הימים הקרובים מאפשרים לנו להיות חגיגיים ולהבטיח לעצמנו הבטחות חדשות לשנה החדשה. קשה לקיים הבטחות, אני יודעת, ובכל זאת זה חשוב, כי הבטחה כזו יכולה להוות פירצה לדרך חדשה והתכווננות לעשייה.
בואו תחליטו השנה שאתם עושים כמה דברים באופן שונה מאשר היה בשנה שחלפה:
1. הקדישו לכל ילד שעה אחת בשבוע לבד איתכם. זו לא צריכה להיות הפעלה בקניון, אלא עמידה במטבח והכנת פשטידה או סלט, משחק זוגי עם אחד מעשרות המשחקים שיש לכם בבית, ירידה לגינת השעשועים לבד איתו או איתה, יציאה לסבתא בלי הילדים האחרים, הליכה לחבר ושהייה שם, מדי פעם הצגה שמתאימה לגיל שלהם, מדי פעם חלוקת הילדים בין ההורים כשכל הורה עם ילד אחר. השעה הזו מספקת לילדים תחושה של ניראות, תחושה שאמא רק איתי ואני לא חולק אותה עם אף אחד אחר. זה מצריך תכנון ולוגיסטיקה – אבל זה אפשרי וזה מאד חשוב.
2. החליטו על מקום אחד בו אתם לא כועסים יותר. מותר לכעוס, זה אנושי וטבעי, אבל במקום בו אתם רוצים להכניס שינוי אתם חייבים לא לכעוס יותר. לנקוט עמדה כן, לפעול בנחישות כן, אבל לא לכעוס. שימו פתק על המקרר בו כתוב "אין לי מלחמה עם הילד/ה" וזכרו זאת כאשר אתם מגיעים לסצנה שחוזרת על עצמה אותה אתם רוצים לשנות. הכעס לא פותר דילמות. פעלו מתוך שיקול דעת ושקט פנימי שינבע מהביטחון שלכם בשינוי שחייב לקרות.
3. אל תחפרו לילדים. תחליטו שאתם אומרים כל דבר פעם אחת ואחר כך נוקטים בפעולה. הילדים כבר פיתחו "חרשות הורית סלקטיבית" והם כבר לא שומעים מה שאתם אומרים להם, אם זה בפעם החמישית, השישית ואילך. בקשו מהם, או דרשו מהם, ואם זה לא מתבצע – תפעלו. איך? בדרכים שונות ויצירתיות, החל מהתעלמות ועד נקיטת עמדה נחושה. הילדה מתחצפת וקוראת לכן "חצופה, מכוערת או מגעילה אחת"? תודיעו לה שאתן מתעלמות: "מהיום אני לא מגיבה לזה כי אני לא רוצה לריב איתך". להתעלמות (כשהיא באה אחרי הודעה מוקדמת) יש נטייה לגרום לילדים להפסיק מה שהם עושים, על תקן "אם אין קהל אין הצגה".
4. תהיו זוג טוב יותר עבור ילדים. אתם המודל לזוגיות, להורות ולסמכות. חישבו איך אתם נראים בעיני הילדים ושנו את הדינמיקה הזוגית שלכם בהתאם לדרך בה אתם רוצים שהילדים יראו ויפנימו לזוגיות ולהורות שלהם עצמם בעתיד. אם אתם רבים – עשו זאת בלי להכפיש זה את זו, ואחר כך תשלימו ליד הילדים כך שיידעו שיש חילוקי דיעות ואפשר לפתור אותן.
5. שתפו את הילדים בעולמכם. ספרו להם מה קרה לכם בעבודה ובדרך הביתה. רק שיתוף בעולמכם ילמד אותם לשתף אתכם בעולמם. ספרו להם על יום ההולדת שחגגתם לעובדת במשרד. ספרו להם על הנהג הלא זהיר שעקף אתכם כל הזמן. ספרו להם על הזקן באוטובוס ועל סבתא שקצת נחלשת. זה יגרום לילדים גאווה לדעת שאתם מכניסים אותם לעולמכם והם יחזירו לכם באותה מטבע.
6. קנו מתנות רק בחגים ובימי הולדת. הילדים לא צריכים מתנות אלא צריכים אתכם. המתנות הן הדרך שלכם להרגיש טובים וזה מיותר, כי הרי הילדים אוהבים אתכם בכל מקרה.
7. קיימו שיחה משפחתית לפחות פעם בשבוע. החלטה זו חשובה ומתאימה יותר בבתים בהם יש ילדים בוגרים. תמיד יש דברים ללבן, תמיד יש שינויים והשיחה תאפשר לכם לשמוע את הילדים ולילדים לשמוע אתכם לא ברגעי המשבר עצמם.
8. הוו מודל לערכים שאתם רוצים שהילדים יפנימו. אם היא לא מסדרת אחריה – סדרו אתם (כי הרי סדר זה ערך חשוב) ואז נקטו בפעולה שתלמד את הילדה שכדאי לה לסדר לבד. אם הוא לא מרים דברים שהוא זרק – הרימו אתם (הרי נקיון זה ערך חשוב) ואז תודיעו לו שלהבא הוא לא מקבל את זה בבית כי הוא מפזר. מרוב שאתם חוששים מהתסכול/הכעס/הצעקות של הילדים, אתם לא שומרים על הערכים שלכם וזה לא רק חבל, אלא גם הרסני לילדים. ומה קורה בסוף? אתם מתלוננים שהילדים לא מסודרים/לא נקיים/ לא ערכיים.
9. סילחו לעצמכם. הרי אתם עושים ככל יכולתכם למען הילדים. לעיתים אתם עייפים, שחוקים, כעוסים, מוותרים או מגבילים – זה טבעי. אתם בנות חווה ובני אדם.
אני מאחלת לכם גם השנה להתקדם ולהצליח, לחדש ולהתחדש, להמשיך לרגש וגם להתרגש, להמשיך לתרום וגם להיתרם, להיות שם בשביל אחרים וגם לדעת להיעזר.
שנה הורית טובה לכם.