לפני מספר שבועות ביצע הלמ"ס סקר שבחן מה הישראלים מבינים בנושאים פיננסיים וכיצד הם מתמודדים עם נושא כלכלת המשפחה. שניים מהממצאים שמשכו את תשומת לבי היו כי 62 אחוזים מהנשאלים הגדירו עצמם כחסכנים, ו-57 אחוז מהם דיווחו שיש ברשותם תכנית חיסכון או פיקדון בבנק. אז נכון, כולנו יודעים שכדי להתפתח ולדאוג לעתידנו ולעתיד ילדינו עלינו לחסוך, אבל אנחנו לא תמיד מבינים כיצד עלינו לעשות זאת בצורה נכונה. בדיוק לשם כך, גיבשתי כמה טיפים חשובים.

זוג סופר מטבעות (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
שקל ועוד שקל ובסוף תגיעו למטרה|צילום: אימג'בנק / Thinkstock

1. קביעת יעדים. לפני שאתם פותחים תכנית חיסכון כלשהי, הגדירו בבירור מהו ייעודה. היעד יעזור לכם להגדיר מהו הסכום הסופי שתרצו לחסוך, כמה כסף להקדיש לכך בכל חודש, מתי תרצו לפדות את הכסף ומהי צורת החיסכון המתאימה. לשם המחשה, ניקח לדוגמא את היעד הבא: יש לכם ילד בן 7, ואתם רוצים לחסוך עבורו סכום נאה אותו יוכל לממש לאחר שירותו הצבאי עבור טיול לחו"ל ו/או לימודים. לאחר שתחליטו מהו הסכום הריאלי למטרות אלו ומהו הסכום שתוכלו לעמוד בו, חלקו זאת ב-14 שנות חיסכון שיש לכם עד אז, ותוכלו לדעת בדיוק מהו סכום החיסכון החודשי המינימלי הרצוי ואיזה אפיק חיסכון יתאים לכם.

2. כמה לחסוך בכל חודש? בהמשך לדוגמא הקודמת, נניח כי החלטתם לחסוך לילד 100 אלף שקל, סכום אותו יוכל לפדות בעוד 14 שנים. לשם מטרה זו תידרש הפקדה חודשית בסך של כ-480 שקל בתכנית חיסכון שמעניקה עם 3% ריבית שנתית. תבדקו האם מדובר בסכום שתוכלו בכלל לעמוד בו. כמו כן, במידה ותבחרו אפיק חיסכון אחר (ראו בהמשך) ייתכן וסכום זה יצטרך להשתנות במקצת. למטרות אחרות יידרשו סכומים אחרים, וייתכן שגם תצטרכו תכניות נפרדות ושונות לכל מטרה.

3. מקורות מימון לחיסכון. הסכום אותו אתם מעבירים לחיסכון לא חייב להגיע בהכרח מההכנסה השוטפת שלכם. הורים רבים, למשל, מקדישים את הקצבה החודשית שהם מקבלים מהביטוח הלאומי עבור ילדיהם, לתכנית חיסכון ארוכת טווח עבורם. פעמים רבות, המימון למטרות הקשורות לילדים מגיע כולו או בחלקו מהסבים. כמו כן, לפעמים שווה לנצל כספים חד-פעמיים שקיבלתם כגון בונוסים, פיצויים, החזרי מס וכו', עבור חסכונות. מה שכן, חשוב לזכור כי "חיסכון" הינו סעיף הוצאה בתקציב החודשי כמו כל סעיף אחר.
טיפ קטן: אל תבנו על ירושות כמקור מימון. תוחלת החיים העולה והעלות הגבוהה של מחיה בגיל השלישי מאפשרים זאת פחות ופחות בימינו.

4. אנחנו במינוס קבוע, האם כדאי לחסוך? התשובה הרציונלית היא לא, בוודאי כאשר הריבית שאתם משלמים על המינוס גבוהה מהריבית שתקבלו בתכנית חיסכון. אך כפי שכולנו יודעים, רבות מן ההחלטות הכלכליות שלנו אינן מבוססות רק על הגיון, דבר שבהחלט מקבל ביטוי בנושא של חיסכון, משום שאנו מרגישים צורך רגשי חזק מאוד לחסוך גם במצבים של גרעון בין הכנסות והוצאות. במקרים כאלו, מומלץ לפחות לצמצם במקצת את סכום ההפקדה החודשית, עד הגעה למצב של איזון.

