"מה הוא כבר עושה?", "הוא הולך? שלי הלך כבר בגיל הזה", "מה, הוא עוד לא מתהפך?!". אין הורה שלא נתקל בשאלות האלה ועוד הרבה אחרות שמתייחסות להתפתחות של הקטנטנים שלו. אז מה נכון? האם צריך להיות כל היום עם אצבע על הדופק? או שכולם הולכים בסוף? והאם זה נכון להשוות בין התינוק שלנו לתינוק של אחרים? ומי נלחץ יותר אמא או אבא? החלטנו לבדוק.
שאלנו אמא אחת ואבא אחד את אותה שאלה. אחר כך ביקשנו מאשת מקצוע שתעשה לנו סדר.
התפתחות תינוקות: צריך מעקב מקרוב או כולם הולכים בסוף?
הוא: עידו נוימן, בן 33, נשוי פלוס שניים, רואה חשבון ובלוגר בנושא אבהות.
הצד שלו: "פעם, כשילד נולד, כל מה שהיה צריך לעשות זה לשמור שלא ייפצע בצורה קשה מדי. גדלנו בחזקת המשפט 'אני הולכת לישון, רד למטה לחברים ותבוא בזמן לארוחת ערב'. בלי השקעה, בלי חוברות, בלי השגחה. או ככה לפחות גדלנו הגברים, כי אחרת אין לי מושג למה בעיקר האמהות כל הזמן בלחץ לגבי ההתפתחות בנושאים כמו גלגול, הליכה, גמילה, דיבור, אופן החזקת העיפרון ועוד שטויות אחרות. בחיים לא שמעתי על גמישות יתר שמפריעה לזחילה עד שהקטנה שלי נולדה. נו שויין.
"איכשהו זה מתחלק לגברים ונשים. נשים יותר עם האצבע וגברים יותר כמו בשיר אפונה וגזר ('תנו לגדול בשקט'). שלא תבינו, לא אומר להיות אפתי גמור, אבל בגדול, אם לעומת שאר הילדים אתם בערך באמצע אז תנו לגדול בשקט. מקסימום הילד יזחל לחתונה".
היא: יסמין מור, אמא של אייל ואלה, מנהלת משרד ההתאחדות הלאומית לספורט הרכיבה.
הצד שלה: "אני עם יד על הדופק ועוקבת. לא אומרת להיות בלחץ באופן תמידי, אבל בהחלט לעקוב אחרי שלבי ההתפתחות: לראות שהם מתפתחים בצורה נכונה ואם יש להם קושי מסויים - לעזור להם. לא הייתי רצה לפיזיותרפיה והמכון להתפתחות הילד אבל כן ליווי התפתחותי, תרגילים בבית, מעקב. זה גם זמן איכות עם הילד וגם בדיקה שהוא באמת בכיוון הנכון".
עוד בערוץ בית ומשפחה:
מיתוסים על תינוקות: תינוק שרוצה רק ידיים יהיה מפונק?
במדור הקודם: תינוק על הידיים - פינוק או צורך?
איך תפענחו את שפת הגוף של התינוק?
"גם הדרך חשובה"
המומחית: ענבל ברק, מדריכת ליווי התפתחותי של 'הבית להתפתחות תינוקות' ומנהלת מרכז 'ספרטף', מרכז ליווי התפתחותי להורים ותינוקות.
דבר המומחית: "נכון, כולם הולכים בסוף. אבל השאלה היא איך. וכשאני אומרת 'איך' הכוונה היא לא רק לפן המוטורי – האם התינוק שגדל להיות ילד, נער ואדם מבוגר, נע באופן נכון, יעיל, ללא בזבוז של אנרגיה מיותרת (כלומר משתמש במכונה, הגוף שלו, כפי 'שהמשורר התכוון'), אלא גם - האם הוא לא סובל מבעיות גב/ברכיים/ כפות רגליים וכו' בגלל תנועתיות לא נכונה, האם הוא לא נופל כל הזמן, האם הוא בכלל אוהב לזוז ולנוע?
"ה'איך' הזה, בין אם הוא מתקשר לפן המוטורי או שאר ההיבטים (תמיד יש קשר ישיר ביניהם), תלוי במידה רבה באופן התפתחות התינוק בשנה הראשונה. בשנה זו נרצה שהתינוק יממש את כל שלבי ההתפתחות, החל מהשכיבה על הבטן ועד ההליכה, כאשר כל שלב ימומש בצורה איכותית ובמסגרת 'חלון ההזדמנויות' שלו. כל שלב התפתחותי מכין את התינוק לאיזושהי יכולת מוטורית וחושית עתידית לה הוא יידרש בהמשך חייו. כאשר תינוק עובר את כל שלבי ההתפתחות, מערכות השלד, השרירים ושיווי המשקל נבנות ומתפתחות בהדרגה ובצורה המיטבית ביותר. כך סביר להניח שיימנעו בעיות כאלו ואחרות בכל אחת ממערכות אלו בהמשך חייו של אותו תינוק. על הדרך, תוך כדי ההתנסויות השונות, הוא מפתח גם תחושת מסוגלות, רצון, מוטיבציה, סתגלנות, חווה הצלחות וכשלונות ושאר חוויות הבונות בהדרגה את אישיותו.
"אז נכון, לא צריך להיכנס ללחץ! אבל כן חשוב להיות עם היד על הדופק ולא להיכנס לשאננות. מומלץ לעקוב אחרי התפתחות התינוק, לוודא שכל שלב ממומש במסגרת חלון ההזדמנויות ובצורה איכותית. מעבר למעקב בקופות החולים, ניתן לעשות זאת באמצעות סדנאות התפתחות שונות (שמעניקות כלים וידע לגבי כל שלב התפתחותי, ישנה עין מקצועית מכוונת וגם מהוות זמן איכות להורה ולתינוק), או על ידי ליווי פרטני פעם בכמה זמן. במידה ומבחינים שאכן לתינוק ישנו קושי מסויים או חווה עיכוב כלשהו, מומלץ לפנות טיפול פרטני לצורך אבחון וקבלת כלים, תרגילים והמלצות ספציפיות".
אז מה אתם אומרים? טקבקו לנו