בשבוע שעבר פרסמנו סקר נוסף שערך מכון "פאנלס" עבור mako, לפיו יותר ממחצית הנשים -50.5% - יוצאות מהעבודה בשעות 15:00-16:00 כדי לקחת את הילדים מהגן ו/או מבית הספר 4-5 פעמים בשבוע, לעומת 8.6% מהגברים בלבד שיוצאים בשעות אלה כדי לקחת את הילדים מספר זהה של פעמים.
כשנשאלו מדוע אינם לוקחים את הילדים יותר פעמים בשבוע, השיבו 72% מהאבות הנשאלים כי מקום העבודה אינו מאפשר להם לצאת מוקדם יותר. 33.9% נימקו זאת בכך שבת הזוג לוקחת אותם, 37.2% יחסו זאת לסיבות פרקטיות של מרחק וניידות, 4.6% הודו שהעבודה חשובה להם יותר ו-2.9% הסבירו שהמטפלת כבר דואגת לקחת את הילדים. נתון מעניין במיוחד הוא ש-100% מתוך הגברים שאינם יוצאים מוקדם יותר כדי לקחת את הילדים אף פעם מעידים כי מקום העבודה לא מאפשר להם זאת.
אך למרות שהנשים הן אלה שאחראיות יותר על החזרת הילדים מהמסגרת החינוכית, נראה שכשזה נוגע להבאתם של הילדים אל הגן או ביה"ס בבוקר, האבות פעילים יותר. 38.5% מהאבות העידו על עצמם כי הם מביאים את הילדים מדי בוקר אל הגן/ביה"ס, 9.6% אמרו שהם מביאים את הילדים 4-5 פעמים בשבוע, 35.9% מביאים אותם פעם עד שלוש פעמים ו-16% לא מביאים את הילדים אף פעם.
"חשוב שאבא יקח את הילד לפחות פעם בשבוע"
אז מי אחראי לפער בין התפקידים בבית? האם המעסיקים הם שאחראים לכך או שבסך הכל מדובר בתירוץ נוח של האבות?
אביטל יעקבי, פסיכולוגית התפתחותית וחינוכית, מסבירה שלפעמיים העבודה אכן אינה מאפשרת לגברים רבים לצאת מהעבודה מוקדם יותר ובכל זאת, לעיתים מדובר בתירוץ בלבד.
כמו כן, היא מוסיפה: "הבאתם של הילדים לגן או לביה"ס בבוקר נעשית לרוב בחטף ולכן, בעיקר בקרב אבות שחוזרים מאוחר בערב, חשוב שהאב כן ינסה לצאת מהעבודה מוקדם יותר לפחות פעם בשבוע ויקדיש יום אחד לפחות כדי לבלות עם הילדים. כשוקחים את הילד בצהריים, אני הייתי ממליצה לשבת עם הילד לאכול צהריים, לדבר על חוויות הילד מהגן או מביה"ס וגם לשתף את הילד לגבי חוויה מעניין או חביבה שהייתה לאבא בעבודה. שיחה שכזאת תגרום לילדים להרגיש שהאב נוכח יותר, מעורב ומתעניין".