5. אפיקי חיסכון. על מנת להגיע לסכום היעד הנכסף, רוב האנשים יעדיפו לא להסתכן ולבחור בדרך שמרנית לחסוך, כלומר, בתכניות חיסכון רגילות ולא בהשקעות ישירות בשוק ההון. בבנקים תוכלו למצוא שני סוגים של תכניות חיסכון. הראשון הוא תכנית החיסכון ה"קלאסית" הידועה גם בשם פיקדון. ישנם פקדונות קצרי מועד (פק"מים), שהינם הינו צמודי מדד, ומשלמים ריבית קבועה או משתנה נמוכה יחסית (0.25% - 1% בערך), ומחייבים את סגירת הכסף לתקופה של לפחות שנתיים אם רוצים לקבל ריבית כדאית. בדרך כלל, ככל שתסגרו את הכסף לתקופה ארוכה יותר, תקבלו אחוז ריבית גבוה יותר, ובמידה ו"תשברו" את הפקדון לפני תום המועד, תיקנסו בתשלום מס על הקרן או הריבית.
קיימים גם פקדונות שלהם ריבית גבוהה יותר, אך ברובם נדרשת הפקדה של סכום חד-פעמי גבוה יחסית וסגירת הכסף בתכנית החיסכון לחמש שנים לפחות. קחו זאת בחשבון לפני שאתם מתלהבים מהריבית הגבוהה המפורסמת במדיה. רק אם התנאים מתאימים ליעד מסוים שלכם, אז ייתכן ומדובר בפתרון טוב למטרה זו בלבד.

הסוג השני של חיסכון בבנקים הוא קרן נאמנות. מדובר בסוג של תכנית חיסכון "נזילה" בה ההפקדה החודשית היא לקרן נאמנות מסוימת, אותה הלקוח בוחר לפי רמת הסיכון שהוא מעדיף. היתרון והחיסרון של חיסכון בכלי מסוג זה הם שהתשואה אינה מובטחת. מה שכן, ניתן לפדות את הכסף מהתכנית בכל עת.

דבי קצב 2 (צילום: הילה לוצקי שפירא)
שרטטו סדר עדיפויות ריאלי. דבי קצב|צילום: הילה לוצקי שפירא
בשנים האחרונות נוצרה אלטרנטיבה נוספת לתכניות החיסכון ולקרנות הנאמנות בבנקים – "פוליסות חיסכון" אתן מציעות חברות הביטוח ובתי השקעות. לדברי גיא קפלן, מנכ"ל משותף של "חושן סוכנויות לביטוח ופיננסיים", חיסכון זה דומה לחיסכון בקרן נאמנות בבנק מבחינת התשואה הלא-מובטחת והנזילות, ומי שרוצה ללכת על בטוח, תמיד יכול לבחור במסלול סולידי. חיסכון זה שונה מחיסכון באמצעות קרנות נאמנות בכך שאין דמי שמירת ני"ע, אין מס או עמלות על מעבר בין מסלולים, ניתן למנות מוטבים ואפשר גם לשלב בה שחרור מפרמיה במקרה של אובדן כושר עבודה. עם זאת, יש כמובן דמי ניהול (נמוכים יותר מאלו שבבנק) ונדרשת הפקדה חודשית מינימלית של כמה עשרות עד מאות שקלים בחודש.

6. סדרי עדיפויות. לכל משפחה יש מספר חלומות ויעדים, שכדי לממש אותם עליה לחסוך סכומי כסף נכבדים: חופשה גדולה, בר-מצווה, שיפוץ או שדרוג הדירה, עזרה במימון השכלה גבוהה לילדים, חתונות שלהם ועוד. על מנת לעשות סדר בכל אלו ולהבין האם הם ריאליים ביחס למצבנו האישי, הציבו "תג מחיר" לכל יעד ושימו אותו על ציר הזמן מול מקורות המימון הקיימים למשפחה, עכשיו ובעתיד. תבדקו האם קרנות ההשתלמות ישתחררו במועד מתאים למימון חופשת החלום שלנו או שאולי ניתן לפדות אותן רק לקראת בר המצווה של הילד? והכסף לשיפוץ המיוחל, האם יגיע מחיסכון חודשי מסוים במהלך השנתיים הבאות או שנצטרך לחסוך תקופה ארוכה יותר ולדחות אותו עוד קצת?
במילים אחרות, הכינו wishlist, אך מיד אחר כך הציבו אותו מול המציאות והתחילו לסדר את המשאלות לפי סדרי עדיפויות. בנוסף לרשימה המוגדרת, מומלץ לחסוך סכום מסוים כל שנה  למטרה כללית, עבור מימוש יעדים קטנים ובלתי מתוכננים (בין 5,000 ל- 10,000 שקל בשנה).

7. חיסכון לבלת"מים. כפי שהסברתי בטורים קודמים שלי, הסכום ל"ימים גשומים" חייב להיות מוקצה למטרה זו בתקציב השוטף שלנו, כאשר השיעור המומלץ הוא כ-5% מההכנסה. בדרך כלל, כאשר יש בלת"ם, אנו צריכים את הכסף כאן ועכשיו, ולכן, כל סכום שתפרישו למטרה זו כדאי להשקיע בתכנית חיסכון נזילה.

8. צעיר וחסכן. ניתן להגיע להישגים גדולים יותר ככל שמתחילים לחסוך מגיל צעיר יותר, אפילו סכום קטן החל מהמשכורת הראשונה. המטרה היא לא רק החיסכון אלא הטמעת המודעות וההרגל.

הכותבת, דבי קצב, היא יועצת לתכנון כלכלי אישי ומומחית לכלכלת המשפחה

>> כבר עשיתם לייק לעמוד הפייסבוק שלנו?

 >> בטור הקודם: 5 דברים שצריך לבדוק לפני שלוקחים משכנתא

לכל הטורים של דבי קצב