אחד היסודות הבסיסיים בכלכלת המשפחה הינו בניית תקציב חודשי שיאזן בין ההוצאות וההכנסות שלנו, ירחיק אותנו מהמינוס, ויעזור לנו אפילו לשים כסף בצד. תקציב זה בנוי מפירוט של סעיפי הוצאה חודשיים צפויים, כמו שכירות, גן ילדים, ארנונה ועוד. אך מה קורה כאשר נקרית בפנינו פתאום הוצאה שאינה צפויה או כזאת שהסכום שלה חריג מאוד, כמו תיקון גדול במוסך או רכישת מכונת כביסה כי הישנה התקלקלה? רובנו מכנים הוצאות מסוג זה בשם "בלתמ"ים". הוצאות לא צפויות אלו יכולות לעשות לנו חור רציני בכיס, אבל גם במקרה הזה, תכנון נכון ימנע זאת.
אם חשבון החשמל חריג מהרגיל?
קבוצת ה"בלתי מתוכננים" הזו כוללת בעצם שלושה סוגי הוצאות, אותם אני מכנה "תופעות תב"ע":
הוצאות תנודתיות. אלו הן הוצאות קבועות אשר נמצאות בתקציב בפועל כל חודש, אך מתאפיינות בתנודתיות גבוהה. לדוגמא, הוצאות מזון שבתקופות מסוימות של השנה (חגים, אירועים משפחתיים) מטפסות מעלה, חשבון החשמל שבחודשי הקיץ תמיד גבוה יותר משאר ימות השנה, ועוד.
הוצאות בלתי צפויות. אלו הן ההוצאות הבלת"מיות הקלאסיות (שכידוע, כמה שהן בלתי צפויות, הן תמיד קורות באיזשהו שלב), כמו תיקון מקרר או מכונת כביסה, תיקון חריג של הרכב, קנס גדול, הוצאות משפטיות וכדומה.
הוצאות עונתיות. כאן מדובר בהוצאות חד-פעמיות או גבוהות מהרגיל המחוברות בקשר ישיר לעונות מסוימות של השנה כגון חופשה שנתית, הוצאה גבוהה יותר על בגדים בתחילת הקיץ והחורף, מתנות חתונה בעונת החתונות וכו'. בעת ביצוע מעקב ההוצאות במשך השנה, רוב הסעיפים הללו נשארים ריקים לחלוטין, ומתמלאים רק בחודש מסוים בעונה הרלבנטית.
הוצאות תב"ע אלו, כאמור, עלולות לזרוק את חשבון הבנק שלנו לתוהו ובוהו (לכן אני מכנה אותן "תופעות תב"ע"). אז מה עושים כדי להימנע מכך? הפתרון נעוץ בצבירה איטית ולאורך זמן של שכבת מזומנים לשימוש ברגעים אלו. נכון, זה לא משהו שפשוט להתחיל לבצע, ובהחלט מדובר כאן ב"תקצוב למתקדמים", אך בעזרת ההמלצות הבאות זה עשוי להיות קל יותר ליישום:
1. הכניסו לתקציב החודשי שלכם סעיף חדש בשם "חיסכון לתופעות תב"ע" (או כל שם אחר שעובד בשבילכם).
2. החליטו על הסכום החודשי שיוקדש לחסכון זה. מהו הסכום הנכון? הדעות אינן אחידות כאן והתשובות נעות על הסקאלה שבין 5% ל-15% מההכנסות. המלצתי היא להתחיל מסכום מסוים, אפילו אם קטן מ-5%. מה שחשוב זה להתחיל, ולהכניס את עצמכם יכנס להרגל הזה.
3. יש להתייחס לחסכון זה כאל הוצאה לכל דבר, על אף שהכסף לא משולם בפועל לגורם חיצוני.
4. היכן לצבור את הסכום המופרש? האופציות כאן הן כמו בכל חסכון אחר, כאשר לנזילות הכסף יש חשיבות מכרעת, הרי ייעודו הוא לשימוש זמין בעת הצורך. לפיכך, ניתן להעבירו לחשבון בנק נפרד, לפקדון בריבית יומית, להשאירו בחשבון העו"ש או אפילו למשוך את הסכום ולשמור אותו בצנצנת עוגיות בבית - כל עוד יש לכם את המשמעת לא להשתמש בו למטרות אחרות.
5. בחודש שבו מתרחשת הוצאה לא צפויה, כדאי להמשיך ולהפריש סכום כלשהו, אפילו אם נמוך יותר מהרגיל, על מנת לשמור על ההרגל.
6. אין טעם להתחיל בהפרשה לסעיף זה כאשר אנחנו במינוס. זהו שלב בו ניתן להתחיל רק כשהתקציב מאוזן.
תופעות התב"ע (במיוחד ההוצאות התנודתיות והבלת"מים) שונות מסוג הוצאות נוסף שאני מכנה "הוצאות ידועות בראייה שנתית". אלו בעצם הוצאות שאנו יודעים בוודאות שיהיו לנו במהלך השנה על אף שהן לא מתרחשות כל חודש, ומסוגלים, עם קצת עבודה ונחישות, לתקצב אותן מראש. לקטגוריה זאת נכנסות למשל הוצאות הנוגעות לימי הולדת (אירוע, מתנות), הוצאות הקשורות באחזקת בית, קניית מכשירי חשמל וריהוט, הוצאות על טיפוח ויופי, אפילו פרמיות שנתיות על ביטוחים המשולמות במספר תשלומים הקטן מ-12 ועוד. כפי שהסברתי בעבר, לכל הוצאה מסוג זה יש לקבוע תקציב שנתי ולחלק ל-12, כמספר חודשי השנה. זהו הסכום שנכנס לתקציב החודשי באותו סעיף. אם לא הוצאנו אותו (או את כולו) בפועל בחודש מסוים, אז בהחלט ניתן ורצוי להעביר את הסכום או העודף לאותה "צנצנת" חסכון.
אז בקיץ הקרוב, כאשר חשבון החשמל שלכם יכפיל את עצמו בהשוואה להוצאה הממוצעת, או בפעם הבאה שהמקרר לא יעמוד בעומס ותצטרכו להחליף חלק חיוני כלשהו, תוכלו לשלוף את הסכום הנוסף הדרוש מתוך הסליק הפרטי שלכם, מבלי שההוצאה התנודתית הזו תזרוק אתכם שוב למינוס.
הכותבת, דבי קצב, היא יועצת לתכנון כלכלי אישי ומומחית לכלכלת המשפחה
>> כבר עשיתם לייק לעמוד הפייסבוק שלנו?
>> בטור הקודם: הילד אוסף קלפים? כך לא תפשטו את הרגל
לכל הטורים של דבי קצב