זוג יושב במשרד מול גבר בחליפה ומשקפיים (צילום: jupiter images)
רוצה את הכסף? תן גט. בני זוג מפרידים כוחות|צילום: jupiter images

הלא ייאמן קרה: לאחר עשרות שנים של עיוות רעיוני, התקבל אתמול תיקון לחוק יחסי ממון בין בני זוג, המאפשר להם לחלק את רכושם בכל מועד בו מי מהם חפץ בכך, ללא קשר למתן הגט.

מאז חקיקת חוק יחסי ממון בין בני זוג, בשנת 1973 – בן זוג לא יכול היה לתבוע חלוקת רכוש אשר היה רשום על שם בן הזוג השני, אלא בפקיעת הנישואין, דהיינו בגירושין.
המציאות המשפטית הזו יצרה מצב שבו בן הזוג אשר הנכסים היו על שמו – יכול היה לנצל עובדה זו ולתמרן את בן הזוג השני במקרה של סכסוך.
בפועל, בן הזוג אשר ביקש לקבל מחצית מהרכוש הרשום על שם בן הזוג השני – היה חייב להגיע תחילה למצב של גירושין.
כידוע, במדינת ישראל האפשרות להשיג גט ללא הסכמה היא מורכבת; מדובר בתהליך שעלול לקחת זמן.
משום כך, פעמים רבות בן הזוג אשר הנכס היה רשום על שמו פשוט סירב להתגרש, ובכך מנע מבן הזוג השני את אפשרות לקבל מחצית מהנכס.

שתי ציפורים במכה

למרבה האירוניה, החוק הישן שמתנה את חלוקת הרכוש בפקיעת הנישואים - התקבל בלחץ ארגוני הנשים; אלה רצו לחוקק חוק שייצור שוויון. הרעיון היה איזון משאבים, כלומר – ברגע שמתגרשים מאזנים את המשאבים. בשנים ההן, במשפחות רבות הרכוש היה רשום על שם הבעל בלבד (זה המצב גם כיום אבל זה הולך ומשתפר), ולכן אז שאלת חלוקת הרכוש הייתה החשובה מכולן בעיני ארגוני הנשים, שרצו להבטיח שהרכוש יתחלק באופן שווה בין בני הזוג. הם כנראה לא שמו לב לכך שחוק איזון המשאבים כפוף לפקיעת הנישואים ולכן עלול להיגרם יותר נזק מתועלת.
עשרות שנים מדברים על שינוי החוק, אבל בפועל המחוקק לא הצליח להעביר תיקון כל כך פשוט ומתבקש.
אתמול, בשעה טובה, התקבל התיקון המיוחל - תיקון לסעיף 5 לחוק יחסי ממון - הקובע כי ניתן להקדים את מועד איזון המשאבים, דהיינו המועד שבו אחד מבני הזוג זכאי לתבוע מחצית מהרכוש (כל רכוש – גם כזה שרשום על שמו וגם רכוש הרשום על שם בן הזוג השני) – לאחד מהמועדים הבאים:

1. באם הוגשה תביעה לכך ובלבד שחלפו תשעה חודשים ממועד הגשת התביעה.
2. באם בני הזוג חיים בנפרד תקופה העולה על תשעה חודשים.
די שאחד מאלה יתקיים כדי שאפשר יהיה לדון בתביעה.

תיקון לא פחות חשוב שנכלל בתיקון לחוק הוא שבית המשפט, לפי שיקול דעתו, רשאי להתנות את איזון המשאבים בכך שהגירושין יוסדרו אף הם.
זהו רווח נוסף של המחוקק, שרלוונטי בעיקר למצבים שבהם בן הזוג שתובע את איזון המשאבים, מתנגד לגירושים. למשל, אם האישה תובעת מחצית מדירה שרשומה על שם הבעל, בית המשפט יכול לפסוק שהאישה תקבל את הכסף בתנאי שתסכים לקבל את הגט.
אין לי ספק שבתי המשפט יעשו את ההתניה הזאת גם כדי להבטיח שאישה לא תהיה מסורבת גט – למשל, שגבר לא יקבל מחצית מרכוש שרשום על שם האישה אלא אם ייתן לה גט.
תיקון חשוב זה מהווה פריצת דרך של ממש במציאות המשפטית הסבוכה הקיימת בישראל בכל הנוגע להליכי גירושין.

 

צרו קשר עם עו"ד בעז קראוס

לאתר הבית הקליקו כאן