"אני מרגישה שהיחסים הזוגיים שלי תקועים, עומדים במקום", אומרת לי מירית. "אני כבר לא ילדה. אני בת 37 ורווקה. לא היו לי הרבה קשרים בעבר ואלו שכן היו הסתיימו אחרי חודש. לפני שמונה חודשים, משהו קרה: הכרתי את עומר, רווק שנושק ל-40 וגם הוא לא חווה קשרים רציניים אף פעם. עפנו אחד על השניה. סמסים רווי חיבה כל בוקר וערב, ופגישות לוהטות. הרגשתי שמצאתי את האחד והשקעתי בקשר. ניקיתי לו את הבית, בישלתי ארוחות נפלאות, הסקס היה מושלם. בשלב מסויים, גם הכרנו את המשפחות והרגשתי כאילו אנחנו זוג מהאגדות. התחושה הייתה שזה ייגמר בחתונה, מה שמאוד רציתי מאז ומתמיד.
הגעת לנקודה בלתי נמנעת שדרושה שיחה אמיצה וכנה
שלום מירית, את נמצאת בגיל שאם את רוצה ילדים ומשפחה, אין לך שנתיים לבזבז על המתנה. אני לא ממליצה גם לבת 20 להיות במצב הזה, קל וחומר לאישה אחרי גיל 35. הקשר שאת מתארת בפניי לא מבשר לי שמחה וחיבור. יש לו ריח חזק של סידור נוח עבורו. לא יותר מזה.
אני יכולה להבין ששמונה חודשים הם לא מספיק זמן עבור עומר להינשא, וזה בסדר. אבל מה שבטוח הוא שבתקופה הזאת, קשר אמור להתפתח ליותר מפגשים, ליותר עומק, לכנות, לדו שיח, לתכונונים עתידיים, לתחושת אהבה גוברת, הערכה ועדיפות ראשונה - מה שלא קרה אצלכם.
ניכר שהרצון והכמיהה שלך להינשא גוברים על הכל. ביטלת את עצמך כרגע ואת מסכימה לכל מה שהוא מציע. החלום מעוור את עינייך ואת מוכנה לספוג דחייה ולחוש לא הכי חשובה ולא הכי רצויה. אבל אם תמשיכי להסכים לכל מה שהוא רוצה - את תלכי לאיבוד ותהפכי גם בעיניו ללא קיימת.
את יכולה לומר בפה מלא שאת רוצה קשר רציני ומחייב, ושאת רוצה בעתיד הלא רחוק בעל וילדים. אין כאן פגיעה באגו או פחיתות כבוד. ההיפך. העוצמה והכנות הצרופה שלך ינצחו! אם בתום השיחה הזו, תגלי שעומר לא יכול לתת לך יותר ממה שהוא נותן כעת - הרי שלא תתקדמו לשום מקום. המסר צריך להיות חד, חלק וברור: או שמפסיקים או שמשקיעים בקשר.
עלייך להיות מוכנה לכל תרחיש - ביחד כזוג או פרידה ונתק: זה מבחן האהבה. אם הוא אוהב אותך ואת חשובה לו בלב, אם הוא לא רוצה לאבד אותך, הרי שהוא ילחם ולא ייתן לך ללכת. הוא יציע רעיונות לשיפור ורק שלא תלכי. השיחה תאיר לו ואולי גם תעיר אותו משנתו. הוא יתפוס את הראש ויעשה הכל שתישארי. או אז הרווחתם אחד את השניה והיחסים יקבלו תפנית חיובית.
אבל יש גם סיכוי שהוא יבחר בפרידה כי אינו בשל/ מסוגל/רוצה/יכול להתקדם איתך. אולי מחוייבות זה הסיוט שלו. קחי גם את זה בחשבון. זה כואב ומאכזב, זה החלום ושברו אבל זה עדיף על שנים שמבוזבזות על תיסכול, כעס, מירמור ופיספוס.
איך שלא יהיה, את יוצאת מנצחת - התשובה האמיתית על עתיד היחסים טמונה באפקט של אחרי השיחה. בשני המצבים ראשך מורם.
> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? בבקשה: Yaely_b4@walla.com