רוצים לזכות בטיסה זוגית לארה"ב? שלחו לנו תמונה עם הכלב שלכם

אישה מלטפת כלב (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
נובח בלי סוף? צריך להבין מהי הסיבה|צילום: אימג'בנק / Thinkstock
כלב בבית שווה המון שמחה, צחוק, רגעים בלתי נשכחים, ולא מעט תמונות לאלבום המשפחתי. אבל לא תמיד הכל קצפת ותותים, כמו שאומרים. כלבים, כמו ילדים, יכולים להיות יצורים בלתי צפויים, מלוכלכים ובלתי ממושמעים. ביקשנו משי גרינר, מאלף ומטפל התנהגותי בכלבים, וממפעילי עמוד הפייסבוק "אמהות וחיות אחרות", שיתן מענה לכמה מהאתגרים השגורים ביותר שמציב כלב לחיי הבית.

זינוקים בלתי רצויים

כשמדובר בניתורי שמחה של הכלב כלפינו כשנכנסים הביתה, אם הקפיצה היא פעולה שאיננו מעוניינים לשמר אצלו, ראשית יש להתעלם כשהוא עושה זאת. בעת הקפיצה לעברנו יש להפנות אל הכלב את הצד או הגב, לא ליצור קשר עין איתו ולא לדבר איתו. ברגע שהוא נרגע, ניתן בזהירות לגשת אליו ולתת לו תשומת לב. באופן כזה הכלב מבין שהקפיצה אינה דבר מתגמל עבורו וחשוב מכך, עמידה עם ארבע רגליים על הקרקע היא ההתנהגות הרצויה ששווה יהיה לו לחזור עליה. אם ההתעלמות לא עוזרת,  אפשר להשאיר מחוץ לדלת חטיפים שווים במיוחד שהכלב משתגע עליהם. כשנכנסים הביתה יש להניח את הצ'ופרים על הרצפה או להאכיל את הכלב מהיד לפני שהוא מספיק לקפוץ לעברנו.

חפירת בורות

אם הכלב החליט להפוך את החצר לאתר חפירות ארכיאולוגי, ראשית, חשוב להבין ממה נובעות החפירות. לרוב, הכלב מחפש מקום מרבץ נוח. מקום קר ונעים לצינון ורביצה. ישנם כלבים שאוהבים להטמין ולהחביא אוכל, עצמות או כל משאב אחר בתוך בורות. החפירה יכולה לבטא גם חוסר בהוצאת אנרגיה, תסכול, שעמום ועוד. הפתרון לרוב יהיה הוצאת אנרגיה מספקת לאותו כלב, ולעתים גם תרגול פקודות בחצר לפני השארתו שם. במרבית המקרים כך תיפתר הבעיה.

אם הכלב חופר נקודתית במוקדים שבהם איננו מעוניינים שיגע, ניתן להטמין את צואת הכלב בתוך בור של כ-10-15 ס"מ ולכסות. כך ילמד לא לחפור שם שוב. במקרים מסויימים אמליץ על הקצאת אזור מסויים בחצר בו לכלב מותר לחפור על מנת שיוכל למלא את כל צרכיו, בדומה לארגז חול לילדים.

>> וגר תינוק עם כלב: למה כדאי לגדל אותם יחד?
>> הכי מתוק שיש: כשכלבים ותינוקות נפגשים
8 דברים שחשוב לדעת לפני שמאמצים כלב

תחנונים לאוכל

אתם יושבים מול השולחן לאכול כמדי יום והכלב לא מפסיק ליילל ולהציק שהוא רוצה גם. על מנת להפסיק התנהגות זו, ראשית,חשוב שלא להגיב בכלל. התעלמות מוחלטת מהכלב כל עוד הוא דוחף אפו אל השולחן או מיילל, נובח ועוד. בנוסף, אם הכלב מכיר ויודע פקודות משמעת זה יכול מאוד להקל. לימוד פקודת 'למקום' ו'להתרחק' מאוד יועילו. כדאי להשאיר לכלב צעצוע אכיל או עצם לעיסה שווה במיוחד בזמנים אלה, על מנת שיורגל לשהות רחוק מכם בזמני הארוחות. כמובן שחשוב שכל המשפחה תגלה עקביות ואחידות בנושא, כך שלא יהיה מצב שאחד מבני המשפחה 'מרחם' על הכלב ומגניב לו אוכל מתחת לשולחן. כך גם הכלב יהיה מבולבל וחסר בטחון לגבי גבולות הבית.

תוקפנות כשהוא עם רצועה

מצב מוכר נוסף הוא עם כלב שהורגל מצעירותו לחברת כלבים אחרים, אך ברגע שהוא קשור הוא מראה סימני אגרסיביות כלפי כלבים עוברים ושבים, מנסה להתפרץ לעברם ואף לנשוך. תוקפנות והתנהגות ריאקטיבית באופן כללי על רצועה, היא תופעה שכיחה שבהרבה מקרים מתפתחת ומתרחבת גם עם גילו של הכלב. הדבר הכי חשוב כאן הוא לזהות את שפת הגוף של הכלב, כך שנבין מה הכלב רוצה לומר לנו או לכלב שמולנו. כלבים מתקשרים המון בשפת הגוף ובפרט באזור הפנים: ליקוקי שפתיים, פיהוקים ומצמוצים הם חלק מסימנים המעידים על סטרס בו הכלב נמצא וניסיון להרגיע את עצמו. העצה הכי טובה שאוכל לתת כאן היא להיעזר באיש מקצוע מיומן  ומנוסה. מאוד חשוב לא להעניש את הכלב ולא 'לתקנו' בעת שניסה לתקוף כלב אחר. הדבר עלול להחריף ולהסלים את ההתנהגות במקרים דומים בעתיד.

