סימה וירון, בני זוג בשנות השלושים לחייהם, נשואים כבר ארבע שנים. יש להם ילד אחד והכל אצלם לכאורה רגיל. הוא סוכן מכירות והיא אחות, מצבם הכלכלי בינוני והם נלחמים כמו רובנו על משכנתא, ארנונה וקצת מותרות. אבל מתחת לפני השטח במערכת היחסים שלהם הכל חלוד ומנותק.
רוצה סקס אחר
סימה מתארת לי את החיים שלהם בצורה קרה ומנוסחת היטב: "שנינו הולכים לעבודה בבוקר. אני מביאה את הילד לגן וכך מתחיל לו יום. שקט. אני וירון לא מדברים במהלך היום וגם לא מחליפים מסרונים. אין שום גילויי חיבה. לא ממני ולא ממנו. אני אוספת את הילד מהגן בארבע וירון מגיע בשבע, מתקלח, מחזיק את הילד 10 דקות ויושב לבהות בערוצים. פעמיים בשבוע הוא שוחה בערב, חוזר מאוחר ומיד נרדם. בשבתות אני מנסה להניע אותו, מעלה רעיונות לבילוי משותף או סופ"ש במלון ומקבלת דחייה ונפנוף יד מזלזל. ירון סגור, קשה לדובב אותו. הוא לא איש שיחה. הוא מדבר רק על מה שצריך, לעשות או לקנות. אני משועממת. אין לי בן זוג".
סימה מדברת וירון בעיקר שותק ומחייך. היא יורה לעברו מילים שאף גבר לא יכול להכיל. היא מספרת ומתגאה בחופשיות על עשרות גברים שהיו לה בעבר, על סקס נפלא שידעה ברווקותה, על אהבתה הגדולה לסקס ועל סקס גרוע בבית. היא מדברת על זה בנונשלנטיות כאילו דיברה על מנה פלאפל שאכלה. ירון מתכווץ ונסגר עוד יותר. סימה במילותיה הקשות מחלישה אותו ובכך מפסידה אותו. היא רוצה גבר חזק לידה ודואגת להחליש אותו. אם תשכיל להבין ולקרוא את המפה היא תשנה את הגישה ותחזק את בעלה. ובכך תזכה בגבר שחלמה.
אמרת לגבר שלך שהוא לא טוב במיטה? זה כמו להרוג אותו בתלייה. מה שבטוח, לא שיפרת, הרסת. סימה בכלל לא בטוחה שהיא רוצה להמשיך איתו. היא מדברת בטון כעוס וטעון. היא על הקצה.
צאו מהדרך ללא מוצא
אין ספק שסימה היא האש. היא הדומיננטית בקשר וירון מאוד רגיש וחלש מולה. הוא מראה דמות אדישה כלפי חוץ, אך בתוכו תמיד סערה. הוא משחק את הגבר הקשוח. זו המגננה שלו, אך בתוכו הוא עדין נפש. סימה בנסיונה לנער אותו, להעיר אותו, עושה מולו פרובוקציות שנועלות אותו לגמרי. היא מפסידה אותו. הוא נאטם ונעלם והיא מאבדת סבלנות.
אך בשביל לפעול בחום, צריך שיהיה חום בלב. את זה המטפל לא יכול להמציא. זה חייב להיות הבסיס ממנו תצמחו.
סימה וירון, כמו זוגות רבים אחרים, עסוקים עדיין בשלב האשמות הדדיות. כל אחד מחפש מה לא בסדר בשני. אמירות כמו: "כשהוא ישתנה אז גם אני אשתנה", מביאות את היחסים לדרך ללא מוצא. הם נמצאים בתהליך. זה לא קורה ביום אחד, אך אם באמת קיים רצון אמיתי לשפר ולהישאר ביחד, ויש עדיין אהבה בין שניים והטיפול הזוגי הוא לא רק כדי לסמן וי, אז יש סיכוי לאיחוד לבבות.
כולנו אנשים שונים, אנחנו נכנסים לזוגיות מעולמות שונים, מילדות שונה ומבנה נפש שונה לגמרי. מיומנות ביחסים (לא רק זוגיים) מתחילה ביכולת שלנו להיכנס לנעלי האחר. לחוש את הרגשתו. להיות קרוב אליו. להיות רגיש אליו. לחשוב עליו, לאהוב. לתת לו מעצמנו. להבדיל בין עיקר ותפל, להיות קשוב.
אנו רגילים להיות מרוכזים בצרכינו, וככל שאנו חווים פחות אושר כך אנו מרוכזים יותר בעצמנו. הלופ אמור להיות הפוך. פנו מקום לבן הזוג, הביטו עליו, נסו להיכנס לנעליו, תנו לו טוב מכל הלב. אל תחפשו לפגוע, השתמשו במילים עדינות, אתם בעצמכם תרגישו מאושרים יותר, וככל שתחוו יותר אושר כך תגדילו את כלי הקיבול שלכם והוא יוכל להכיל גם מהסובב. האמינו לי, כולם ירוויחו.
*השמות בטור בדויים ופרטי הדמויות שונו