אב בריטי מסור מצלם לאחרונה בקדחתנות סרט מושקע עבור בתו בת השלוש. אך מדובר בסרט המשפחתי שאף אחד לא מעוניין ליצור לעולם: סרט פרידה. איאן פראט בן ה-44, חולה במחלת עצבים שתביא למותו תוך כשנה, ונאלץ כעת לדחוס לתוך סרטוני וידאו קצרים את כל מה שיש לו ללמד את בתו על בנים, על כסף ועל החיים בכלל. דברים שהוא מקווה שילוו אותה בדרכה בהמשך ואולי יקלו במעט על הפרידה המוקדמת מאביה.
>> לעמוד פייסבוק "להיות הורים טובים" עשיתם לייק?
"תקפיאי כרטיס אשראי בקרח"
"חשוב לי להגיד לה לא להתחתן מוקדם מדי. לא להתפשר", אומר האב. "לא ללכת עם הבחור הראשון שיקסים אותה כי סביר שהוא לא הגבר שהיא אמורה להינשא לו. אני וקתרין אשתי הספקנו לראות את כל העולם לפני שנישאנו וחשוב לראות דברים בחיים. זה גורם לך להיות חכם יותר. אמרתי לה שהיא צריכה שישברו לה את הלב מספר פעמים, ואז, כשיבוא הגבר הנכון היא תדע שזה הוא. אמרתי לה שממש לא משנה לי במה הוא עוסק. אני פשוט רוצה לוודא שהוא הגבר הנכון עבורה. שיאהב אותה עבור מי שהיא, לא רק בזכות הכסף או המראה שלה".
עוד כתבות בערוץ בית ומשפחה:
היתרון היחידי שעומד לצדו של איאן בסיטואציה הנוכחית, הוא שאינו צריך לראות את בתו מתפתלת ממבוכה כשהוא מדבר איתה על בנים, כי עבור ג'ורג'יאנה בת השלוש, כל העניינים הללו רחוקים מאוד ועוברים הרחק מעל לראשה. איאן לא יהיה בסביבה כשהמידע יהיה רלוונטי, וכל תקוותיו כעת נעוצות בכך שלא העביר לבתו את מחלת הנוירונים המוטוריים ממנה הוא סובל. בהמשך השנה הקרובה צפוי איאן לאבד יכולות מוטוריות רבות, ביניהן את יכולת הדיבור, כך שהוא מצלם את הסרטונים נגד שעון החול האוזל.
איאן, סוכן ביטוח שעוסק בכספים, השאיר לבתו עצות פיננסיות רבות לגבי התנהלות נבונה ואילו טעויות מטופשות להימנע מהן. "אמרתי לה, למשל, להקפיא כרטיס אשראי אחד בתוך קוביית קרח, שיהיה רק למקרי חירום, כך לא תקנה דברים מתוך חופזה ויהיה לה זמן לחשוב היטב בזמן שהקרח נמס. אני רוצה שאת חלק מהכסף שאשאיר לה תבזבז על טיולים ודברים שהיא אוהבת, אבל אני מאוד רוצה שתמצא משהו מדהים לעשות בחייה. נתתי לה גם עצות קריירה. אמרתי לה שאי אפשר לצפות להתחיל מלמעלה ושצריך לצפות להכין הרבה קפה לאנשים בהתחלה. היא צריכה להיות מלאה בבטחון וברעיונות ומוכנה ללמוד מאחרים".
גם עצות רגשיות מציע האב לבתו. "יהיו תקופות קשות לאחר שאמות", הוא אומר. "דיברתי איתה גם על זה. אמרתי לה: דברי עם אמא. היא לעולם לא תשפוט אותך. לא משנה מה הבעיה. הסרטון שהיה לי הכי קשה להכין עד כה הוא זה בו סיפרתי לה על הלידה שלה. על כמה ששמחנו בה וכמה שהיא אהובה. כל המחלה הזו ממש לא היתה בתכנון. אני תמיד אומר לפרופסור שמטפל בי: עזוב אותי, אל תמצא לי תרופה. תמצא תרופה לעוד שלושים שנה. יש לג'ורג'יאנה סיכוי של עשרה אחוזים לחלות במחלה. המחלה עשתה אותה ילדה מאוד מתחשבת והגננת אומרת שכשילד נופל ג'ורג'יאנה היא הראשונה שמתייצבת לעזור לו. אני רק רוצה שיהיו לה זכרונות ממני. שתדע מי הייתי וכמה אהבתי אותה, כל רגע מכל יום".