גבר ואישה במשרד (צילום: istockphoto)
גם הכתובה היא סוג של הסכם ממון|צילום: istockphoto

חצי שעה עם ר' וא', זוג צעיר לפני חתונה, הספיקה לי כדי להבין שעדיף שלא יינשאו מלכתחילה; מהניסיון שלי, זוגות שלא מצליחים להסכים על סעיפים בהסכם ממון – סיכוייהם לשרוד מערכת נישואים אינם גבוהים במיוחד.
הסכם ממון (שמכונה גם "הסכם נישואין" או "הסכם טרום נישואין"), הוא מסמך שעליו אני ממליץ לחתום לפני החתונה, כדי להגן על זכויותיהם של בני הזוג אם וכאשר ייפרדו. מדובר במסמך מקובל ברחבי העולם הנאור ובישראל, מאז ומתמיד. למעשה, מסמך הכתובה שעליו חותם כל חתן צעיר שעבר ברבנות, הוא סוג של הסכם ממון, שכן הוא מתייחס למזונות האישה ולחלוקת חלק מהרכוש. הבעיה עם מסמך הכתובה היא שהוא לא משקף את כל הצרכים הקיימים בימינו אנו.

האופוריה לא נפגמת

מי חותם על הסכם ממון? להערכתי, במסגרת נישואים שניים, כמעט כל אחד חותם עליו, ואלה שנכוו אף מבקשים להוסיף סעיף העוסק בזכויותיו של הצד השני במקרה של בגידה מצדו. לפני חתונה ראשונה, חותמים בעיקר זוגות שנישאים בגיל מבוגר ואחד מהם צבר רכוש, או כאשר ההורים של אחד הצדדים אמידים ומתכוונים להעביר סכום משמעותי לתא המשפחתי.

שתי מטרות יש לעריכת הסכם נישואין - האחת מבורכת והשנייה מועדת לפורענות; מצד אחד, הסכם שכזה חוסך בהליכים משפטיים אם וכאשר יחליטו בני הזוג להיפרד, ומבטיח להם כי יוכלו להסדיר את ענייניהם תוך הבטחת חלוקה הוגנת ועניינית. זוהי מטרה מובנת מאליה שקל להציגה לצד השני, והיא אינה פוגמת באופוריה של תקופת הקדם נישואין, להיפך. המטרה הבעייתית יותר היא להבטיח כי אחד הצדדים – מן הסתם זה האמיד יותר – יישאר בעל הרכוש ולא ייאלץ לחלקו עם הצד השני.


מניסיוני, בן זוג חסר אמצעים נוטה להתפתות להיכנס לקשר שמבטיח לו עדנה כלכלית כבר בתחילת הנישואין, אלא שעם השנים הוא מבין כי ביום שבו בן הזוג לא יחפוץ בו – ימצא עצמו כמעט כפי שהגיע לנישואין, חסר כל. במקרים כאלה, הסכמי ממון מדרדרים את מערכת היחסים למשבר מהיר, שכן טבע האדם הוא שאין הוא יכול לחיות עם בן זוג בידיעה כי כל מה שהוא צובר, אין לו חלק בכך. תחושה זו מביאה לניכור, וניכור מביא לצינון היחסים ולפירוד.

האם עצם העלאת ההצעה לעריכת הסכם ממון צריכה להדליק נורת אזהרה אצל בן הזוג? בהחלט לא. הנורה צריכה להידלק כאשר תוכן ההצעה פוגע בבן הזוג או בזכויותיו, או כאשר השיחות על כך הופכות לעוינות ולא מכובדות. לפעמים שואלים אותי מדוע שאישה תהיה מעוניינת לחתום על הסכם כזה ואני שואל – מדוע לא? הרי בן זוגה האמיד מעניק לה עם תחילת הנישואים חיי מותרות שאחרות יכולות רק לחלום עליהם; האם עליה לוותר על בן זוג אמיד רק מחשש שבמקרה גירושין היא תיאלץ לרדת מעט ברמת החיים שהורגלה לה במהלך הנישואים?


 יקירתי, את חותמת?

זוג בחתונה מול שקיעה (צילום: stock_xchng)
הסכם ממון לא מפריע לשמחת הנישואים. זוג אופטימי|צילום: stock_xchng

אין ספק שתהליך גיבוש הסכם ממון לפני חתונה אינו נעים במיוחד. לכאורה, מה הקשר בין אהבה ובניית התא המשפחתי לבין מחשבות על חלוקת הכספים בזמן פרידה? אבל האמת היא שהבעיה מתחילה עוד לפני הדיון על תוכן ההסכם, כאשר אחד מבני הזוג חפץ בהסכם שכזה אולם מתקשה להעלות את הסוגיה בפני בן הזוג.

 במקרים רבים מתקשר אליי אחד מבני הזוג, בדרך כלל הצד אשר מביא עימו רכוש לחיי הנישואין, ותוהה כיצד להציג עניין זה לבן או לבת הזוג.
אני מציע:
1. לא להבהיר שאתה חפץ להגן על עצמך, אלא שאתה מעוניין למנוע הליכים משפטיים אם חלילה יהיה פירוד.
2. להסביר לצד השני שהמטרה היא להגן גם עליו במקרה של פירוד, על ידי הבטחת עתידו; לעיתים, הסכם כזה משתלם לצד השני אפילו יותר מחלוקת הרכוש על פי חוק.
3. באופן כללי – להציג את הדברים בנעימות ותוך הדגשת הצד החיובי, ברגישות ובחוכמה.
4. להתייעץ תמיד עם עורך דין לפני השיחה עם בן הזוג, כדי לוודא היכן הוא עומד ומהי הדרך הנכונה להציג את הדברים בפני בן הזוג.

