכשהילדים לא בסביבה אני בסדר גמור. קבלת ההחלטות העצמאית לימדה אותי לבטוח בעצמי.
11. למדתי שילדיי הם בני אדם שלמים בפני עצמם, נפרדים ממני, שיודעים להסתגל לשינויים בדיוק כמוני. למדתי לקבל את העובדה שהם לא נמצאים איתי. שהם יכולים בלעדי ועצמאיים. הילדים שלי התחזקו בעקבות החוויה הזאת. הם מנווטים בין שני בתים באופן חלק.
12. בעקבות הגירושים נאלצתי למנוע מילדיי כמה פינוקים, ולהצטמצם. זכיתי ללמד את ילדי כיצד מנהלים תקציב, ומבדילים בין מה שנחוץ למה שרוצים.
13. מאז הגירושים אני נותנת לעצמי להיות עצובה מול הילדים. הם לומדים שזה בסדר להיות לא מאושר. אני סולחת לעצמי כשאני מפשלת ואז הם לומדים מה זה להיות אנושי. לקח לי זמן לאפשר לילדיי לנחם אותי כשעצוב לי, אבל אז הבנתי שכשאני עושה זאת אני נותנת להם כח, ואת מתנת האנושיות והחמלה. אנו לא חיים זה לצד זה אלא יחד.
״האם יכולתי להגיע להישגים האלה בלי הגירושים?״ שואלת את עצמה גולודנר. ״הגשתי בקשה לגירושים כשהבנתי שכדי להיות דוגמה לילדי ליחסים בריאים, עליי להיות מודל בעצמי. התגרשתי כדי להראות להם איך להיות מבוגרים עצמאיים, מאושרים ובעלי ביטחון עצמי. והנה הפכתי לאדם הזה, שתמיד קיוויתי להיות".