ביום החתונה עוד קיווינו שהמבצע יידחה, אבל אז חיל האוויר החל להפציץ בעזה, והתקווה נגוזה.
בני התחתן בצל המלחמה ובצל הידיעה שהוא נקרא להילחם. ביום חמישי, יום החתונה, המתח שלנו היה בשיאו אבל איכשהו הצלחנו לשמוח. האירוע הזה היה עם עוצמות אחרות, דווקא בגלל המצב ולמרות שרבים מחבריו הקצינים לא יכלו להיות נוכחים בחתונה. אבל הגיעו הרבה חברים, וכולנו חגגנו.
הוא הצליח לחזור לשישי בערב, אבל ב- 23:00 בלילה כבר נאלץ לחזור. הוא קיבל מאיתנו את ברכת הדרך ונסע לדרכו.
עם בן זה אחרת
המלחמה לא נפלה עלינו כרעם ביום בהיר. בני נמצא על קו התפר שבין שירות סדיר לקבע, והוא לקח חלק בהכנות למבצע בעזה כבר זמן רב.
בכל זאת, ברגע הראשון הוא היה קצת בהלם מהבשורה שהמבצע מתחיל, אבל מהר מאוד הוא התעשת וחיזק אותנו ואת אשתו הטרייה. הוא אמר לנו שזה מה שהוא צריך לעשות, וגם לנו זה היה ברור.
במעמד הפרידה היו דמעות והיו תפילות בלב. הוא ואשתו יודעים שהם נאלצים להזיז את הבניין הפרטי שלהם למען עם ישראל, ואחר כך יחזרו לעסוק בזה. לא היינו בקשר, אבל אני שומע ממנו דרישות שלום פה ושם, מאנשים שהיו שם ויצאו או מכאלה שראו אותו ודיברו איתו.
בני הוא בן אדם נפלא. יש בו צניעות רבה, החלטיות, אומץ ומקצועיות. הוא אנושי ויש לו כוחות מדהימים של מנהיג. ככה מסתכלים עליו גם החיילים והמפקדים שלו. גם אני הייתי בצבא ביחידות לוחמות, ואם היה לי מפקד כמוהו, הייתי מרגיש ביטחון גדול.
במלחמת לבנון השנייה - החתן שלנו, קצין גם הוא - נפצע קשה. אבל עם בן זה קצת אחרת, ודאי כשכל זה קורה בערב החתונה שלו.
המחשבות והתחושות שלי מורכבות. מצד אחד חינכנו את הילדים שהתרומה לעם ישראל היא לפני הכל, ומציאות כזו שבה מפגיזים יישובים במשך שנים, חייבים להיפסק. מצד שני, הסיפור של החתונה עושה קליק בלב. הוא רק מתחיל את החיים שלו עכשיו, ומלחמה זה לא פיקניק. יש לנו חששות ותפילות ודאגות, גם לו וגם לחיילים שלו.
לכלה קשה יותר
האווירה בבית מתוחה אבל מתונה, שפויה. אני לא יודע איפה אני ממוקם במפלס החרדה, תלוי איך מסתכלים על זה. אנחנו אנשים מאמינים ומתפללים, ואומרים שיש יד אלוקית במה שקורה כך שזה מה שמחזק אותנו כרגע. אני בהחלט עוקב באינטרנט אחרי האירועים, רואה הרבה חדשות ולפעמים אפילו קם להתעדכן באמצע הלילה, אבל בסך הכל אנחנו ממשיכים בשגרה.
כיוון שיש לנו מנהג של שבעת ימי משתה אחרי החתונה, מה שנקרא – "שבע ברכות", אנחנו משתדלים לבלות הרבה זמן עם הכלה, להקל עליה קצת ולנסות למלא את החסר במידת האפשר. היא גם זו שבאופן טבעי קשה לה יותר והיא יותר מודאגת מאיתנו, למרות שגם לה יש הרבה כוחות ועוצמות.
אני רוצה להעביר לבן שלי מסר של אהבה וחיבוק. אני רוצה לומר לו שימשיך לעשות את מה שהוא צריך לעשות - למען העם שלנו, למען הארץ שלנו.