נביחות בלתי פוסקות

אם הכלב נובח ללא הפסקה בבית, לעתים ללא טריגר ויזואלי או אקוסטי ברור, חשוב לזכור שכלבים מריחים ושומעים המון דברים שאנחנו בני האדם לא מסוגלים לקלוט. הנביחות  הן למעשה רק סימפטום ולא הבעיה עצמה. כשכלב בריא נובח נביחות בלתי פוסקות זה לרוב מעיד על מחסור בהתנהגויות חלופיות ולעתים גם בצורך בהוצאת אנרגיה. הכוונה היא ללמד את הכלב כמה התנהגויות בסיס חזקות שיוכלו להתחרות בהתהנגות הבעייתית, דוגמת רביצה, שכיבה על הצד, על הגב ועוד.

הטעות הנפוצה ביותר היא לנסות להשתיק את הכלב בעת הנביחות תוך הרמת קול. כך הוא מקבל מאיתנו תשומת לב ובמידה מסויימת, אנחנו מעודדים אותו להמשיך לנבוח. חשוב בנוסף לחזק את הכלב כאשר הוא רגוע באופן כללי במהלך היום.

תינוק וכלב (צילום: palantir, Istock)
העיקר שהם מסתדרים (אילוסטרציה)|צילום: palantir, Istock

עשיית צרכים בבית

מניסיוני, המון כלבים ממשיכים לעשות צרכים בבית במינונים כאלה ואחרים גם בבגרותם. לדבר יש כמה סיבות התנהגותיות. ראשית, חשוב לשלול בעיה רפואית כמו דלקת בדרכי השתן, כליות ועוד. בהנחה ונשללה, עשיית הצרכים יכולה להיות קשורה בתלות גבוהה מדי בבעלים, בנוכחות של כלב אחר בבית ועוד.

בחלק מהמקרים, ההמלצה תהיה להגביל את תנועת הכלב לאזור קטן ולמעשה לתחום לו מקום מצומצם עם אוכל על מנת שילמד להתאפק. חשוב שדבר זה ייעשה אך ורק בליווי מאלף מקצועי, על מנת לא ליצור ולפתח בעיות אחרות כתוצאה מהתיחום.

כלב שמפחד לעלות לרכב

צריך לזהות מה מרתיע את הכלב. מראה הרכב עצמו, פתיחת הדלתות, רעש המנוע, התזוזה או שמא כל הדברים יחדיו. ראשית, יש ליצור לכלב הקשר חיובי לרכב. להאכילו באופן קבוע למשך תקופה במושב האחורי , או בקרבת הרכב אם הכלב מפחד. יש לדאוג לעשות את התרגול כאשר הכלב על בטן ריקה יום אחרי יום. לפזר חטיפים שווים בנקודות שונות ברכב ולאפשר לו חופש מלא לחקור את הרכב על פינותיו וריחותיו. רצוי שהנסיעות הראשונות תהיינה קצרות וחלקות.

תוקפנות סביב האוכל שלו

יש כלבים שנוהגים לשמור על קערת האוכל שלהם, ואוי ואבוי למי שינסה להתקרב. אין לנסות לפתור את זה לבד. מדובר בסיטואציה שמסכנת את בני הבית, אז קודם כל נוקטים בכל אמצעי הזהירות האפשריים, ומתקשרים מייד למאלף כלבים מקצועי. בינתיים, כדאי לעשות רשימה אחת של הדברים שהכלב שומר עליהם ועלול להתנהג באגרסיביות כשהם לצידו בסדר חשיבות עולה, ומנגד להכין עוד רשימה של מה הכלב אוהב לאכול ולהתעסק איתו בסדר חשיבות עולה. הרעיון הכללי כאן הוא להציע  לכלב תחליף שווה מספיק בעיניו בעבור משהו שהוא שומר עליו, כשהמטרה היא לשנות לכלב את הרגש באותן סיטואציות. כך בעת קרבה לקערת האוכל למשל, הוא יהיה בציפייה לקבל משהו מאוד מתגמל, וילמד שמשתלם לו לעזוב את הקערה או כל חפץ אחר בעבור תחליף הולם.

* שי גרינר הוא מאלף ומטפל התנהגותי בעל ניסיון של למעלה מעשור שדוגל בשיטות אילוף חיוביות ללא כפייה. אין הפתרונות הניתנים כאן באים להחליף שירות מקצועי של מאלף שמאבחן פרטנית את הכלב ואת הדינמיקה המשפחתית הקשורה לעניין.

>> לעמוד הפייסבוק "להיות הורים טובים" עשיתם לייק?