"היי יעל,
שמי קרן (שם בדוי) ואני נשואה 18 שנה פלוס שלושה ילדים. לפני כחודש גיליתי שבעלי בוגד בי עם חברה טובה שלי מהעבודה. התעמתי איתו, ולדבריו הוא 'טעה' אבל גם אמר שלי יש חלק בכך מכיוון שאני לא משקיעה בחיי הנישואין שלנו. למען האמת, זה כבר מת מזמן, ופשוט לא היה לי אומץ לקום וללכת. הסיפור הזה פשוט נתן לי את הדחיפה שהייתי צריכה כדי לפרק את החבילה הלא מאושרת הזו.
שאלתי היא לגבי ה'חברה'. אני פגועה ממנה הרבה יותר. היא שלחה לי הודעת התנצלות משתפכת ושהיא מכה על חטא, וכמה ימים לאחר מכן גיליתי שהיא שוב נפגשה איתו. אני מרגישה צורך עז לנקום בה ולהשחיר את שמה בעבודה. אני יודעת שזה לא יקדם אותי, אבל זה יגרום לי סיפוק, ובינינו, מגיע לה, לא? אני לא מצליחה להשתחרר מהרצון לפגוע בה חזרה כפי שהיא פגעה בי. מה לעשות?".
הבעל התחייב לך
ממכתבך ניתן להבין שאת אישה חזקה ויצאת עוד יותר מחוזקת מהסיטואציה. הרומן של בעלך הבהיר לך בחדות שמקומך לא שם. היו ודאי עוד הרבה סימנים לפניכן, אבל בחרת להתעלם ולהמשיך עד שהבשלת. גילוי הרומן הניע אותך לפעולה.
את בתהליך הבראה עכשיו. אל תתני לאנרגיות שליליות להשתלט עלייך. משולשים רומנטיים אינם שווי צלעות, הנבגד הוא הסובל העיקרי ובמיוחד אם הוא נבגד פעמיים על ידי בעל ועל ידי חברה טובה.
אז גילית בדרך לא כל כך נעימה שהחברה הטובה לא כל כך טובה. אבל מי שנשבע לך אמונים הוא בעלך. הוא נשבע וחתם על כתובה. הוא זה שבגד והפגיעה המרכזית היא ממנו. הלכת דרך ארוכה, אזרת אומץ ויצאת לחיים חדשים. נסי להניח את הסיפור הזה מאחורייך. אין כל טעם לנקמה. להשחיר אדם אינו מביא סיפוק אלא מלכלך אותך בדיוק באותו שחור. את כבר בצד הלבן, תישארי שם. את תצאי גדולה ואצילה בעיני כל ובמיוחד בעינייך אם לא תדרדרי למעשי נקם. נתקי כל קשר עם ה"חברה" והמשיכי בחייך. בכל המצב הזה קיבלת שיעור גדול בחיים ויש לך הזדמנות ללמוד על עצמך ועל החיים.
אני מאחלת לך לסלול דרך חדשה ונקייה, להתקרב לילדים, לא להכפיש את אבא שלהם, להתאהב בגבר חדש בלי פחד, להאמין בבני אדם, להיות ערה לאינטואיציות שלך, לדבר עם עצמך את האמת, ולהמשיך להקשיב ללב.