כידוע, בישראל ישנן שתי ערכאות שופטות בנושאי גירושין - בית דין רבני ובית משפט לדיני משפחה - דבר שעלול לגרום לחיכוכים ולמריבות בעת פרידה.
כעת, תארו לעצמכם שבני הזוג, עוד בטרם הנישואין, עורכים הסכם וקובעים בו באיזו ערכאה ידון עניינם במקרה של מחלוקת וכו'. בני זוג בעת משבר כזה אינם צריכים לעסוק בפעולות שיבטיחו את עתידם, וחופשיים להשקיע את כל מחשבותיהם ומעשיהם בעניינים החשובים של שיקום או פירוק המסגרת המשפחתית.

יתרונות נוספים: קיצור מהותי בפרק הזמן בו הצדדים יכולים לסיים את הליכי הגירושין. מאחר שהרוב המוחלט ברור, אין צורך בהליכים ארוכים; בוודאות אני יכול לומר שבחלק מהמקרים הסכם נישואין מונע גירושין, שכן בעת משבר – התוצאה המשפטית ברורה ואין ניסיון לבצע מחטפים או לשגות באשליות בדבר תוצאות משפטיות בלתי ראליות;
ההסכם מאפשר לצד שהרכוש אינו רשום על שמו, לבקש לחלק את הרכוש מיד ולא להמתין עד לאחר הסדרת הגט, דבר שיכול להיות מעוכב על ידי הצד השני.

ניסוח ההסכם: כך עושים זאת נכון

הורים כועסים על ילד (צילום: jupiter images)
רצוי שלא להתייחס לילדים עתידיים בהסכם הממון|צילום: jupiter images

בעת חתימה על הסכם יש לשים לב לארבעה עניינים מרכזיים: גורלו של הרכוש הקיים לפני הנישואין, דרך חלוקת הרכוש שיצטבר, הבטחת ביצוע הגט וקביעת קריטריונים למזונות האישה.

ככלל, הסכם נישואין מסדיר ארבעה עניינים מרכזיים:

1. מועד האיזון: חוק יחסי ממון בין בני זוג נכנס לתוקף בינואר 74', וקובע כי זוגות שנישאו לאחר תאריך זה אינם יכולים לאזן -כלומר לחלק את הרכוש באופן שווה - אלא לאחר הגירושין. מצב אבסורדי זה מביא לכך שכאשר הרכוש רשום על שם אחד מבני הזוג, הרי שבן הזוג השני יכול לקבל את מחצית הרכוש רק לאחר פקיעת הנישואין. כידוע, במדינת ישראל זוהי משימה מורכבת להסדיר גט כאשר אחד הצדדים אינו חפץ בכך. בהסכם ממון ניתן לציין שבן הזוג יקבל את חלקו בכל מועד שיבחר בלי להמתין עד לסידור הגט, פעולה שהצד השני יכול לעכב אותה לפרק זמן ארוך.

2. הגדרת הרכוש שיחולק ודרך חלוקתו: במסגרת ההסכם ניתן לקבוע כי רכוש שהביא אחד הצדדים לנישואין יישאר שייך לצד שהביאו, ללא קשר למספר שנות הנישואין. ניתן להגדיר בו כי זכויות סוציאליות של כל צד יהיו משותפות או נפרדות, נקבעים בו הפרמטרים לחלוקת מוניטין שיצבור מי מבני הזוג, ניתן להבטיח בו קורת גג לאחד הצדדים שנראה שהוא יהיה הצד החלש יותר בעת הפירוד וכו'.

3. מזונות האישה: אחד מכלי הניגוח המרכזיים של אשה בבעלה – זו תביעת המזונות. הנסיון שלה הוא להשיג מזונות גבוהים ככל הניתן יכול להפעיל לחץ מהותי ביותר על הגבר. בית המשפט אינו יודע את האמת, והאישה לעיתים מנסה לצייר מציאות שאינה נכונה באשר להכנסותיו ממקורות שונים. במקרה של פירוד – חפצה האישה לקבל קצבה חודשית בשיעור גבוה ללא קשר ליכולת האמיתית, ואילו הבעל חפץ להפחית את הסכום, גם אם יכולתו מאפשרת תשלום גבוה יותר.

במסגרת ההסכם, יכולים הצדדים להגדיר מראש את שאלת הזכאות, באילו מקרים ישולמו מזונות או מדור (תשלום בגין שכר דירה או החזר משכנתא, והוא חלק מהמזונות), באיזה שיעור (מנגנון תלוי הכנסה לפי נוסחה) ולאיזה פרק זמן (כגון התליית פרק הזמן בשאלה מי חפץ בפירוד או גרם לו).
כך האישה יכולה לדעת מראש מה תקבל ולאיזה פרק זמן, ולכלכל את צעדיה בהתאם.

4. ילדים משותפים עתידיים: ניתן להסדיר אף עניין זה במסגרת ההסכם, אולם המלצתי היא שלא להתייחס אליו במסגרת ההסכם, שכן מתן תוקף לכל התחייבות בנוגע לילדים אשר טרם נולדו – אינה פשוטה משפטית ודורשת ערבויות חיצוניות, כגון הורים או בני משפחה של האישה.

אני נוטה להמליץ לבני זוג לערוך הסכם ממון, משום שלדעתי כדאי לסכם את ענייני הפרידה מראש, דווקא כאשר בני הזוג אוהבים זה את זה וחפצים לנהוג זה עם זה בהגינות, שכן אז השיקולים נלקחים מתוך אהבה ודאגה ולא מתוך מריבות ורצון לנקמה ולסגירת חשבונות.

לאתר הבית של עו"ד בעז קראוס
ליצירת קשר: boaz@boazkraus.co.il