הזוגיות הנוכחית שלי מעמידה אותי באחת הדילמות הקשות שהיו לי בחיי. אני בת 26 ובן זוגי בן 30. אנחנו כבר שנה ביחד וגרים במשותף בכל התקופה הזאת. הקשר שלנו באמת מדהים. אנחנו חברים טובים, יוצאים לבלות הרבה, עושים דברים יחד וגם בנפרד. על פניו נראה שהכל נפלא. אבל יש לנו בעיה אחת גדולה - אני מאוד מינית, והוא לא ממש.
אנחנו מתווכחים הרבה בנושא הזה, אבל היום בערב ניהלתי איתו שיחה וגיליתי שיש פה בעיה הרבה יותר רצינית ממה שחשבתי.
תפתיע אותי, גרור אותי לחדר
רק אני יוזמת סקס. גם אם הוא ממש - אבל ממש - ירצה, הוא בחיים לא יגיד לי את זה באותו רגע. הוא לא יקח אותי לחדר בפתאומיות או יפתיע אותי עם איזה משהו חדש. אני זו שצריכה לקרוא בין השורות ולהבין שבא לו (מה שאף פעם לא מצליח, כי הוא לא מראה את זה).
ואז אנחנו מגיעים למיטה והוא הולך לישון! הוא תמיד אומר לי שהוא עייף, שאין לו מצב רוח, שכואבת לו הבטן או כל דבר אחר שיעלה על הדעת.
ככל שאני מנסה לעורר אותו מינית זה לא מצליח. הרבה פעמים התגובה שלו לעניין היא: "לפני שעה התווכחנו על משהו. ירד לי". והנה, עברו כבר שבועיים מהפעם האחרונה ששכבנו.
הצעתי לו פתרון, אמרתי לו שבכל פעם שבא לו שיפתיע אותי, שיזיז את עצמו, שיגיד לי או שיגרור אותי לחדר, לפני שפתאום קורה משהו שמוריד לו את החשק. הוא כמובן צוחק ואומר לי שזה לא עובד ככה, שסקס בא מרגש, שאם לא בא לו אז אין דבר כזה שפתאום יבוא לו, ושאין מצב שהוא יגיד לי שבא לו. בקיצור, ריב אינסופי שממנו אני מבינה שהקטע של הסקס תלוי אך ורק בו. אני יכולה לעשות סיבובים באוויר, לבכות, להתעצבן ועדיין זה לא ממש יזיז לו, כי וואלה - לא בא לו אז לא בא לו.
אפילו פורנו לא מעניין אותו
אני כל כך מתוסכלת. כל השנה הזאת לא הסתכלתי על גבר אחר. אף אחד לא עניין אותי, אף אחד לא משך אותי ואני מתחילה להרגיש שאין לי כוח יותר לזוגיות הזו. בתחילת היחסים שלנו זה היה פחות בולט, כי הוא כל הזמן השתדל לרצות אותי, והרגשתי שזה לא בא לו טוב ולכן הפסקתי ליזום.
בשלב מסויים הצעתי לו ללכת לייעוץ, אבל הוא לא הסכים כי הוא לא חושב שיש באמת בעיה. שאלתי אותו אם אני מושכת אותו, והוא ענה לי שמשיכה זה דבר שבא לו ברגע וכל דבר קטן שאעשה שלא לרוחו, יעביר לו את זה.
פעם אחת אמרתי לו סתם ככה: "טוב, אם תמשיך ככה ולא נעשה סקס, בסוף עוד אבגוד בך". הוא פשוט ענה לי: "טוב, אבל אני לא אבגוד בך, כי אני לא באמת צריך סקס". ואני רואה שהוא לא באמת צריך סקס. זה פשוט לא משהו שמעניין אותו. הצעתי לו המון פעמים לראות סרט פורנוגרפי והוא אמר לי שזה לא מעניין אותו. אני משתגעת מזה.
אתם בטח שואלים את עצמכם מה אני עושה איתו. התשובה היא פשוטה - אנחנו באמת באמת מאוהבים. הוא עושה הכל למעני, משקיע, מכין לי ארוחות בוקר, רוצה להתחתן ולהקים משפחה וגם אני עושה המון למענו. אנחנו משתפים אחד את השני והכל באמת מקסים, אבל העניין הזה מוציא אותי מפרופורציות, כי וואלה, כמה זמן אפשר להתאפק ולא להרגיש את הגבר שאני אוהבת?
מה אתם הייתם עושים? האם באמת אפשר לנהל זוגיות בה הכל נפלא אבל הסקס, שמהווה חלק כל כך אינטגרלי במערכת היחסים, פשוט לא קיים כמעט?
רוצים לשפוך את הלב ולקבל תגובות? כתבו אלינו
לעוד סיפורים מהחיים היכנסו לפורום זוגיות במשבר בתפוז אנשים
>>במדור הקודם: נמאס לי לכסות את החובות של בעלי
לכל הסיפורים במדור