בני ויונתן (שמות בדויים), היו שותפים בחברת ייבוא. לאחר שזו נקלעה לחובות כבדים, הסתכסכו השניים. עם הזמן, התגרש אחד מהם מאשתו. שותפו, שלא שמע קודם על צרות ביחסים שלהם, חשד כי עשה זאת רק כדי להציל את כל רכושו לטובת תשלומי המזונות, ולהתחמק מתשלום החוב המשותף שלהם. השותף, שירד מנכסיו מפני שנאלץ להחזיר לבדו חובות של מאות מיליוני שקלים, חש נבגד בצורה קשה, וגייס חוקרים פרטיים כדי לבדוק האם בני הזוג חיים עדיין יחד. המעקבים העלו שלמרות שבני הזוג גרים בסמיכות רבה, אין זה המצב. לצד זאת, אינדיקציות אחרות שהגיעו לידי החוקרים, הצביעו על כך שבני הזוג דווקא חיים בהרמוניה מופלאה, והדבר נראה מוזר בעיניהם בצורה יוצאת דופן.
רק לאחר חקירה מאומצת, התגלה הדבר: לא לחינם רכש הגרוש הטרי בית באותו הרחוב של אשתו לשעבר. למעשה, נבנתה בו כניסה סודית העוברת דרך בית סמוך, שאפשרה להם לעבור זה לביתה של זו ולהיפך. בשל חששו של השותף הבוגד, כי חברו לשעבר יחשוף את מעשה הרמייה ברבים ושמו יוכתם, ובנוסף יאלץ לשלם לו כסף רב, העדיף לתגמל את חברו "בדמי שתיקה" גבוהים, שפיצו את שותפו, ויותר, על הבגידה.
את המקרה האמיתי הזה מספר עירד תמיר, חוקר פרטי ותיק המתמחה בחקירות סמויות, בין היתר, בתחום המשפחה. לדבריו, בשנים האחרונות, יותר ויותר אנשים מתגרשים באופן פיקטיבי כדי לחמוק מתשלום חובות לנושים. חוק יחסי ממון מאפשר לבני זוג גרושים למלט חלק מהרכוש המשותף אל מחוץ להסדרי החוב, ולהשאירו בידיו של בן הזוג שלא יצר את החוב, משום שתשלום דמי מזונות קודם לכל חוב אחר. מדובר בעצם במצג שווא לפיו בני הזוג גרושים - על הנייר ואף בחיי היומיום הם מתנהגים כגרושים, אך בסתר הם חיים ביחד.
הבעל מבקר את הילדים או את האישה?
"כאשר אחד מבני הזוג מחזיק בחברה או בעסק פרטי, ויש לו בה ערבויות אישיות מול הבנקים והספקים, וכאשר הוא חש שהעסקים שלו נקלעו לחובות גדולים, הוא ינסה לצמצם כמה שיותר את הרכוש שניתן יהיה לעקל ממנו בשל הערבויות הללו", מציין תמיר. מיד לאחר מכן, לפני שמתרגש עליהם אסון שכזה, מנסים בני הזוג להימנע ממנו, ומתגרשים פיקטיבית - הם מעבירים את הכסף והרכוש על שם האישה או הילדים, וממשיכים לחיות יחד בסתר. בדבר היקף התופעה, עירד טוען שבשנתיים האחרונות מורגשת עלייה משמעותית בהזמנת חקירות של נושים נגד חייבים החשודים שביצעו גירושים פיקטיביים.
"מדובר בשיטה", מציין תמיר. "לרוב אין מדובר בעבודת יחיד, אלא בהברחות המצריכות שותפים לפשע, אנשי קש, יועצים שונים וכו'. זוהי תופעה מאוד נפוצה. עם זאת, חשוב לזכור שהחוק מאפשר זאת רק אם הדבר נעשה במסגרת הסכם גירושים שקיבל את אישורו של בית המשפט עוד קודם להתגלות החוב, ולכן לא בכל המקרים התרמית עובדת".
"ככל שהחוב ותיק יותר, כך הקושי להתגרש פיקטיבית גדול יותר", מציינת עו"ד עינבר לב, המתמחה בדיני משפחה. "אם, לדוגמא, כבר נפתחו תיקי הוצאה לפועל נגד הבעל, ועיקלו את חלקו בבית, אז הסכם הגירושים לפיו הוא מעביר לה את חלקו, כבר כמעט לא רלוונטי".
"בני זוג שמבצעים תרמית שכזו לא נוטים לחשוף זאת בפני זרים, ונוטים לגלות את הדבר רק למעגל המשפחה והחברים הקרוב ביותר", מציין תמיר. "אם אתם חושדים שהשותף העסקי שלכם גם הלך בדרך הזאת, יש להזמין חוקרים פרטיים שידעו לדובב את בני המשפחה, להוציא מהם מידע נקודתי ויבררו האם בני הזוג ממשיכים לגור יחדיו חרף גירושיהם. סוד הגירושים הפיקטיביים לעיתים כה יקר, עד שבני הזוג מסתירים אותו גם מחברתם המצומצמת. במקרים כאלה, מעקבים אחרי בני הזוג, ותיעוד בילויים משפחתיים תכופים, יכולים להוות קלף מנצח בבית המשפט, ולהחזיר לידי הנושים את עיקר רכושו של החייב".
"אם מבריח ההון עובר לדירה שכורה, או עובר להתגורר אצל אמו, וקיימים מסמכים המעידים על כך, יכול הדבר להקשות על הנושה", אומרת עו"ד לב. "גם אם יציגו הנושים הוכחות שבהן רואים את החייב יוצא מביתו הקודם עם אשתו, ונכנס אליה בכל ערב, יכול החייב לתרץ זאת בכך שהוא בא לבקר את הילדים, ושהוא וגרושתו שרויים ביחסים טובים, ולכן אין זו בהכרח ראייה חותכת לרעתו".
לדברי עו"ד לב, דמי מזונות עבור האישה והילדים קודמים לכל נושה אחר, ולכן ככל שדמי המזונות גבוהים יותר, כך ייווצר מצב שבו האישה תקבל את מלוא מזונותיה, וכל זאת בטרם יקבלו הנושים ולו שקל אחד - עובדה אשר תתיר את הכסף בידי משפחתו של החייב, ולמעשה בידיו.
מבחינת ההצלחה, או הסיכון הקיימים במהלך כזה אומרת עו"ד לב: "במקרה הכי גרוע שבו מצליחים להוכיח כי הגירושים היו פיקטיביים, כל הרכוש שהבעל הבריח יחזור לידיו, ומשם לנושים, שיוכלו ליהנות מכך. עם זאת, הדרך לשם מאוד ארוכה ורחוקה, ועל הנושים ובאי כוחם מוטלת חובת ההוכחה, והיא קשה ומורכבת. זה על הגבול על הדק של עבירה פלילית, תלוי באיזה אופן מבריחים את הנכסים. באופן עקרוני מדובר בעוולות אזרחיות".